גפני עוקץ: "לא חשוב לשמוע את עמדת הנגיד, יש לנו שכל כמו שלו"
גפני עוקץ: "לא חשוב לשמוע את עמדת הנגיד, יש לנו שכל כמו שלו"
בדיון בוועדת הכספים בנושא העלאת מס רווחי הבנקים, אמר נציג בנק ישראל כי המס "נוגד את עקרונות המיסוי". היו"ר משה גפני אמר שהעלאת המע"מ תיבחן בשנית לקראת ינואר
ההצעה למיסוי רווחי הבנקים נתקלה במשוכות גבוהות בדיון היום בוועדת הכספים של הכנסת. כמו כן, יו"ר הוועדה משה גפני העלה את האפשרות להימנע מהעלאת המע"מ בינואר, בהתאם למצב הכלכלי בסוף השנה. מיסוי הבנקים אמור להכניס לקופת המדינה 1.4 מיליארד שקל בשנה, והעלאת המע"מ צפויה להכניס 7.2 מיליארד שקל בשנה.
בדיון ראשון על מיסוי הבנקים בוועדה ההתנגדות של בנק ישראל ונציגי הבנקים למהלך נתקלה בביקורת של חברי הכנסת. "מס ייעודי על רווחי סקטור ספציפי נוגד את עקרונות המיסוי. זה עשוי לפגוע בסנטימנט של המשקיעים הזרים, ולהשפיע על היציבות הפיננסית", אמר ד"ר יוסי סעדון, ראש אגף פיננסי של חטיבת המחקר בבנק ישראל. "באיטליה הטילו את המס ואחר כך נאלצו להתקפל ממנו. המס הנוכחי לא מוגדר בצורה מדויקת: הוא לא על 'רווחיות עודפת', זו העלאת שיעורי מס רוחבית". לפי משרד האוצר, ההעלאה של מס רווח הבנקים מ־17% ל־26%, יחד עם מס החברות של 23%, תעלה את המס האפקטיבי החדש על הבנקים מ־34% ל־39%.
דברי סעדון זכו לביקורת מחברי הכנסת, ובעיקר מגפני, שמחה על כך שבנק ישראל מנע מהכנסת לפעול נגד הבנקים בסוגיית הריביות של הבנקים בפיקדוונת הציבור. יתר על כן, גפני בחר לגלוש לפסים אישיים נגד הנגיד אמיר ירון ואמר: "אני לא חושב שחשוב לשמוע את עמדת נגיד בנק ישראל. יש לנו שכל כמו שלו".
גם נציגת האוצר בדיון אביגיל ונקרט הזכירה כי במשרד חוששים משלוש השפעות שליליות של המיסוי על הבנקים: פגיעה במהלכים להגברת התחרות, פגיעה באמון המשקיעים הזרים והפחתת היצע האשראי במשק. לדברי ונקרט, ההחלטות להעלות את מס הרווח ב־9% בלבד ולקבוע את המס כהוראת שעה לשנתיים שתיבחן שוב לקראת שנת 2025 מאזנת בין הצרכים השונים.
כצפוי, נציגי הבנקים התנגדו בחריפות לחוק. מנהל הרגולציה בבנק לאומי ברי רוזנברג אמר: "בנק לאומי מתנגד לחוק הזה, הוא לא טוב, לא שוויוני, לא מידתי, פוגע בלקוחות, במשק ובכלכלה. בעל הבית של בנק לאומי זה הציבור, זה בא לביטוי בקרנות הפנסיה שהציבור מחזיק בהן ומשקיעים זרים, כל רווח של הבנק מגיע לציבור".
מנכ"ל איגוד הבנקים איתן מדמון אמר כי "אנחנו מעריכים שהורדת הדירוג והעלאת המיסוי יקטינו את האשראי העומד למשק בכ־50 מיליארד שקל, שמתוכם 20 מיליארד שקל הם בגין ירידת הדירוג". מדמון הציע כי המס המוצע יוטל על כלל החברות במשק, לפי "תבחינים ברורים לרווחיות, להיקף פעילות, תשואה על ההון ועוד".
ועדת הכספים הספיקה לדון גם במתווה להעלאת המע"מ ב־1% לשיעור של 18% בינואר 2025. "לפי איך שהמספרים נראים, העלאת המע"מ הצפויה ב־2025 תצטרך להישאר ככה בטווח הנראה לעין, כלומר גם בשנים 2027-2026", העריכה תמר לוי בונה, רכזת מאקרו באגף תקציבים, בישיבה.
בדיון עלתה השאלה מדוע לא לתחום בזמן את ההעלאה, ולוי בונה השיבה בעניין כי העלאת המע"מ זה "דמי הרצינות" המשמעותיים ביותר בתקציב כלפי המשקיעים וחברות הדירוג.
גפני ציין כי מאחר שהמע"מ צפוי לעלות רק בינואר 2025, בכוונתו לקיים דיון נוסף בוועדה לקראת ההעלאה: "לפני שהמע"מ יעלה בפועל, נקיים דיון נוסף. אולי המצב ישתנה אז באופן מהותי לטובה ונוכל לבטל את ההעלאה".
האמירה הזו גרמה לאי נוחות מצד חלק מחברי הכנסת. "הכלכלה שלנו נמצאת כרגע עם אופק שלילי בדירוג. העלאת המע"מ היא כמעט ההצעה היחידה שמחזיקה אותנו מול חברות הדירוג, אז נרוקן אותה מתוכן?", אמרה ח"כ אורית פרקש הכהן מהמחנה הממלכתי. גפני ביקש להרגיע ואמר כי יקדם את ביטול ההעלאה רק במידה והמצב יהיה באותה תקופה ממש טוב, ולא יהיה צורך בהעלאת המע"מ.
