ניתוחשליש מכספי העו"ש עברו לאפיקים מניבי תשואה
ניתוח
שליש מכספי העו"ש עברו לאפיקים מניבי תשואה
היקף הכספים ששכבו בחשבונות העו"ש בבנקים צנחו ב־37% מאפריל אשתקד, ל־377 מיליארד שקל. רוב הכספים זרמו לפיקדונות שמציעים ריביות יותר אטרקטיביות. העסקים הקטנים השתמשו בכספים כמקור מימון במקום הלוואות יקרות
בנק ישראל אומנם החליט השבוע לא להעלות את הריבית, אבל את אפקט עליית הריבית החדה שהחלה אשתקד ניתן לראות היום בכמה מוקדים, ובהם היקף הכספים בחשבונות העו"ש. לפי נתוני בנק ישראל שהתפרסמו לאחרונה, נכון ליוני הכספים בעו"ש הסתכמו ב־377 מיליארד שקל – צניחה של 37% מהשיא שנרשם באפריל 2022, כשהריבית החלה לעלות. הירידה בכספים בעו"ש כה חדה, שהיא חזרה לרמתה בעת פרוץ משבר הקורונה במרץ 2020.
אם בוחנים את משקל הכספים שבעו"ש מתוך סך נכסי הציבור, הרי שהירידה היא משמעותית יותר. כספי העו"ש מהווים כיום 7.5% מסך נכסי הציבור לעומת שיא של 12.2% במאי אשתקד. הפעם האחרונה שהעו"ש היווה שיעור של 7.5% מנכסי הציבור היתה לפני יותר משש שנים, במאי 2017.
על אף הירידה, עדיין מדובר בסכומים משמעותיים, שעל חלק מהותי מהם הבנקים לא משלמים ריבית, בעוד הם יכולים להפקיד את רוב הסכום בבנק ישראל ולקבל עליו את ריבית הבנק המרכזי. בעקבות הביקורת הציבורית נגד הבנקים בסוגיה זו ולחצים שהפעיל בנק ישראל, רוב הבנקים הודיעו לאחרונה כי ישלמו ריבית על העו"ש, אולם מדובר בריבית נמוכה של עד 2.2%, וכן יש תנאים ומגבלות לקבלת הזכאות לריבית, כך שלפי הערכות עדיין על חלק גדול מכספים העו"ש לא משולמת ריבית.
הירידה התלולה בכספי העו"ש מגיעה אחרי תקופה ארוכה שהכספים שכבו בחשבונות אלו ולא צברו ריבית. הסיבה המרכזית לכך היתה הריבית האפסית ששררה תקופה ארוכה, כך שאלטרנטיבות ההשקעה לכספי העו"ש, ובראשן הפיקדונות, לא היו אטרקטיביות במיוחד, והשתרשה התנהלות כלכלית שלפיה רבים העדיפו להשאיר את הכספים העודפים נגישים בעו"ש. תנופה נוספת להתנפחות הסכומים בעו"ש היתה בתקופת הקורונה, כאשר המדינה הזרימה למשק כספים רבים, בין היתר במענקים, תשלום דמי אבטלה לעובדים בחל"ת, ומנגד רבים העדיפו להתבצר עם כספים נזילים בעו"ש בשל אי־הוודאות הגבוהה ששררה אז. וכך אם ב־2010 היקף הכספים בעו"ש עמד על 70 מיליארד שקל, הוא הכפיל את עצמו יותר מפי שמונה עד לשיא באפריל 2022. הנתונים מתייחסים למשק כולו, ולא רק למשקי הבית.
המגמה הזו השתנתה בחדות. ראשית, האינפלציה שהרימה ראש הביאה לכך שערכו של הכסף בעו"ש נשחק ריאלית. כמו כן נוצרו אלטרנטיבות השקעה, כמו הפיקדונות, שאחרי יותר מעשור של ריביות אפסיות החלו להציע ריבית של 4%-3% ללא סיכון. גם אפיק הקרנות הכספיות, שנחשב לאלטרנטיבת השקעה אטרקטיבית (תשואה הדומה לריבית בנק ישראל, נזילות יומיומית וסיכון נמוך ביותר), נהנה מעלייה בביקוש, וכספים החלו לעבור מהעו"ש אל המכשירים הללו. המגמה הזו הואצה בחודשים האחרונים לאחר שריבית בנק ישראל התבססה על רמה של 4.75%.
סיבה נוספת להתכווצות הכספים בעו"ש נובעת מכך שעליית הריבית ייקרה מאוד את ההלוואות. כיום ריבית הפריים, שמהווה את הבסיס למחירי ההלוואות, כבר עומדת על 6.25% (לעומת 1.6% בלבד בתחילת 2022), והלוואות בריבית דו־ספרתית כבר הופכות להיות יותר ויותר נפוצות. כתוצאה מכך, לווים רבים, בעיקר במגזר העסקים הקטנים, מעדיפים להתממן ממקורותיהם העצמיים מאשר בהלוואות יקרות. לעתים הם מבצעים פירעון מוקדם של הלוואות קיימות שהתייקרו, באמצעות כספים עודפים בחשבונות העו"ש ובפיקדונות. מדו"חות הבנקים עולה, כי הפיקדונות של העסקים הקטנים ירדו ב־2.5% במחצית הראשונה של השנה (הנתונים כוללים יתרות בחשבונות העו"ש) ל־250 מיליארד שקל.
הפיקדונות לזמן קצוב זינקו בחדות ב־78.8% מאז אפריל אשתקד, ל־748 מיליארד שקל, על רקע עליית הריבית שהפכה אותם לאטרקטיביים יותר. זאת אף שהבנקים העלו באופן חלקי למדי את הריבית בחלק מהפיקדונות - בעיקר בכל הקשור ללקוחות הקטנים ובפיקדונות לטווח קצר. עוד עולה מנתוני בנק ישראל, כי מכשיר נוסף שהחזקות הציבור בו עלו דרמטית בשנה וחצי האחרונות הוא המק"מ, מלווה קצר מועד שהבנק המרכזי מנפיק מדי חודש והוא ני"ע מרכזי שהקרנות הכספיות משקיעות בו. מאחר שהביקוש לקרנות הכספיות עלה דרמטית עם עליות הריבית, הבנק הגדיל בהתאם את ההנפקות. התוצאה היא שהיום הציבור מחזיק מק"מ ב־159 מיליארד שקל לעומת 51 מיליארד שקל במאי אשתקד.
