למרות חוסר הוודאות הכלכלית: התיאבון של הישראלים להוצאות באשראי רק גדל
למרות חוסר הוודאות הכלכלית: התיאבון של הישראלים להוצאות באשראי רק גדל
מנתוני הוצאות האשראי של שב"א ניכר כי התיאבון הצרכני נותר יציב חרף עליות המחירים וחוסר הוודאות הכלכלית. בפברואר נרשמה עלייה של 10% בהוצאות האשראי של הישראלים ביחס לאשתקד וזינוק של 52% לעומת פברואר 2019. חלק מהעלייה בהוצאות נובעת מירידה בשימוש במזומן ובשיקים
בפברואר האחרון הוצאות האשראי של הישראלים היו גבוהות ב-52% בהשוואה לפברואר 2019 - כך עולה מנתוני שב"א, מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי. סך ההוצאות באשראי בפברואר עמדו על כ-35 מיליארד שקל, זאת בהשוואה ל-31.8 מיליארד שקל בפברואר אשתקד ולהוצאות של 23.1 מיליארד שנרשמו בפברואר 2019. ההוצאה היומית הממוצעת של הישראלים בפברואר עמדה על 1.25 מיליארד שקל - אחד הנתונים הגבוהים שנרשמו בארץ.
מנתוני האשראי עולים שני ממצאים מרכזיים. הראשון - התייקרות האשראי בעקבות העלאות הריבית ורמת האינפלציה הגבוהה במשק, כמו גם אי הוודאות הכלכלית בשל קידום הרפורמה המשפטית, עדיין לא פוגעים בתיאבון הצרכני. עם זאת, יש לקחת בחשבון שלעליית המחירים אפקט כפול: מצד אחד היא גורמת לאנשים לרכוש פחות, ומצד שני היא מגדילה את ההוצאה עבור מי שממשיך לרכוש על אף העלייה, וזה מסביר חלק מהעלייה הנצפית בהוצאות באשראי.
הממצא השני, על פי סמנכ"לית שב"א טלי הולנברג, נוגע ל"הסטה להוצאות באשראי במקום המחאות ומזומן". כלומר, הציבור משתמש יותר ויותר באשראי על חשבון שימוש בשיקים ובמזומן. ואכן, היקף משיכות המזומן היומי עלה ב-1.9% בלבד ביחס לפברואר 2022 ועמד על 4.7 מיליארד שקל, לעומת עלייה של 10% בהוצאות באשראי, כאשר במקביל חלה ירידה של עשרות אחוזים בשימוש בשיקים בשנים האחרונות.
נתוני שב"א מספקים פילוח להוצאות האשראי הפיזיות ולהוצאות האשראי שנעשו אונליין, וניכר כי בשתיהן חלה עלייה בשיעור זהה של 10%. סך הוצאות האונליין הסתכמו ב-20.6 מיליארד שקל, כ-59% מסך ההוצאות באשראי. בהשוואה ל-2019, כשבוחנים את ההוצאה היומית אונליין, ניכרת עלייה של כ-69%, זאת אל מול עלייה כללית של 52% בהוצאות באשראי.
בשב"א מעריכים שהשימוש הגובר באשראי על חשבון מזומן קשור בחלקו גם לעליות המחירים במשק. לפי הולנברג, "התשלום בכרטיס אשראי מאפשר רכישות נדחות באמצעות תשלומים או קרדיט, ומאפשר לציבור להתמודד טוב יותר עם עליות המחירים". עם זאת, מדובר במגמת עלייה שנמשכת זה מספר שנים והתרחשה גם בסביבת אינפלציה נמוכה יותר.
