הקרנות הכספיות מתעוררות: גייסו החודש 5 מיליארד שקל
הקרנות הכספיות מתעוררות: גייסו החודש 5 מיליארד שקל
היקף הנכסים בקרנות הכספיות הגיע ל־29.4 מיליארד שקל, זינוק של 78% מתחילת השנה. ההערכות הן שסכומים גדולים יותר זרמו לפיקדונות שהבנקים משווקים. הסיבה: הקרנות הכספיות תלויות ביועצי ההשקעות שמשרתים רק חלק מלקוחות הבנקים
הטלטלות בשווקים ועליית הריבית הפכו את הקרנות הכספיות לפופולריות. מנתוני רשות ניירות ערך עולה כי היקף הקרנות הכספיות צמח מתחילת החודש ב־4.9 מיליארד שקל (רובו מגיוס כספים חדשים, והיתר מעלייה בתשואה). היקף הנכסים בקרנות אלה עומד כבר על 29.4 מיליארד שקל, זינוק של 78% מתחילת השנה. בחודשים האחרונים קרנות אלה גייסו מיליארדי שקלים, אך נראה שבחודש ספטמבר הואצה המגמה.
בענף הקרנות מעריכים כי חלק מהכספים שזרמו אל הקרנות הכספיות הגיעו מכספים שיצאו מקרנות ברמת סיכון גבוהה כמו קרנות אג"ח ומניות, אולם חלק גם מכסף חדש שזורם מחשבונות העו"ש של הלקוחות.
קרנות כספיות הן קרנות נאמנות סולידיות מאוד. הן משקיעות את נכסיהן בפיקדונות של הבנקים (בזכות גודל הקרן מנהל הקרן מקבל מהבנק הצעה לריבית טובה מזו שמקבל לקוח קטן), וגם בניירות ערך בסיכון נמוך כמו מק"מ (מעין אג"ח שבנק ישראל מנפיק לטווח של עד שנה), או באג"ח בדירוג גבוה ולטווח קצר. הקרנות הכספיות הן אמנם קרנות נאמנות, אולם במהותן הן מוצר שמתחרה בפיקדון הבנקאי.
עולם הפיקדונות והקרנות הכספיות היה רדום עד לפני מספר חודשים. רמת הריביות הנמוכה בשוק, שהביאה לכך שהאפיקים הללו הניבו תשואה אפסית, כך שבקרנות הכספיות נוהלו רק 16.5 מיליארד שקל בתחילת השנה. בחודשים האחרונים התהפכה המגמה. עליית הריביות גרמה לכך שהתשואה הפוטנציאלית בקרנות הכספיות (שהיא באזור ריבית בנק ישראל) עלתה משמעותית. במקביל הבנקים הבינו שאין להם ברירה והציעו ריבית סבירה יותר על הפיקדונות, והם כיום מציעים ריבית בסדר גודל של 3% לפיקדון לשנה (בפיקדונות לטווח קצר יותר הריבית עדיין נמוכה למדי).
לקרן הכספית שני יתרונות מרכזיים על פני הפיקדון: נזילות גבוהה ומיסוי נמוך. את הקרן אפשר למכור ולקנות ברמה היומית ואילו בפיקדון החוסך מתחייב לסגור את הכסף לתקופת זמן מוגדרת מראש, ואם יפדה את הכסף קודם לכן הוא לרוב ייקנס ויקבל ריבית נמוכה מהמובטח (אלא אם יצא בתחנות יציאה מוגדרות שקבע הבנק).
יתרון נוסף הוא במיסוי. המס בקרן כספית הוא 25% על הרווח הריאלי (הרווח שמעבר לאינפלציה) ואילו בפיקדון המס הוא 15% נומינלי (על הרווח כולו). העובדה שהמס בפיקדון נומינלי ובקרן הכספית הוא ריאלי חשובה בתקופה כמו היום שבה האינפלציה עולה, כך שיש סיכוי טוב שהרווח שתניב הקרן הכספית לא יגיע לרף שמחייב מס.
לאור הצפי להמשך עליית הריבית יש סיכוי סביר שקצב הגיוסים של הקרנות הכספיות יימשך, אולם לעומת פוטנציאל הכספים שגלום באפיק זה אין מדובר בגיוסים גבוהים. לשם השוואה, היקף הכספים בעו"ש עומד כיום על כ־600 מיליארד שקל. זהו כסף שלא צובר ריבית וערכו נשחק בשל האינפלציה.
בנוסף ישנם 1.2 טריליון שקל בפיקדונות, מרביתם לטווח קצר שמניב תשואות נמוכות מכפי שיכלו להרוויח אם היו בקרנות הכספיות. לפי הערכות, מאז שהבנקים החלו בפרסום האגרסיבי של הפיקדונות לטווח של שנה הם הצליחו להעביר מיליארדים רבים (יותר מאשר בקרנות הכספיות) אל אותם פיקדונות.
החסם המרכזי של הקרנות הכספיות הוא ההפצה שלהן. הציבור לא ממש מודע למוצר הזה והגישה אליו נעשית דרך יועצי ההשקעות בבנקים. הבעיה היא שמערך ייעוץ ההשקעות בבנקים פתוח ללקוחות הגדולים יותר ואילו לקוחות עם חסכונות בהיקף של עשרות אלפי שקלים לרוב לא מקבלים ייעוץ השקעות. הם יכולים לקנות קרן כספית רק אם יעשו זאת בעצמם.
חסם נוסף הוא הקושי להשוות בין הפיקדונות לבין הקרנות הכספיות. התשואה על פיקדון ברורה יותר, בעיקר כשמדובר בפיקדון בריבית קבועה, אך לא כך בקרן כספית. קרנות נאמנות לא יכולות לפרסם צפי לתשואה עתידית מפני שהן משקיעות בניירות ערך. הפרסום הקיים הוא של תשואות עבר, אלא שבמציאות הנוכחית של ריבית עולה, אין להן ממש משמעות. ממוצע התשואה בקרנות הכספיות עמד בשנה האחרונה על 0.4%, אולם הצפי קדימה הוא לתשואה הדומה לריבית בנק ישראל (כלומר 2%–2.5%).
פרסום התשואה הצפויה בקרנות הכספיות עשוי להקל על הגיוסים. תחזית כזו תתבסס על התשואה הפנימית לפדיון בני"ע ובפיקדונות בהן משקיעה הקרן. אמנם לא מדובר בתחזית מדויקת, אולם מאחר שמדובר בקרן סולידית מאוד עם מעט תנודות, התועלת (יכולת ההשוואה לפיקדונות) גבוהה מהנזק (פוטנציאל החריגה של התחזית מהתשואה בפועל).
גורמים בענף מציינים שפתרון זה בעייתי מאוד ועלול להוביל לכך שהקרנות יגבירו את החשיפה האפשרית לסיכון כדי להציג את פוטנציאל התשואה הגבוה ביותר ולזכות בגיוסים. עוד מציינים גורמים בענף כי על אף התנודתיות הנמוכה, יש ימים מסוימים בהם הקרנות יורדות או מניבות תשואה אפסית, ובעבור מי שמושקע לטווח זמן קצר מאוד, זה עלול להיות קריטי ולהטעות לעומת התשואה שחשב שיקבל.
