עוברים לפיקדונות: הר העו"ש התכווץ ב־52 מיליארד שקל בתוך ארבעה חודשים
עוברים לפיקדונות: הר העו"ש התכווץ ב־52 מיליארד שקל בתוך ארבעה חודשים
עדיין שוכבים בעו"ש 547 מיליארד שקל שערכם הריאלי נשחק. למרות האינפלציה, שמגדילה את האטרקטיביות של הפיקדונות צמודי המדד, הם צמחו בפחות מ־3% מתחילת השנה. החוסכים מעדיפים פיקדונות עם תשואה מובטחת
מנתוני בנק ישראל שפורסמו השבוע בנוגע לתיק נכסי הציבור, עולה כי היקף הכספים בעו"ש עמד נכון לחודש ספטמבר על 547.3 מיליארד שקל, ירידה של 52.2 מיליארד שקל ממאי האחרון. למעשה, אחרי שנים של עלייה עקבית, בחודש ספטמבר היקף הכספים בעו"ש חזר לרמתו שנה אחורה. ועדיין, היקף הכספים הנמצאים בעו"ש גבוה למדי.
ניתן להעריך כי בחודשים הקרובים יוסיף לרדת, גם כתוצאה ממעבר כספים לפיקדונות שמציעים כיום ריבית גבוהה יותר מבעבר, וגם כתוצאה מהירידה ברמת הנזילות במשק בשל המהלכים של בנק ישראל כחלק ממלחמתו באינפלציה.
האפיק המרכזי שזרמו אליו כספים בשנה האחרונה הוא הפיקדונות, אליהם זרמו 136 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה. הסיבה הראשונה היא בשל היציבות והתשואה המובטחת בו, בניגוד לתנודתיות החדה בשוק ההון. הסיבה השנייה היא שאפיק זה החל להציע תשואה, בעקבות עליית הריבית ואחרי שנים של ריבית אפסית.
בעקבות הביקורת על הבנקים על כך שאינם מגלגלים מספיק את עליית הריבית במשק אל הפיקדונות, הם שיפרו את התמחור, אולם בעיקר בפיקדונות לטווח ארוך, כך שנוצר פער משמעותי בין הריבית בפיקדונות לטווח קצר ולטווח ארוך: הריבית של הפיקדונות לשנה עומדת כיום על 3.3% לעומת 1.52% בלבד בפיקדון לחודש, ובפיקדונות היומיים מדובר לרוב בריבית של פחות מ־1% (הנתונים מתייחסים להפקדות של 10,000 שקל ומעלה). נראה כי על רקע הפער הזה בריביות הציבור החל להסיט גם חלק מכספיו בפיקדון היומי לפיקדונות לטווח ארוך יותר, שם הריבית גבוהה יותר. בעוד בפיקדון היומי היקף הכספים ירד ב־8% בתשעת החודשים הראשונים של השנה, הפיקדונות לזמן קצוב זינקו בתקופה זו ב־33.4% ל־547 מיליארד שקל.
נתון מעניין נוסף הוא הקיפאון בפיקדונות צמודי מדד - פיקדונות אלה עמדו בחודש ספטמבר על 88.7 מיליארד שקל, עלייה של פחות מ־3% מתחילת השנה. מדובר בנתון מפתיע שכן לאור עליית האינפלציה, ניתן היה להעריך שלקוחות יסיטו לפחות חלק מהכספים לפיקדונות צמודי מדד השומרים על ערך הכסף, ומעניקים ריבית ריאלית חיובית.
אלא שככל הנראה בחלקים גדולים בציבור אין מספיק מודעות לכך, ויש כנראה גם העדפה פסיכולוגית לפיקדון שבעת ההפקדה יודעים מה התשואה שתתקבל, מאשר הצמדה למדד, שאת שיעור השינוי בו לא ניתן לדעת מראש. כמו כן, מרבית הבנקים לא שיווקו את הפיקדונות צמודי מדד באגרסיביות בניגוד לפיקדונות בריבית קבועה. למעשה, זה שנים שהפיקדונות צמודי המדד סטטיים למדי ועומדים סביב ה־90-80 מיליארד שקל. היה בקיפאון הזה היגיון כל עוד האינפלציה היתה אפסית, אולם ניתן היה לצפות שהשנה הזו תעורר קצת את האפיק הזה, אם כי כאמור זה לא קרה עד כה.
