ניתוחהחובות נערמים - והסיכונים בשוק ההלוואות גדלים
ניתוח
החובות נערמים - והסיכונים בשוק ההלוואות גדלים
האוברדרפט גדל ב־10% אשתקד, האשראי לנדל"ן כבר מגיע ל־375 מיליארד שקל, והמשכנתאות הגבוהות שנלקחו בשלוש השנים האחרונות כבר מהוות מחצית מכלל המשכנתאות. המשך העלאת הריבית עלול להיות מעיק מיוחד
בשבוע שעבר הועלתה הריבית בארה"ב ב־0.25% למרות הטלטלה שעבר ענף הבנקאות שם החודש שהחלה עם קריסת סיליקון ואלי בנק. לכן, רוב הסיכויים שריבית בנק ישראל תעלה אף היא בשבוע הבא – גם בשל המשך ההעלאות בעולם, וגם מפני שהאינפלציה עדיין כאן.
עליית הריבית היא כמובן בשורה שלילית לבעלי המשכנתאות ולשאר הלווים, שכן היא ממשיכה לייקר להם את החזרי החוב. בשנתיים האחרונות הלוואות אלה הלכו והתנפחו על רקע הריבית האפסית במשק והריבאונד שחוותה הכלכלה לאחר משבר הקורונה. התייקרותן של ההלוואות הופכת לעול משמעותי ללווים רבים, והחבל הזה הולך ונמתח ככל שההעלאות נמשכות.
בשבוע שעבר פרסם בנק ישראל את הדו"ח השנתי ל־2022 של החטיבה למידע וסטטיסטיקה. הדו"ח צולל לעומקו של שוק האשראי מהיבטים שונים, ועולה ממנו תמונה מטרידה על התנפחות שוק החוב בשנים האחרונות, שפוגשת כעת תהליך חד וכואב של התייקרותו.
המשך העלאת הריבית הופך כעת למאתגר יותר ויותר לבנק ישראל בכל הקשור לאיזון בין המלחמה באינפלציה לבין החשש מנזק כבד לציבור הלווים.
1. האשראי לנדל"ן זינק ביותר מ־50% בשנתיים
אף ש־2022 הייתה שנת עליית הריבית, היא לא פגעה בביקושים לאשראי עסקי, אם כי קצב הצמיחה התמתן במחצית השנייה של השנה. אשתקד גדל היקף החוב של המגזר העסקי ב־91 מיליארד שקל, כאשר כלל החוב הוא 1.2 טריליון שקל. אולם לא רק הביקוש השפיע על הגידול בחוב. האינפלציה והיחלשות השקל מול הדולר ביותר מ־10% בשנה האחרונה מנפחות אף הן את החוב של חברות רבות.
מנתוני בנק ישראל עולה כי 20% מהחוב של המגזר העסקי צמוד למט"ח ו־25% צמוד למדד. כלומר, כמחצית מהחוב מושפעת ממגמת האינפלציה והיחלשות השקל, שמגדילות את היקף החוב.
זאת כמובן בנוסף להשפעה של עליית הריבית, שמייקרת את ההחזר החודשי בהלוואות הצמודות לריבית הפריים. מגמת האינפלציה והיחלשות השקל נמשכה גם בחודשים האחרונים, מה שכמובן ממשיך להגדיל את החוב הקיים של המגזר העסקי.
מנוע הצמיחה של האשראי העסקי הוא ענף הנדל"ן. מנתוני בנק ישראל עולה שסך החוב של מגזר הנדל"ן (בנקאי וחוץ־בנקאי) עומד על 375 מיליארד שקל, זינוק של יותר מ־50% בתוך שנתיים. בבנקים אשראי זה גדל ב־51% ובשוק האג"ח הקונצרניות ב־53%.
הנדל"ן היה לאורך שנים הסקטור הגדול ביותר בגיוס החוב במגזר העסקי, אולם חלקו רק הולך ועולה. מ־28% מתוך כלל החוב של המגזר העסקי בשנת 2020, ל־31% מכלל החוב נכון לסוף 2022.
עוד עולה מהנתונים כי בארבע השנים הקרובות יצטרכו להיפרע בשוק האג"ח הקונצרניות חובות בהיקף של 39 מיליארד שקל בממוצע בשנה, כאשר 57% מהסכומים הללו יהיו של חברות בענף הנדל"ן.
הסנטימנט בענף הנדל"ן התהפך בחדות בשנה האחרונה. בבורסה איבד מדד הנדל"ן מעל ל־30% משוויו בשנה האחרונה. האג"ח של חלק מחברות הנדל"ן נסחרות בתשואה גבוהה יחסית, מה שמשקף את העלייה ברמת הסיכון, וכמובן החברות חוות שינוי גם בפעילות העסקית, המתבטאת בירידה בהיקף העסקאות.
האם ענף הנדל"ן ייקלע למשבר? לאו דווקא. ראשית, הביקוש לדירות בישראל הוא אמיתי והוא עדיין גבוה מההיצע. שנית, חברות רבות התרפדו היטב בשנים האחרונות בעודפי מזומנים, שאמורים לסייע להם לצלוח את התקופה. אולם אם בכל זאת המצב יידרדר למשבר בעקבות המשך עליות הריבית, ואולי גם בשל ההשפעה של המהפכה המשפטית, עלול להיווצר משבר רחב יותר, שכן מדובר בענף שמהווה קרוב לשליש מתיק האשראי העסקי במשק.
2. חצי מהמשכנתאות הן הלוואות חדשות
המשכנתא היא הנקודה הכואבת ביותר למשקי בית בכל הקשור לעליית הריבית. ההחזר החודשי של המשכנתא התייקר ב־900 שקל בממוצע בשנה האחרונה. העלייה החדה בריבית מגיעה אחרי שנתיים של עליות מחירים חדות בשוק הנדל"ן, שאילצו את רוכשי הדירות ליטול על עצמם משכנתא גדולה ממה שרוכשי דירות לקחו בעבר.
היקף תיק המשכנתאות של הבנקים כבר מגיע ל־521 מיליארד שקל. מנתוני בנק ישראל עולה כי אף שמשכנתא היא הלוואה שנלקחת לזמן ארוך של 25 שנה בממוצע, הרי שמחצית מתיק המשכנתאות של הבנקים מורכבת מהלוואות שנלקחו בשלוש השנים האחרונות. למעשה, רק 32% מתיק המשכנתאות הם כאלו שנלקחו לפני שנת 2017. כלומר, חלק מרכזי מהתיק הוא משכנתאות חדשות שנלקחו כשהריבית הייתה בשפל וחוו התייקרות חדה מאוד שנובעת מגודל ההלוואה ומהקצב המהיר של עליית הריבית.
זאת ועוד. לפני כשנתיים הסיר בנק ישראל את המגבלה על נטילת משכנתא הצמודה לריבית הפריים, כך שעד 66% מהמשכנתא יכולים להיות במסלול זה. מהנתונים עולה כי בעקבות זאת החלק שצמוד לריבית הפריים הלך וטיפס מ־33% והגיע לשיא באוגוסט אשתקד אז הוא היווה 46% ממשכנתא ממוצעת.
זהו אמנם רכיב המשכנתא הזול ביותר, אולם אין ארוחות חינם. מסלול זה זול כי הלווה חשוף באופן מלא לעליית הריבית, וזו אכן קרתה במלוא העוצמה בשנה האחרונה. כלומר, מי שפגיעים בעיקר להתייקרות המשכנתאות הם הלווים בשלוש השנים האחרונות: גם המשכנתא שלהם גדולה יחסית לעומת מה שנהוג היה לקחת בעבר, וגם הם חשופים יותר לעליית הריבית בעקבות הסרת מגבלת הפריים, וגם הם מהווים מחצית מתיק המשכנתאות של הבנקים.
3. האוברדרפט מרים ראש והריבית עליו בשמים
האשראי הבנקאי היקר ביותר הוא האוברדרפט – משיכת היתר מחשבון העו"ש. כיום הריבית עליו היא לרוב דו־ספרתית ועומדת על כ־12%, ובמקרים חמורים יכולה אפילו להגיע ל־17%.
בשנה האחרונה עלה היקף האוברדרפט בישראל ב־10.1% ל־10.5 מיליארד שקל. בתקופת הקורונה, שבה הייתה ירידה בצריכה והוזרמו כספים למשק מצד המדינה, היקף האוברדרפט ירד ל־8.4 מיליארד שקל, אך בשנה האחרונה הוא חזר לרמה דומה לעומת טרום הקורונה, רק שהפעם הוא כבר הרבה יותר יקר בגלל הריבית.
מנתוני בנק ישראל עולה כי 50% מחשבונות העו"ש, שיש בהם מסגרת אשראי, היו במשיכת יתר בשנה האחרונה. 27% היו במשיכת יתר כרונית, קרי היו במינוס במשך 12 חודשים רצופים.
ככל שמסגרת האשראי בחשבון גבוהה יותר, כך גדל הסיכוי שהחשבון ייכנס למשיכת יתר. כך, למשל, 60% מבעלי מסגרת של 40 אלף שקל ומעלה היו במשיכת יתר לעומת "רק" 42% מאלו עם מסגרת של עד 5,000 שקל.
משיכת היתר הממוצעת היא 15 אלף שקל. בריבית של 12%, מדובר בריבית של 1,800 שקל בשנה. בחשבונות עם אוברדרפט כרוני, היקפו הוא 20.4 אלף שקל בממוצע. בהנחה שהריבית היא 15% מדובר בריבית של יותר מ־3,000 שקל בשנה רק כדי להיות מסוגלים לעמוד בהוצאות השוטפות.
