ניתוחשיפור הריביות בבנקים דורש שיתוף פעולה מצד הלקוחות
ניתוח
שיפור הריביות בבנקים דורש שיתוף פעולה מצד הלקוחות
שלושה רגולטורים מנסים לשפר את הריביות ללקוחות שיש להם נכסים, אך רוב הציבור אדיש לניהול כספיו. ומה לגבי אלו שנמצאים במינוס ויכולים רק לחלום על יתרה בעו"ש? הפחתת הריבית הסמלית של הבנקים על האוברדראפט לא מספיקה
העלייה החדה בריבית חשפה את אחד מכשלי השוק המשמעותיים בענף הפיננסים - הריבית הנמוכה שמקבלים משקי הבית על נכסיהם בבנקים. 0% ריבית על מאות מיליארדי שקלים בעו"ש וריבית נמוכה על מעל לטריליון שקלים בפיקדונות.
בשנה האחרונה ישנה ביקורת על הקצב שבו גלגלו הבנקים את עליית הריבית במשק לפיקדונות של משקי הבית, לעומת המהירות שבה היא גולגלה על הריבית שהם משלמים לבנקים על הלוואותיהם. הביקורת הלכה והתעצמה בחודשים האחרונים עד לאיום בחקיקה שתתערב בתמחור הריביות בבנקים. הבנקים אמנם ניאותו ברובם להיענות ללחצים מבנק ישראל ונתנו הטבות מסוימות על היתרות בעו"ש, והקלות במשכנתאות ובריבית על האוברדראפט, אך ברור שמדובר רק בפירורים ולא בפיתרון לבעיה.
בבנק ישראל הסתפקו בעיקר באמירות כלפי הבנקים ושיפור השקיפות בנתונים ורק באחרונה הגבירו את הלחץ מהחשש לחקיקה פופוליסטית בעניין.
על רקע זה נכנסו לפעולה גורמים רגולטוריים אחרים עם יוזמות בעלות פוטנציאל, לפחות על הנייר, לשינוי המצב בשוק הפיקדונות. האם היוזמות הללו אכן יצליחו לשנות את השוק ולמה הרגולטורים מתמקדים רק בטיפול בבעיה ללקוחות שיש להם נכסים, ולא באילו שאין להם ושסובלים מעליית הריבית?
שלשום פורסמה "בכלכליסט" התוכנית של משרד האוצר לטפל בסוגיה. באוצר רוצים לצאת עם מוצר שייקרא פיקדון ברירת מחדל. לפי ההצעה, האוצר יערוך אחת לתקופה מכרז בין הבנקים בתחום הפיקדונות והבנק שיציע את ההצעה הטובה ביותר יזכה. שאר הבנקים יחויבו להציע ללקוחותיהם את ההצעה של הבנק הזוכה בבואו של הלקוח לרכוש פיקדון.
מודל זה מזכיר במובן מסוים את קרן הפנסיה ברירת מחדל - הכנסת שחקן עם מחיר אטרקטיבי, מה שגם מהווה אלטרנטיבה למוצרים הקיימים וגם מהווה לחץ ליתר השחקנים להציע מחיר טוב יותר. קרנות הפנסיה ברירת מחדל סייעו להפחתת דמי הניהול בענף הפנסיה כולו והתקווה היא שפיקדון ברירת מחדל ידרבן את הבנקים כולם להציע ריביות טובות יותר, כדי לא לאבד את כספי הלקוח לבנק המתחרה שיזכה במכרז.
מדובר ביוזמה מעניינת, שיש בה פוטנציאל לשנות את רמת הריבית המקובלות בעולם הפיקדונות למשקי בית. יחד עם זאת במערכת הבנקאית מציינים כי אם המהלך הזה אכן יצליח לגרום ליציאה של עשרות מיליארדי שקלים בין הבנקים, יש בו גם פוטנציאל לפגוע ברמת הנזילות של הבנקים, מה שעלול להביא לפגיעה בהיצע האשראי.
הסיבה לכך היא שלבנקים יש כללי נזילות המתבססים על כללי באזל לפיהם כשמדובר בכסף שהוא נייד, כלומר שהגיע מבנק אחר רק לתקופת הפיקדון, ניתן להעמיד על בסיסו שיעור נמוך יותר של כספים שישמשו אשראי. כלומר אם לקוח בנק לאומי יראה שבפיקדון ברירת מחדל של מזרחי טפחות למשל, הריבית גבוהה יותר, והוא יעביר לשם את הכסף, אז היכולת של מזרחי להשתמש בכספים הללו כמקור למתן אשראי נמוכה יותר מהשימוש שלאומי היה יכול לעשות בכספים הללו.
כמובן שזה לא מה שצריך למנוע הקמה של מהלך שכזה, זהו סיכון שקיים ברמה התיאורטית גם כי למערכת הבנקאית יש כיום עודפי נזילות, וגם כי לא ברור האם אכן יעברו סכומים מהותיים בין הבנקים. אולם אם רוצים לבנות פתרון טוב ונכון לטווח ארוך, זה שיקול שיש לקחת בחשבון ואולי לייצר לו פיתרון לשימוש במידת הצורך, כמו שינוי בכללי הנזילות שיאפשר שימוש בשיעור גבוה יותר בכספים הללו כמקור לאשראי.
יוזמה זו של האוצר מצטרפת ליוזמות של שני רגולטורים נוספים בתחום הפיקדונות, כל אחת מזווית אחרת. לפני מספר שבועות נחשף ב"כלכליסט" כי רשות ניירות ערך מקדמת הקמת קרנות כספיות מסוג חדש. הקרנות הכספיות מהוות אלטרנטיבה לפיקדונות ועל אף שהן גייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנה האחרונה, זה סכום נמוך לעומת הכסף הזורם לפיקדונות. כעת רוצה הרשות להשיק גרסה חדשה שלהן, שאמורה לשפר את יכולתן להתחרות בפיקדונות.
בגרסה החדשה הקרנות יוכלו להציג מראש את התשואה הצפויה ללקוחות - מה שיאפשר השוואה טובה יותר לפיקדונות. כמו כן, בעוד את הקרנות הכספיות רק יועצי השקעות יכולים לשווק היום, הכוונה היא להרחיב את מעגל הגורמים שיוכלו להפיץ אותן ובכך לשפר את הנגישות אליהן. כדי שהיוזמה תצא לפועל צריכים לעבור מספר תיקוני חקיקה וההערכה שההליך יושלם עד לשנה הבאה.
בשבוע שעבר גם רשות התחרות החליטה להיכנס לפעולה, בעקבות בדיקה שעשתה בשנה האחרונה על הריביות שמקבלים משקי הבית בפיקדונות. אולם כדי שהרשות תוכל לפעול, עליה להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז, מהלך שברשות החלו לקדם. אם הבנקים יוכרזו כקבוצת ריכוז, מתכננת הרשות מספר צעדים, כאשר המשמעותי מבניהם אמור לטפל בפער הקיים בריבית בפיקדונות המוצעת ללקוחות הגדולים לעומת הקטנים. הכוונה היא לאפשר לגופים חוץ בנקאיים בתחום התשלומים להיות מעין מארגני קבוצת רכישה בתחום הפיקדונות - לאסוף כספים מהציבור ולהגיע אליהם כמקשה אחת אל הבנק, כאשר רשות התחרות תחייב את הבנקים להציע על הפיקדונות של "קבוצות הרכישה" ריבית הדומה לריבית שמקבלים לקוחות גדולים.
ההצעות השונות שמעלים הרגולטורים הן בעלות פוטנציאל ונוגעות בכשלים הקיימים בעולם הפיקדונות, אולם אף אחת מהן לא תוכל להניב תוצאות ללא שיתוף פעולה של הציבור. למרבה הצער, חלק גדול מהציבור אדיש לניהול כספיו ולראיה בתקופה של אינפלציה בה ערך הכסף נשחק, רבים משאירים עודפים מעל הצורך בחשבון העו"ש במקום לסגור את הכספים בפיקדון או קרן כספית בלחיצת כפתור, ולצבור עליהם ריבית. בבנקים מציינים כי הם מבצעים פניות יזומות ללקוחות רלוונטיים עם עודפי כספים בחשבון העו"ש ומציעים להם אלטרנטיבה בדמות הפיקדון, אך שיעור המענה שהם מקבלים עומד על פחות מ־2%.
ללא שינוי בתפיסה של הציבור המצב יישאר כמו שהוא. ואם היום הציבור אדיש ולא מעביר עודפי כספים מהעו"ש לפיקדון, הציפייה שיגדיל ראש ויעביר את הכספים לפיקדון בבנק אחר דרך פיקדון ברירת מחדל היא אופטימית למדי בלשון המעטה.
היוזמות שמעלים הרגולטורים ראויות, אבל מתמקדות בצד אחד של המשוואה - הפיקדונות. מה לגבי הצד השני - בעלי ההלוואות והמשכנתאות שחווים התייקרות חדה בהחזר החודשי שעלולה לאיים על יציבות חלקם, או הריביות על האוברדראפט שהולכות ומתבססות ברמה דו ספרתית שגם יכולה להגיע ל־15%.
בלחץ הנגיד הבנקים נתנו קצת קווץ' והורידו את הריבית ב־2% בממוצע, אבל עדיין, מדובר בריביות גבוהות מאד. יותר מכך, ההפחתה הצנועה שעשו הבנקים היא בתוקף לשנה בלבד. מה יקרה בעוד שנה? אלא אם סוגיית הריביות תמשיך להיות בסדר היום הציבורי (סיכוי סביר שלא), אז באלגנטיות יחזירו הבנקים את הריבית על האוברדראפט לרמתה הקודמת. לכן לא צריך להסתפק בהפחתה הסמלית שעשו הבנקים, אלא על הרגולטורים להתאמץ ולחשוב על יוזמות יצירתיות נוספות לשיפור מצבם של משקי הבית הנמצאים בחובות, ושיכולים רק לחלום שהבעיה שלהם תהיה איך לשפר את הריבית על הכספים העודפים שלהם בעו"ש.
