ניתוחהמחירים עולים ואיתם המחזורים בכרטיסי אשראי שקופצים ביותר מ־10%
ניתוח
המחירים עולים ואיתם המחזורים בכרטיסי אשראי שקופצים ביותר מ־10%
למרות השיפור בהכנסות, מסכמות חברות כרטיסי האשראי את הרבעון השלישי עם עלייה של פחות מ־3% ברווח הנקי ל־227 מיליון שקל. השפעות המלחמה עדיין מורגשות – פגיעה בהכנסות מעמלות מט"ח ועלייה במחיקות בהלוואות הצרכניות
המלחמה עדיין משפיעה על תוצאות חברות כרטיסי האשראי, אך למרות זאת הן מציגות דו"חות טובים ושומרות על הרווחיות. שלוש החברות ישראכרט, כאל ומקס הרוויחו ברבעון השלישי 238 מיליון שקל, עלייה של קרוב ל־8% לעומת הרבעון המקביל. עם זאת, בנטרול רווח חד־פעמי בכאל ממכירת מניות ויזה אינק, התמונה פחות חיובית, והרווח בענף גדל בפחות מ־3% ל־227 מיליון שקל. בסיכום של תשעה חודשים ובנטרול אירועים חד־פעמיים הרוויחו שלוש החברות 678 מיליון שקל, עלייה קלה של 2.6% לעומת התקופה המקבילה.
העלייה המינורית ברווח נובעת מכך שהוצאות החברות נמצאות במגמת עלייה: הן עלו ברבעון השלישי ב־10%-8% בממוצע. בענף מסבירים שהגידול נובע בעיקר מעלויות של גיוס לקוחות חדשים, וכי מדובר בהשקעה שמניבה לאורך זמן תוצאות.
הרווח הגבוה ביותר ברבעון השלישי היה בכאל, בניהולו של לוי הלוי. כאל הרוויחה 79 מיליון שקל מפעילות שוטפת, ואם גם מוסיפים את הרווח שלה ממכירת מניות ויזה אינק, מגיעים לרווח של 90 מיליון שקל. באשר לשיעורי הרווחיות, ישראכרט, בניהולו של רן עוז, עדיין מדשדשת אחרי מתחרותיה אף על פי שהיא גדולה מהן. התשואה על ההון של ישראכרט עמדה בתשעת החודשים הראשונים של השנה על 9.2% לעומת 14%-13% בכאל ומקס, כך שלפחות תיאורטית יש לישראכרט פוטנציאל לשיפור בביצועים.
בעוד שורת הרווח רשמה גידול קל בלבד, הרי שהמחזורים בכרטיסי אשראי צומחים בקצב גבוה, אפילו בהשוואה לקצב של טרום המלחמה. סך השימוש בכרטיסי אשראי צמח ברבעון השלישי ב־10.6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ל־149.8 מיליארד שקל. עם זאת, לא צריך להתפעל יותר מדי מהנתון, שכן חלק מהצמיחה נובע מעליית מחירים במשק, כך שהצמיחה הריאלית בפעילות נמוכה יותר. בנוסף, המלחמה שיבשה את היכולת לטוס לחו"ל, כך שיותר ישראלים נשארים בארץ, מה שגם משפיע על הצריכה המקומית. ועדיין, מדובר בנתונים חזקים, בטח למשק שנמצא זה יותר משנה תחת מלחמה.
הירידה בטיסות לחו"ל השפיעה גם על הכנסות החברות מעמלות מט"ח. בישראכרט ומקס נרשמה ירידה של יותר מ־10% בהכנסות אלה ברבעון השלישי. בכאל נרשמה עלייה של 13%, אך היא הושפעה מהעלאת עמלת עסקאות מט"ח, שביצעה החברה מוקדם יותר השנה. בענף מציינים כי ישנה עלייה ברכישות אונליין מחו"ל, אך זו אינה מפצה על הירידה הנרשמת כתוצאה מהרידה במספר הטסים לחו"ל.
ברבעון השלישי ניכרת התאוששות מסוימת בביקוש לאשראי צרכני, לאחר שברבעונים האחרונים פעילות זו דשדשה. בכאל היא צמחה ברבעון ב־2.1% ובמקס בקרוב ל־5%, כאשר ברבעון האחרון חצה תיק ההלוואות של החברה את רף 10 מיליארד השקלים, כשרוב הצמיחה היא בהלוואות לרכישת רכב. בחברות מציינים שלאחר שבתחילת המלחמה אנשים רבים עצרו תוכניות ונכנסו למגננה, החל מסוף הרבעון השני מזהים שינוי במגמה וחזרה מסוימת של ביקושים להלוואות. הביקושים אינם טריוויאליים, מאחר שהריבית במשק עדיין גבוהה ובחברות כרטיסי האשראי היא דו־ספרתית. בשורה התחתונה, תיק האשראי הצרכני של החברות צמח ב־4.5% מתחילת השנה ל־25.1 מיליארד שקל. אם מנטרלים את האשראי לרכב, הצמיחה בהלוואות צרכניות אפסית.
בשורת ההפרשות להפסדי אשראי רשמו חברות כרטיסי האשראי ירידה של 27.5% ל־206 מיליון שקל, אולם צריך לזכור שהרבעון המקביל אשתקד הושפע מהפרשות חד־פעמיות גדולות בשל החשש מהשפעות המלחמה. לעומת זאת, ישנו גידול במחיקות, שעמדו על 202 מיליון שקל ברבעון השלישי, עלייה של כ־30% לעומת הרבעון המקביל, מה שמעיד על עלייה ברמת הסיכון של ההלוואות.
חברות כרטיסי האשראי נמצאות בתקופה של אי־דאות - ישראכרט נמצאת (שוב) על סף מכירה, כאשר מנורה מבטחים מתכננת להשתלט עליה.
גם בכאל ישנה אי־ודאות לגבי השליטה בחברה. דיסקונט מחויב לפי החוק למכור את השליטה בחברה עד מאי 2027. מקס נמצאת לכאורה במצב יציב, אך גם בה צפוי שינוי מהותי, כשהמנכ"ל הוותיק רון פאינרו יעזוב בסוף השנה לקבוצת מאיר, ובמקומו תמונה שגית דותן.
