ניתוחלמרות הפחתת הריבית במשק: הבנקים לא ימהרו להוריד את הריבית על הלוואות
ניתוח
למרות הפחתת הריבית במשק: הבנקים לא ימהרו להוריד את הריבית על הלוואות
בחסות "העלייה בסיכון" במשק – הריבית בהלוואות החדשות לא צפויה לרדת. הבנקים תמחרו מחדש את הריבית בפיקדונות בהתאם להפחתה של בנק ישראל, לא יותר. אבל חלקם התחילו להוריד אותן עוד לפני כן
שבעה חודשים אחרי שריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי, בשבוע שעבר הוריד אותה הנגיד ב־0.25% ל־4.5%. הפחתת הריבית צפויה להימשך השנה, אם כי בקצב מתון, ובבנק ישראל מעריכים שהריבית תעמוד בסוף השנה על 4%-3.75%.
בשנתיים האחרונות רכבו הבנקים היטב על עליית הריבית - העלו אותה במלואה בצד ההלוואות, ובאופן חלקי בפיקדונות, והתוצאה היתה ניפוח של רווחיהם. את תשעת החודשים הראשונים של השנה הם סיימו ברווחי שיא של 19.6 מיליארד שקל, ובתשואה על ההון שהגיעה בחלק מהבנקים אפילו ל־20%.
לבנקים הפחתת הריבית אינה בשורה חיובית, והיא צפויה לפגוע בהכנסות המימון שלהם, שאמורות להישחק. הבנקים מציינים מה יקרה להכנסות המימון שלהם בתרחיש שבו הריבית תרד ב־1%. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בתרחיש שכזה יירדו הכנסות המימון של חמשת הבנקים הגדולים ב־3.9 מיליארד שקל.
אלא שבידי הבנקים הכוח למתן את הפגיעה הזו, היות שהם אלו שמתמחרים גם את הריבית שהלקוחות משלמים להם בהלוואות, וגם את הריבית שהם משלמים ללקוח בצד הפיקדונות.
מבחן ראשון לכך היה בשבוע שעבר עת עדכנו הבנקים את הריבית על הפיקדונות בעקבות ירידת ריבית בנק ישראל. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי הבנקים הפחיתו את הריבית על הפיקדונות בשיעור של עד 0.25%, קרי שיעור ירידת ריבית בנק ישראל. אלא שהיו גם בנקים שהתחכמו, הקדימו תרופה למכה, והורידו את הריבית בפיקדונות כמה שבועות לפני כן, ולכן כעת הם לא ביצעו הורדה נוספת, אך בפועל הם כן נמצאים במגמה של הפחתת הריבית בפיקדונות.
הבנקים שהפחיתו את הריבית בפיקדונות לחודש ב־0.25% הם בנק הפועלים - ל־1.85%, בנק ירושלים - ל־2.75% (לאחר הפחתה נוספת מ־3.2% שבוצעה במהלך דצמבר), ובנק יהב, המציע כעת 1.5%. הבנק הבינלאומי הותיר אומנם את הריבית ללא שינוי לאחר החלטת בנק ישראל, אך הוא ביצע הפחתה של 0.25% בריבית בפיקדון הזה כבר בחודש דצמבר.
אם בוחנים את ירידת הריבית בפיקדונות לשנה מאז נובמבר, עולה כי ישנם בנקים שהפחיתו במצטבר את הריבית בשיעורים גבוהים בהרבה מהשינוי בריבית בנק ישראל, מה שעשוי להצביע על ציפיות להורדות ריבית נוספות של בנק ישראל בחודשים הקרובים. כך, לדוגמה, בבנק דיסקונט הפחיתו את הריבית ב־0.3% ל־3.5%, בבנק הבינלאומי הפחיתו את הריבית ב־0.5% ל־3.75%, בבנק יהב הפחיתו ב־0.65% ובבנק לאומי הפחיתו ב־0.35% ל־3.7%. אך בפועל, במעל למחצית מהפיקדונות הריבית נקבעת במו"מ של הלקוח מול הבנק, לרוב לאחר שלקח הצעה נוספת מבנק אחר.
השאלה המעניינת היא מה הדינמיקה שתיווצר כעת. במערכת הבנקאית מעריכים כי הבנקים לא ייצאו במהלך אגרסיבי להפחתת הריבית בפיקדונות, מה שיעורר מחדש ביקורת ציבורית נגדם, אלא לאט ובקצב מתון ישחקו את הריבית המוצעת בפועל בפיקדונות לאחר המו"מ עם הלקוח, כדי למתן את הפגיעה שלהם בהכנסות המימון כתוצאה מהפחתת הריבית.
2023 היתה שנת הפיקדונות. בעקבות עליית הריבית זרמו בממוצע מעל ל־40 מיליארד שקל מדי חודש לפיקדונות בזכות הריביות הגבוהות יחסית שהוצעו. באוקטובר המגמה הואטה וגויסו לפיקדונות 37.5 מיליארד שקל, הנתון הנמוך ביותר מאז חודש אפריל. ההאטה בגיוסים נבעה מהמלחמה, שגרמה לרבים להעדיף להשאיר כסף נזיל בשל אי־הוודאות. כעת סביר כי ההאטה תימשך גם בשל הירידה באטרקטיביות הפיקדונות לעומת אפיקים אחרים כמו אג"ח, שצפויים ליהנות ממגמה חיובית של רווחי הון בעקבות הירידה בריבית.
בצד השני יש כמובן את ההלוואות. באשר להלוואות הקיימות, לא צפויות הפתעות. הריבית בהלוואות שצמודות לריבית הפריים תרד בהתאם לירידת ריבית בנק ישראל - לבנקים אין גמישות בנושא. השאלה המעניינת היא מה יקרה לתמחור של ההלוואות החדשות. ובכן, ספק רב אם נראה ירידה בריבית המוצעת באשראי הצרכני או באשראי לעסקים קטנים. אם ריבית הפריים ירדה, אז הבנקים פשוט יעלו את המרווח (כך, למשל, מהלוואה שנהגו להציע בריבית של פריים פלוס %1 יעברו להלוואה בריבית של פריים פלוס 1.25%). לבנקים יש גם כר נוח להצדיק העלאה שכזו במרווחים - רמת הסיכון. תמחור הלוואות נקבע לפי רמת הסיכון, ואין ספק שזו עלתה בעקבות המלחמה. קשה יהיה לבודד או להוכיח אם ההעלאה היא אכן רק בשל העלייה ברמת הסיכון או כניסיון נוסף להפחית את הפגיעה בהכנסות הבנקים בעקבות הירידה בריבית.
מקום נוסף שספק אם הבנקים יעלו בו מרווחים הוא המשכנתאות. המשכנתאות הן אחד ממנועי הצמיחה המועדפים על מרבית הבנקים בשל רמת הסיכון הנמוכה שלהן. כמו כן ישנה ירידה משמעותית בביקושים למשכנתאות בשנה האחרונה, כך שהתחרות על כל לקוח גבוהה יחסית. לכן סביר כי השינוי ברמת הריביות במשכנתאות ימשיך להיות מושפע בעיקר מהתשואות בשוק האג"ח, שמהוות את הבנצ'מרק לתמחור אשראי לטווח ארוך, ופחות מניסיון של הבנקים לשפר את המרווחים.
