העמלה שעלולה לטלטל את ענף ייעוץ ההשקעות
העמלה שעלולה לטלטל את ענף ייעוץ ההשקעות
בנק ישראל מתכוון לאפשר לבנקים לגבות עמלה על ייעוץ השקעות. המטרה היא להוזיל עלויות ולשפר שקיפות, אך העמלה עלולה לגרום ללקוחות רבים לוותר על הייעוץ, ולהותיר את כספיהם ללא ניהול
תפנית מפתיעה ברפורמה של בנק ישראל בתחום עמלות ני"ע. כפי שנחשף ביום חמישי האחרון באתר "כלכליסט", על פי הטיוטה העדכנית שהופצה לבנקים, מתכנן בנק ישראל לאפשר לבנקים לגבות עמלה על ייעוץ השקעות ללקוחות. העמלה תחושב לפי שיעור משווי תיק ההשקעות בתחילת השנה.
מטרת המהלך היא לשפר את השקיפות, ולהביא לכך שרק לקוחות שניתן להם ייעוץ ישלמו עבור השירות. אולם הדבר עלול להביא לכך שחלק משמעותי מהלקוחות פשוט יעדיפו לוותר על שירות של ייעוץ השקעות, כדי לחסוך בעלויות, מה שיאפשר לבנקים לצמצם את מערך הייעוץ בבנקים, שממילא עבר קיצוץ בשנים האחרונות. ענף נוסף שעלול להיפגע מהמהלך הוא ענף קרנות הנאמנות, שהפצת מוצריו נשענת בחלקה הגדול על יועצי ההשקעות.
לפי הנוסח העדכני של טיוטת הרפורמה, העמלה תהיה בשתי מדרגות בלבד: ללקוחות עם תיק השקעות של עד 100 אלף שקל, ולכאלה עם תיק של מעל 100 אלף שקל, שם העמלה תהיה גבוהה יותר. בטיוטה הקודמת היתה מדרגה נוספת ללקוחות עם תיק של מעל 400 אלף שקל. בגרסה הנוכחית יש לכאורה החמרה, כאשר יש שתי מדרגות בלבד, כלומר עמלה בתיק של 200 אלף שקל תהיה כמו עמלה בתיק עם 2 מיליון שקל.
בדמי הניהול לני"ע זרים, שנחשבים למקור עוד יותר רווחי לבנקים, הוחלט שתיקבע עמלה אחידה בשקלים, ללא קשר להיקף הנכסים, בנימוק שמדובר בפעילות פחות מהותית, וכדי שהמנגנון בה יהיה פשוט יותר.
לפי נתוני הבורסה, כיום בתיקים של 100-75 אלף שקל, עמלת דמי הניהול בבנקים הגדולים נעה בין 0.36% ל־0.53%. בתיקים של 400-200 אלף שקל, שיעורה נע בין 0.33% ל־0.52%: כלומר בין 1,320 ל־2,080 שקל בשנה. בבנק הדיגיטלי וואן זירו, לקוחות שמשלמים מינוי חודשי של 49 שקל, שכוללים פטור מעמלות נוספות, לא משלמים דמי ניהול, אך המסחר כרגע אפשרי רק בני”ע זרים.
כיום, הרוב הגדול מבעלי תיקי ני”ע מנהלים אותם דרך הבנקים, אף על פי שהעמלות שהאחרונים גובים לרוב גבוהות יותר לעומת בתי ההשקעות (בטח בעבור המשקיעים הקטנים).
הרפורמה מתמקדת בעמלת דמי ניהול ני”ע. עמלה זו נקבעת כאחוז מהתיק ונגבית אחת לרבעון. היא גם כפופה להתמחרות - לקוחות גדולים או כאלה בעלי מודעות פיננסית יכולים לקבל הנחה של עשרות אחוזים.
סך עמלות ני"ע עמד בתשעת החודשים הראשונים של 2023 על 1.9 מיליארד שקל בחמשת הבנקים הגדולים. המסחר בני"ע כרוך בשתי עמלות עיקריות - עלות קנייה ומכירה, הנגבית בהתאם לפעולות הנעשות בתיק; ודמי ניהול, עמלה הנגבית מדי רבעון, ונגזרת משווי התיק (בין 0.2% ל־0.5% במונחים שנתיים), למעט מנכסים המוחזקים בקרן כספית ומק"מ הפטורים מעמלה זו. עמלת דמי ניהול בני"ע בבנקים נחשבת לגבוהה, בוודאי לעומת השירות הדומה שמוצע בבתי ההשקעות.
בבנקים מתרצים את גביית העמלה הגבוהה בכך שהיא מגלמת למעשה את עלות מערך ייעוץ ההשקעות בבנקים. אלא שלא כל הלקוחות בעלי תיק ני"ע אכן נעזרים בשירות ייעוץ ההשקעות, ובכל זאת לא קיים הבדל בעמלת דמי הניהול הנגבית מהם לעומת זאת שנגבית מהלקוחות המיועצים.
הוספת העמלה על ייעוץ השקעות נעשית כחלק מרפורמה שמוביל הפיקוח על הבנקים, בראשות דני חחיאשוילי, שמטרתה היא להוזיל את עמלות ני”ע, שנחשבות לבור שומן בבנקים, ולהפוך אותן לשקופות יותר ללקוחות. לכן, במסגרת הרפורמה מבקשים בבנק ישראל לייצר הפרדה - מצד אחד להוזיל משמעותית את עמלת דמי הניהול, ובמקביל להוסיף עמלה שאותה ישלמו רק לקוחות שמקבלים שירות של ייעוץ השקעות.
תיאורטית, יש היגיון מאחורי המהלך הזה, שלפיו כל לקוח ישלם לפי השירות שהוא מקבל מהבנק, ויידע ויבחר על מה הוא משלם. אלא שבפועל, עלולות להיות לכך תוצאות בעייתיות. לדברי גורמים בשוק ההון ובמערכת הבנקאית, למשקיע הישראלי יש חסם פסיכולוגי לשלם בעבור ייעוץ השקעות, בוודאי כשמדובר על שירות שעד לאחרונה הלקוח קיבל אותו מבחינתו בחינם (אף שבפועל הוא היה מגולם באופן נסתר בדמי הניהול בני"ע). גם בדיקות שנעשו בבנקים בעשור האחרון מול הלקוחות, העלו שפחות ממחצית מהנשאלים יסכימו להישאר לקוחות מיועצים אם יידעו שנגבה על כך תשלום נפרד.
לכן, קיימת סבירות גבוהה שחלק מהותי מהלקוחות שמקבלים כיום ייעוץ השקעות יעדיפו לוותר על השירות, במקום לשלם את העמלה החדשה. "גם בקרב לקוחות שיסכימו לשלם על השירות, אנו עלולים לראות בהמשך ירידה. בפעם הראשונה שתהיה מפולת בשווקים, והם יראו שהם גם מופסדים על ההשקעה וגם משלמים עמלת ייעוץ, חלקם פשוט יחליטו שעדיף לוותר על שירות שהם גם משלמים עליו וגם מפסידים עליו", אומר גורם בכיר בשוק ההון.
מערך ייעוץ ההשקעות בבנקים נמצא בשנים האחרונים במגמת התכווצות. מנתונים שפרסמה לפני שנה רשות ני”ע עלה כי מ־2018 ועד ספטמבר 2022 צנח מספר יועצי ההשקעות בבנקים בקרוב ל־30% ועומד כיום על 1,687 יועצים שנותנים שירות ל־330 אלף לקוחות. אם אכן לקוחות רבים יעדיפו לוותר על השירות כדי לא לשלם את העמלה החדשה, זו תהיה רוח גבית לבנקים להאיץ את הצמצום של התחום החשוב הזה, הנותן מענה ללקוחות בניהול חסכונותיהם השוטפים.
בתהליך שכזה ייפגע במיוחד ענף קרנות הנאמנות. מערך ייעוץ ההשקעות בבנקים הוא הגורם המרכזי שמפיץ את קרנות הנאמנות לציבור. מנהלי הקרנות גם משלמים עמלות הפצה לבנקים בעבור הפצן ללקוחות הבנקים, בשיעור שמהווה חלק משמעותי מדמי הניהול של הקרן. אם אכן לקוחות רבים יעדיפו לוותר על ייעוץ ההשקעות, הדבר יפגע בהפצת הקרנות ובצמיחת הענף.
בנוסף, עולה השאלה מה יעשו אותם לקוחות שלא רוצים לשלם בעבור ייעוץ השקעות. מרביתם יתקשו לבחור קרנות נאמנות או ני"ע בעצמם, ולכן סביר שרובם פשוט ישימו את כספם בפיקדונות (מכשיר שהוא רווחי יותר לבנקים מהפצת קרנות נאמנות). הלקוחות המעט יותר מתוחכמים יעברו למכשירים אחרים, כגון קופות גמל להשקעה ופוליסות חיסכון המשווקות על ידי סוכני הביטוח. בשורה התחתונה, הוספת עמלת ייעוץ ההשקעות היא הרבה מעבר לעוד עמלה בתעריפון הבנק, ועלולות להיות לה השלכות דרמטיות על ניהול ההשקעות של הציבור. השינוי במנגנון העמלות עשוי לצאת לפועל כבר ברבעון הראשון של 2024, על רקע הלחץ הפוליטי המלווה את הסוגיה זו (מדובר בנושא שעסקה בו ועדת הכלכלה, ושמעסיק רגולטורים נוספים, כמו רשות התחרות).
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "כפי שפורסם, הפיקוח על הבנקים מבצע תהליכי חשיבה על אופן גביית העמלות במערכת הבנקאית, לרבות בנושא זה. תהליך הבחינה כולל גם תהליכי היוועצות מקצועית מול הגורמים הרלבנטיים בשוק. בתום התהליך וככל ששינוי במנגנון העמלות יבוצע, יפרסם זאת בנק ישראל לציבור בצורה מסודרת”.
