האשראי במשק יגדל? ועדת השרים אישרה את החוק שיאפשר למכור משכנתא כאג"ח
האשראי במשק יגדל? ועדת השרים אישרה את החוק שיאפשר למכור משכנתא כאג"ח
החוק מבקש לאפשר לבנקים ולחברות אשראי להפוך נכסים לא נזילים כמו משכנתאות וכרטיסי אשראי לנזילים; זאת באמצעות קיבוצם ומכירתם כאיגרות חוב; להשקפת בנק ישראל, דבר זה יאפשר להגדיל את האשראי במשק כי הגוף המוכר יוכל להעביר את הסיכון שלו הלאה ולספק הלוואות חדשות
תזכיר החוק לאיגוח אשראי בישראל אושר הבוקר (ב') בוועדת השרים לענייני חקיקה, שני עשורים לאחר שהוצג לראשונה לכנסת. זהו הצעד הראשון אך המשמעותי ביותר עבור חוק האיגוח שהוגש על ידי שר המשפטים יריב לוין, בשיתוף עם משרד האוצר. בהמשך יועבר לוועדות השונות שם ידונו בו על סעיפיו, ולאחר מכן יובא לחקיקה.
חוק האיגוח מבקש לאפשר לבנקים ולחברות אשראי להפוך נכסים שאינם נזילים כמו משכנתאות והלוואות כרטיסי אשראי לנכסים נזילים על ידי קיבוצם ומכירתם בצורת אג"ח. כלומר סל המשכנתאות, יועבר לחברה ייעודית שתנפיק אג"ח לציבור הרחב וזה בתורו ירכוש את סל המשכנתאות. תשלומי האג"ח והריבית שלו ישולמו על ידי קבלת התשלומים הקבועים של לווי המשכנתא באותה דוגמה.
להשקפת בנק ישראל, המהלך מאפשר להגדיל את האשראי במשק מאחר שהבנקים וחברות האשראי יכולים למכור את הסיכון שלהם הלאה ולספק הלוואות חדשות. עם עליית האשראי במשק, בנק ישראל מאמין כי התחרות תגדל וכך גם עלות האשראי ללקוחות תרד. אם כי מהלך זה עדיין תלוי הוכחה, בעוד הבנקים כבר הראו כיצד הם מצליחים להותיר בקופותיהם את הרווחים תחת רפורמות שונות ולהתנגד לתחרות.
בנוסף בנק ישראל מאמין כי האיגוח יגדיל את האשראי לחברות ועסקים קטנים, סקטור כלכלי שסובל מגישה דלה לאשראי, מאחר שעל פי תפיסת הבנקים הסיכון הוא גבוה מדי. האיגוח יאפשר לבנקים לחלוק את הסיכון של הענף עם הציבור וכך להגדיל את האשראי בתחום. פרט לתאגידים פיננסיים, גם תאגידים ריאליים עשויים ליהנות מהאפשרות לאג"ח. בעיקר חברות ייצוא גדולות אשר מחזיקות בחובות של ספקים רבים. את החובות יהיה ניתן לאגח ולמכור לציבור וכך להגדיל את המזומנים בקופה.
מגישי החוק מודעים לתדמית הרעה שיש למהלך מסביב לעולם, בעיקר בעקבות קריסת הכלכלה בארה"ב ב-2008. הקריסה הופיעה לאחר משבר בענף הנדל"ן בכלל והמשכנתאות בפרט. אותן משכנתאות אוגחו ושווקו לציבור כהשקעה שמרנית. טרם המשבר נעשה אף איגוח כפול כלומר איגוח על איגוח. על רקע מסקנות המשבר בנק ישראל לא מאפשר איגוח כפול ובנוסף מחייב את המאגח להשתתף בסיכון בשיעור של 8%.
על פי קונסטנטין קוסנקו, מנהל תחום מדיניות מאקרו-יציבותית בבנק ישראל, "אנחנו מודעים היטב לסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים באיגוח, במיוחד לאור הלקחים ממשבר 2008. לכן, נקטנו במספר צעדים משמעותיים להתמודדות עם סיכונים אלה. ראשית, הקפדנו על דרישה לשימור סיכון מינימלי על ידי היזם. זה אומר שהגוף שיוצר את ההלוואות ומאגח אותן חייב לשמור חלק מהסיכון על עצמו. מטרת הדרישה הזו היא להבטיח שלגוף המאגח יהיה תמריץ לבצע חיתום איכותי של ההלוואות. שנית, הגדרנו מנגנוני בקרה קפדניים על תהליך האיגוח ויישומו. אלה כוללים דרישות גילוי מקיפות ובקרות פנימיות וחיצוניות לאורך כל חיי העסקה".
