שאלות ותשובותדמי ההבראה למגזר הפרטי יעלו אחרי קיפאון של שמונה שנים
שאלות ותשובות
דמי ההבראה למגזר הפרטי יעלו אחרי קיפאון של שמונה שנים
דמי ההבראה במגזר הפרטי צפויים להתעדכן לראשונה מאז 2014 ולעמוד על 418 שקל ליום, תוספת שנתית של לפחות כ־200 שקל לעובד. קרבות אגו בין איגודי המעסיקים וההסתדרות הובילו לעיכוב בהעלאתם עד כה. מהם דמי הבראה, מתי הם ישולמו ולמה הם לא עודכנו במשך שנים? "כלכליסט" עושה סדר
בעוד כחודש, ככל שלא יתקבלו התנגדויות, יחתום שר העבודה יואב בן צור על צו שיוביל לעדכון דמי ההבראה לעובדי המגזר הפרטי, זאת לאחר שהיו אמורים להתעדכן ב־2021.
לפי ההסכם הקיבוצי שנחתם בין נשיאות המגזר העסקי להסתדרות, דמי ההבראה יעלו מ־378 שקל ל־418 שקל ליום, ויביאו לתוספת שנתית של לפחות 200 שקל לעובד. מהם דמי הבראה, מתי הם ישולמו ולמה הם לא עודכנו במשך שנים? "כלכליסט" עושה סדר בבלאגן.
מאיפה נולדו דמי הבראה?
עבודה, כפי שכולנו יודעים, יכולה להיות דבר מעייף מאוד, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בעבודות פיזיות, שהיו מנת חלקם של רוב העובדים במאה הקודמת. דמי ההבראה נוצרו מתוך תפיסה שהעובד זקוק לימי מנוחה ורענון, וכי למעסיק יש אחריות מימונית לכך. אבל בדיוק כמו שקרן השתלמות כבר לא משמשת להשתלמויות, כך גם דמי הבראה אינם ניתנים כתנאי לנסיעה לשאוף אוויר הרים צלול, וכלל המעסיקים מחויבים לשלם אותם כתוספת לשכר לכלל העובדים במשק שהשלימו שנת עבודה במקום התעסוקה.
השווי של יום הבראה אחד עומד כיום על 378 שקל לעובדי המגזר הפרטי ו־471 שקל לעובדי המגזר הציבורי, כאשר מספר ימי ההבראה שעובד מקבל תלוי בוותק שלו. רוב המעסיקים משלמים את דמי ההבראה אחת לשנה — במשכורת חודש יולי לעובדי המגזר הפרטי ובחודש יוני לעובדי המגזר הציבורי, אך מעסיק יכול לבחור לפרוס את התשלום לאורך השנה במשכורת החודשית.
איך קובעים את גובה דמי ההבראה?
כעיקרון, דמי ההבראה צמודים למדד המחירים לצרכן, אבל מנגנון ההצמדה אינו אוטומטי: בכל שנה נציגי המעסיקים אמורים לחתום על הסכם קיבוצי עם ההסתדרות שבו מעדכנים את דמי ההבראה בהתאם לביצועי המדד. לאחר שנחתם הסכם קיבוצי, שר העבודה חותם על צו הרחבה, שכשמו כן הוא - מרחיב את תחולת ההסכם הקיבוצי כך שיחול על כלל המשק.
הרציונל מאחורי הצו הוא לייצר שוויון במשק בסוגיות העסקה מסוימות כגון הפרשות לפנסיה, פיצויים על היעדרות בזמן מבצעים צבאיים וכן דמי הבראה. במגזר הציבורי חלה גם כן הצמדה למדד, אך שם לא נדרש צו הרחבה והעדכון חל מידי שנה. התוספת לדמי ההבראה עבור 2023, באם תיחתם, תשולם כבר במשכורת אוגוסט או ספטמבר.
אז מדוע שוויו של יום הבראה תקוע מאז 2014?
חשוב להבחין בין שתי תקופות שונות: בין 2014–2020, דמי ההבראה במגזר הפרטי לא עודכנו לאור הסכם בין ההסתדרות לנשיאות המגזר העסקי, לפיו שנות עליית המדד בתקופה זו יקוזזו על-ידי מספר שנים בתקופה זו בהן המדד ירד, זאת בשונה מדמי ההבראה במגזר הציבורי שעלו וירדו לאורך תקופה זו.
נקודות המפתח הן יולי 2021, אז דמי ההבראה היו אמורים לעלות ל־382 שקל ליום, ויולי 2022, אז הייתה אמורה לחול עלייה נוספת ל־400 שקל ליום. אך כידוע - העדכון לא קרה.
למה ארגוני העובדים והמעסיקים רבים על זה?
ההסכמים הקיבוציים במשק נחתמים בין הסתדרות העובדים לבין הארגון המעסיקים הגדול במשק — נשיאות המגזר העסקי. ב־2020 חלק מהמעסיקים התפצלו מנשיאות המגזר העסקי והקימו איגוד מתחרה בשם "נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל", שבראשו עומד רון תומר, יו"ר התאחדות התעשיינים.
תומר דרש מההסתדרות לנהל ולחתום בנפרד על הסכם קיבוצי שעליו יחול צו הרחבה, על אף שלא חלק על מנגנון ההצמדה, בטענה שהעסקים המאוגדים תחתיו מייצגים מספר גדול יותר של עובדים, ובפרט עובדים מאוגדים — טענה שהיא שנויה במחלוקת. המחלוקות בין איגודי המעסיקים וההסתדרות מנעו משרת הכלכלה דאז, אורנה ברביבאי, מלחתום ביולי 2021 על צו ההרחבה. מהשרה לשעבר לא נמסרה תגובה לסיבה שנמנעה מלחתום על צו ההרחבה.
באפריל 2022 עתרה נשיאות המעסיקים והעסקים בראשות תומר לבית הדין הארצי לעבודה בדרישה לחייב את ההסתדרות לקיים מולה מו"מ. ביולי 2022 שוב נמנעה ברביבאי, שכבר הייתה שרה בממשלת מעבר, מלחתום על צו ההרחבה, זאת כנראה גם בהשפעת ההליך המשפטי שעדיין התנהל.
ביום ראשון האחרון הודיע בית הדין הארצי לעבודה על דחיית העתירה של נשיאות המעסיקים והעסקים, ובכך הגדיל את הלגיטימציה לחתום על צו הרחבה שנקבע בהסכם קיבוצי עם נשיאות המגזר העסקי בלבד.
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, מסר כי "בית הדין הארצי לעבודה קבע כי הסכמים כלל משקיים יש לחתום בין ארגון עובדים שהוא גדול ומשמעותי במשק מול ארגון מעסיקים דומיננטי שמייצג מספר ניכר של מעסיקים. בהתאם לכך, נקבע כי יש להמשיך את הפרקטיקה לפיה הסכמים מהסוג הזה יחתמו בין נשיאות המגזר העסקי ובין ההסתדרות. כך שומרים על השוויון, האחידות והיציבות במארג יחסי העבודה במשק".
מאדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה בהסתדרות, נמסר כי "על אף שישנם גורמים רדיקליים שחותרים לפגוע במארג יחסי העבודה במשק, נמשיך לפעול ביתר שאת כדי לקדם את זכויות העובדים בכלל הסקטורים. שיתוף הפעולה החשוב והענייני בין יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד לבין נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי ומשרד העבודה בראשות השר יואב בן צור, כבר הוביל להרחבת ההסכם הכללי להעלאת תעריף יום ההבראה מ-378 שקלים ל-418 שקלים ועוד יוביל להסכמים נוספים שיורחבו בקרוב לטובת כלל העובדים במשק".
ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, התייחס גם כן לסוגיה ואמר: "כל האירוע הזה יצר אנומליה לפיה ההסתדרות יכולה להתעלם מגוף מעסיקים גדול. אציין כי הבחירה של ההסתדרות לא לחתום גם אתנו על הסכם תמוהה, לאור זה שארנון בר דוד כבר הסכים לחתום איתנו על הסכם קיבוצי שהורחב ב-2020. טובת העובדים עומדת לפנינו ולכן לא נערער על ההחלטה".
