מחשש לביטול השטר של 200 שקל: עלייה חדה בביקוש למט"ח
מחשש לביטול השטר של 200 שקל: עלייה חדה בביקוש למט"ח
במערכת הבנקאית ומחוצה לה מעידים כי מאז הביע ראש הממשלה תמיכה בביטול השטר, נרשמה עלייה חדה בבקשות להפקיד, לפרוט או להמיר למט"ח שטרות מסוג זה, עד כדי כך שישנם צ'יינג'ים בהם נגמרו שטרות הדולרים. בתחילת השבוע הביע בנק ישראל את התנגדותו למהלך
לא מחכים להחלטה רשמית: רבים בציבור הישראלי ממהרים להיפטר משטר ה-200 שקל ברשותם, מחשש לאפשרות שיבוטל. גורמים במערכת הבנקאית ומחוצה לה ציינו בפני כלכליסט כי ישנה עלייה חדה בפניות בבקשה להיפטר משטרות ה-200 שקל, בין אם בפריטה שלהם, בהפקדתם או בהמרתם למט"ח.
"כמות גדולה של אנשים הגיעה בימים האחרונים לסניפים להיפטר משטרות של 200 שקל", ציינו באחד הבנקים. יחד עם זאת, היות שבשנים האחרונות הבנקים צמצמו משמעותית את כמות הסניפים בהם ישנם שירותי קופה לטיפול במזומנים, פונים לקוחות רבים אל השוק החוץ-בנקאי. בחלק מהגופים מציינים כי ישנה עלייה של יותר מפי שלושה בבקשות להמרת 200 שקלים למט"ח. הביקוש הגבוה אף הביא לכך שישנם צ'יינג'ים בהם נגמר מלאי הדולרים.
בשבוע שעבר פורסם כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את שר האוצר, נגיד בנק ישראל, מנכ"ל משרד רה"מ וגורמים נוספים לכנס דיון מיוחד כדי להביא לביטולו של שטר 200 השקלים. מטרת המהלך היא לסייע למלחמה בהון השחור, להחליש את ארגוני הפשיעה ולשפר את גביית המס של המדינה. סך המזומן שבידי הציבור עומד על 132 מיליארד שקל, כאשר רובו - 80% - הוא בשטרות של 200 שקל.
התוכנית היא לבצע צעד שכזה תוך פרק זמן קצר יחסית, שיוציא מכלל שימוש את שטרות ה-200 שקל, ונראה כי החשש של בעלי המזומן שתוך זמן קצר יישארו עם שטרות חסרי שווי, ולכן חלקם ממהרים להיפטר כבר עכשיו מהשטרות.
יחד עם זאת ראוי להדגיש כי בנק ישראל, שבסמכותו לבטל את השטרות, כלל לא מתלהב מהתכנית הזו. בתגובה שפרסם בתחילת השבוע הוא כתב: "בנק ישראל יציג את עמדתו המקצועית בנוגע למהלך כזה, ככל שיעלה לדיון. הסמכות לביטול שטרות על פי חוק הינה של הנגיד. עד כה, לא הוצג צידוק מקצועי מבוסס דיו לביטול שטר כזה או אחר".
