ניתוחעליית הריבית – המכה השקטה על העסקים קטנים
ניתוח
עליית הריבית – המכה השקטה על העסקים קטנים
שיעור הריבית במשק מכביד על כל צרכני האשראי. אבל בעוד שנוטלי המשכנתאות זוכים לכל הזרקורים ואף לסיוע פוליטי, העסקים הקטנים מתמודדים לבד עם חוסר תחרות בתחום האשראי, כשהמימון רק הולך ומצטמצם והריביות עליו גבוהות. הבנקים מצידם נערכים למשבר וביצעו הפרשות גבוהות במיוחד
רבות דובר על השפעת עליית הריבית על בעלי המשכנתאות. העלייה החדה בריבית מ־0.1% באפריל 2022 ל־4.75% היום ייקרה את החזר המשכנתא ביותר מ־1,000 שקל בממוצע, ולנוכח נתוני האינפלציה האחרונים ייתכן שעוד לא נאמרה המילה האחרונה בעליות הריבית. אחת התוצאות היא לחצים פוליטיים, שמגיעים בעיקר מהמגזר החרדי שחשוף יותר להתייקרות המשכנתא, להתערבות של המדינה והבנקים בסבסוד ההתייקרות. עם זאת, למרות שהעלייה בהחזרי המשכנתא משמעותית, נראה לעת עתה שמשקי הבית מצליחים לעמוד בה. היקף המשכנתאות שבפיגור עלה מינורית, ובמערכת הבנקאית מציינים שלווים עושים הכל בכדי לעמוד בהחזר – מצמצום הוצאות ועד מיחזור ופריסה.
לעומת זאת במערכת הבנקאית ומחוצה לזה מציינים כי המגזר שחשוף ונפגע יותר מעליית הריבית, והוא אינו זוכה לחשיפה כמו משלמי המשכנתאות, הם העסקים הקטנים. אמנם אין עדיין גל גדול של פשיטות רגל, אבל במערכת הפיננסית מציינים כי מתחילים להרגיש את ההרעה והלחץ בקרב לא מעט עסקים קטנים.
ניתן ללמוד על תחזיות הבנקים למגזר זה מסעיף ההפרשות להפסדי אשראי בדו"חות הכספיים שלהם. במחצית הראשונה של השנה הפרישו הבנקים 909 מיליון שקל במגזר העסקים הקטנים, לעומת 177 מיליון שקל בלבד במחצית המקבילה אשתקד. אמנם ההפרשות להפסדי אשראי עלו בכל מגזרי הפעילות, אולם בעסקים הקטנים העלייה חדה במיוחד: ההפרשות להפסדי אשראי במגזר זה היוו 34% מסך ההפרשות של הבנקים, זאת בעוד חלקם של העסקים הקטנים מהווה פחות מ־11% מסך האשראי. בבנקים מדגישים כי מרבית הגידול הוא בהפרשה הקבוצתית – כלומר הפרשה להפסדי אשראי שמתבססת על תחזיות קדימה, ולא על בעיות שכבר התגלו.
אולם לא רק הגידול החד בהפרשות להפסדי אשראי מטריד. מדו"חות הבנקים עולה כי מגזר זה מתנהל כאילו הוא כבר נמצא במיתון: סך האשראי הבנקאי לעסקים קטנים ירד ב־1% במחצית הראשונה של השנה, בעוד שתיק האשראי בבנקים צמח ב־3.5%. גם בצד הפיקדונות של העסקים הקטנים ישנה ירידה – היקף הפיקדונות של העסקים הקטנים ירד במחצית הראשונה של השנה ב־2.5%, בעוד אצל משקי הבית, על אף התייקרות המשכנתאות, סך הפיקדונות צמח במחצית הראשונה של השנה ב־3.3%.
"אנחנו מרגישים את ההחמרה מחודש לחודש. בקורונה כולם דיברו על עסקים קטנים, והיום לא", אומר שגיא בלשה מנכ"ל עוגן, מלכ"ר העוסק בין היתר באשראי למשקי בית ועסקים קטנים. "בקורונה עסקים הפסיקו לפעול באופן מיידי, הלחץ היה גדול והמדינה נרתמה לעזרתם. כאן אנחנו בכל זאת בשגרה, השינוי הוא איטי יותר ומדורג, אבל להערכתי אנחנו שטים לעבר קרחון, ונמצאים בדקה ה־90 כדי לעשות איזה שינוי".
"הנתונים הרשמיים עדיין לא מראים על עלייה בפשיטות הרגל, אלא רק על ירידה באשראי, אבל אנחנו מתחילים לשמוע מהשטח קולות על קשיים. הרבה עסקים לא היו ערוכים לקצב עליית הריבית המהיר, והשוק לא היה ערוך לזה מימונית ועסקית. זה עלול לגרום ללא מעט קשיים תזרימיים לעסקים, ואפילו להעביר עסק להפסד", אומר יוסי עדס, מנהל תחום מימון בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה.
1. מהריבית ועד למחסור בעובדים
גם בעיתות שגרה לא קל להיות עסק קטן בישראל. בענפים רבים יש הרבה הוצאות רגולציה, וגם תנאי התשלום של עסקים רבים בעייתי. למשל, שיטת ה"שוטף פלוס", שיוצרת פער תזרימי בין ההכנסות להוצאות ומצריך נטילת אשראי. בניגוד לעסקים הגדולים, שיכולים לגייס אשראי גם בשוק ההון, העסקים הקטנים עדיין לקוחות שבויים של הבנקים ברוב המקרים. הבנקים מצידם, תחת התירוץ של "סיכון גבוה", נהנים מהתחרות הנמוכה ומתמחרים בהתאם את הריביות. בשורה התחתונה עסקים רבים בקושי מצליחים להחזיק את הראש מעל המים, ובטח שלא יכולים לחסוך הון ליום סגריר בניגוד לעסקים הגדולים.
אולם בשנה האחרונה הם מתמודדים עם קשיים נוספים שמטלטלים רבים מהם. מדובר בתנועת מלקחיים של פגיעה בהכנסות, שנובעת מההאטה במשק, ובמקביל לה עלייה בהוצאות. ההאטה במכירות נובעת מהאטה בצריכה, כחלק מהתמודדות של משקי הבית עם התייקרות ההלוואות והמשכנתא, אולם ישנה גם השפעה של המהפכה המשפטית, שהכניסה אי ודאות לכלכלכלה הישראלית, וחשש מביצוע השקעות חדשות.
העלייה בהוצאות נובעת מהאינפלציה שייקרה חומרי גלם רבים, אולם לאור ההאטה במכירות, עסק קטן מתלבט היטב אם להעלות מחירים, מה שעלול עוד יותר לפגוע בהכנסות.
העסקים הקטנים מתמודדים גם עם עלייה חדה בהוצאות השכר במקצועות מסוימים שיש בהם מחסור של עובדים. המחסור בתחומים כמו מסחר, מלונאות ומסעדות החל בקורונה וטרם נפתר. כך למשל, גורם בענף המסעדות מספר כי הוא נאלץ לשלם שכר נטו של מעל ל־10,000 שקל לשוטף כלים, וגם זה לא תמיד פותר לו את בעיית המחסור בעובדים.
אולם הגורם המרכזי שמכביד על העסקים הקטנים בצד ההוצאות הוא עליית הריבית, שהקפיצה את הוצאות המימון. במשכנתא, חלק ממנה הוא בריבית קבועה, ולכן עליית הריבית משפיעה רק על חלק מההחזר החודשי. לעומת זאת בעסק קטן כל ההלוואה צמודה ברוב המקרים לריבית הפריים, ולכן ההתייקרות שלה משמעותית, ויש עלייה דרמטית בהחזר החודשי. אצל עסק שהרווחיות שלו נמוכה והמינוף גבוה הדבר אפילו עלול להעביר אותו מרווח להפסד.
ניקח למשל עסק עם הלוואה של מיליון שקל בריבית של פריים פלוס 2.5%, שנחשבת לנמוכה בעסקים קטנים. אם באפריל 2022 הריבית בהלוואה היתה 4.1%, היום העסק משלם 8.75%. "מהחזר חודשי של 18.5 אלף שקל זה קפץ היום לכמעט 21 אלף שקל. המשמעות היא עלייה בתשלום של 30 אלף שקל בשנה, וזה הוצאה דרמטית לעסק", אומר גורם במערכת הבנקאית.
המגמות הללו משפיעות באופן רוחבי על המגזר, אבל יש ענפים שחשופים יותר. במערכת הבנקאית מסמנים מספר מגזרים שהסיכון בהם עלה: קבלני הביצוע, שסובלים מההאטה בשוק הנדל"ן, התייקרות חומרי הגלם, וחשופים מאוד לתרחיש של חברת נדל"ן גדולה שתיפול (אם יקרה). גם בתחום הקמעונאות יש חולשה, ובעיקר בעסקים הפעילים בכל הקשור לתרבות הפנאי, כמו מסעדות והפקות.
2. נוגסים מהחסכונות ופורסים הלוואות
בבנקים מציינים כי יש אמנם עלייה מסוימת במספר העסקים הקטנים שהחוב שלהם עובר להליכי גבייה, אך לא מדובר עדיין בגידול דרמטי. מה בכל זאת קורה בשטח? ראשית, ישנה מגמה שבה עסקים קטנים בעלי איתנות פיננסית ממהרים לבצע פירעון מוקדם של הלוואות. הסיבה לכך היא התייקרות הריבית, שמעקרת את הכדאיות הכלכלית שלהם. כתוצאה מכך מעדיפים בעלי עסקים לפרוע את ההלוואות מהחסכונות, מה שמסביר את הירידה שנרשמה בפיקדונות ובאשראי מתחילת השנה.
"עסקים קטנים מבטלים תוכניות להתרחבות והשקעות, כי הם מבינים שזה כרוך בהלוואות בריבית גבוהה, שאינה משתלמת. רובם מתמקדים בשמירה על הקיים ובלעבור בשלום את התקופה המאתגרת", אומר גורם במערכת הבנקאית, ומוסיף שתמהיל ההלוואות החדשות השתנה: מהלוואות גדולות לקטנות.
"התמונה מורכבת. זה לא רק עסקים קטנים שמבקשים לצמצם הלוואות. אנחנו רואים מגמה ארוכה יותר שהבנקים מפנים יותר אשראי לעסקים גדולים מלקטנים. אם האשראי לעסקים קטנים היה 46% מהאשראי בבנקים ב־2019, כיום הוא 38% בלבד. גם בסקרים שעשינו ראינו שאין ירידה בביקוש לאשראי, אבל יותר עסקים קטנים מדווחים שלא מקבלים אשראי. המצב הבעייתי הוא בעיקר בעסקים זעירים, עם מחזור של עד 2 מיליון שקל בשנה", אומר עדס.
עוד מציינים בבנקים כי יש גידול בפניות לביצוע מיחזור או פריסה של חוב, כדי להקטין את ההחזר החודשי. לרוב עסקים קטנים לוקחים אשראי לטווח קצר, אולם התייקרות ההחזר החודשי מאלצת אותם לבצע פריסה לטווח ארוך יותר.
ויש עסקים קטנים שמינפו עצמם יותר מדי, או הגיעו לתקופה הזו פחות מוכנים ואצלם מרחב התמרון מצומצם יותר. "יש עלייה בפניות אלינו, וגם מצב העסקים שפונים אלינו פחות טוב מבעבר. ההרעה במצב החלה בתחילת השנה. עד אז העסקים עוד סחבו יתרות מזומנים, וגם הריבית עלתה בהדרגה. עכשיו הריבית היא כבר גבוהה, והיקף העסקים שנקלעים לבעיות עולה מדי חודש", אומר בלשה.
3. הממשלה עסוקה במשכנתאות
כרגע אין אמנם עלייה בהיקף פשיטות הרגל, אולם בלשה מוטרד מכך שעסקים יהיו עם יד קלה על ההדק בעניין: "בשנים האחרונות נעשה שינוי חקיקה, והים קל יותר לגשת להליך חדלות פירעון. אני רואה עסקים שבוחרים יותר מדי בקלות בהליך חדלות פיירעון, בלי להבין את ההשלכות ארוכות הטווח על בעל העסק בדירוג האשראי שלו".
נזכיר כי ב־2019 נכנס מאגר נתוני האשראי, שמכיל נתונים על מוסר התשלומים של לקוחות הבנקים, ומשמש בסיס באישור מתן הלוואה בקרב רוב גופי האשראי במשק. "אם עסק הולך להליך של חדלות פירעון, מיד דירוג האשראי של הבעלים שלו יורד דרמטית, ופוגע ביכולות שלו לקבל בעתיד הלוואות גם בצד הפרטי וגם עסקי. זה סוג של כרטיס אדום לשנים רבות", אומר בלשה. על כן חשוב שעסקים יינקטו כל הצעדים האפשריים בכדי לא להגיע למהלך שכזה: ממיחזור, ופריסה של החובות ומציאת פתרונות יצירתיים כמו משכון נכסים קיים לצורך הפחתת ריבית בהלוואות.
השאלה היא האם לאור המצב הנוכחי המדינה צריכה, בדומה לתקופת הקורונה, להכניס יד לכיס ולסייע, כפי שיש גורמים בממשלה שסבורים שעליה לעשות זאת במשכנתאות. "המדינה צריכה להיחלץ לטובת העסקים הקטנים במסלול של הלוואות חירום. בריבית קבועה נמוכה עם מסלול גרייס, כך שהעסק יוכל לקחת הלוואה יוכל להחזיר אותה אותה כשהריבית במשק תחל לרדת", אומר בלשה.
בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים של משרד הכלכלה, שאחראית על הקרנות בערבות מדינה לעסקים קטנים, לא חושבים שזה הפתרון. "אני לא חושב שמה שנכון זה לסבסד ריבית, זה לסבסד פעילות עסקית. בסוף עסק צריך להיות רווחי, אחרת אין לו הצדקה. אבל חשוב לוודא שעסקים יכולים להתמודד עם החזר ההלוואות – יותר פריסה מול הבנקים, ויותר אפשרות למיחזור כדי להתמודד עם עלויות המימון. אנחנו חושבים על צעדים נוספים בכדי לפעול למען העסקים הקטנים גם בקרן בערבות מדינה הקיימת, וגם בתוכניות נוספות", אומר עדס.
השאלה היא האם העסקים הקטנים יסתדרו לבד עם פריסות ומיחזורי הלוואות, ושאר הפתרונות הקיימים, או שגל של פשיטות רגל עומד לפנינו. לאור נתוני האינפלציה האחרונים, שמראים שהורדת הריבית עוד רחוקה מאיתנו, נראה שהסיכוי לתרחיש פסימי רק הולך וגדל.
