ניתוחהמלחמה בלמה את תנופת ההלוואות של חברות כרטיסי האשראי
ניתוח
המלחמה בלמה את תנופת ההלוואות של חברות כרטיסי האשראי
ישראכרט, חברת כרטיסי האשראי הכי גדולה, רשמה את הרווח הנמוך ביותר במחצית והכנסותיה ירדו בהשוואה למחצית המקבילה. כאל, שעומדת למכירה, עם הרווח הגבוה ביותר. ביטולי הטיסות והירידה במספר הנוסעים חתכו את עמלות המט"ח של החברות
דו"חות חברות כרטיסי האשראי הציגו חזרה מסוימת לשגרה, למרות ההאטה בצמיחה. עם זאת, תיק האשראי הצרכני, מנוע הצמיחה של החברות, כמעט ולא עלה. מהדו"חות הכספיים של ישראכרט, כאל ומקס עולה כי הרווח (מנוטרל אירועים חד פעמיים) עמד במחצית הראשונה של השנה על 451 מיליון שקל, עלייה קלה של 2.5% לעומת המחצית המקבילה בשנה שעברה.
את הרווח הגבוה ביותר ממשיכה לרשום כאל, שעומדת בימים אלה למכירה. החברה, בניהולו של לוי הלוי, הרוויחה 179 מיליון שקל במחצית הראשונה, עלייה של 3% לעומת המחצית המקבילה. הרווח הנמוך ביותר הוא דווקא של החברה הגדולה ביותר, ישראכרט, שבניהולו של רן עוז, שהרוויחה 132 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה - עלייה של 9% שנבעה מירידה בהפרשות להפסדי אשראי ומירידה בהוצאות נוספות. הרווחיות הנמוכה של ישראכרט מתבטאת גם בפרמטר התשואה על ההון, שעמד במחצית הראשונה על 8.7% לעומת מעל ל־14% בכאל ובמקס.
בתחילת המלחמה ספגו חברות כרטיסי האשראי ירידה בפעילות כתוצאה מירידה במחזורי השימוש בכרטיסי האשראי, אולם נראה כי המחזורים התאוששו במהירות. את המחצית הראשונה מסיימות החברות עם עלייה נאה של כמעט 8% במחזורים ל־269.4 מיליארד שקל. כאל רושמת עלייה דו ספרתית של 10.3%, אחריה מקס עם צמיחה של 9.4%, ואילו בישראכרט הצמיחה נמוכה יותר ועמדה על 5.3%.
התחום המרכזי שמדשדש גם חודשים ארוכים לאחר תחילת המלחמה הוא הרכישות בחו"ל, על רקע הירידה בהיקף הנסיעות לחו"ל במלחמה. סך ההכנסות מעמלות מט"ח של חברות כרטיסי האשראי ירד במחצית הראשונה של השנה ב־13.1% ל־225 מיליון שקל. ברבעון השני של השנה נרשם שיפור, וההכנסות ירדו רק ב־7.2% ל־129 מיליון שקל. בענף מציינים כי עד כה אוגוסט, שמסורתית נחשב לחודש חזק, הוא חלש למדי, ככל הנראה בשל הירידה בנוסעים לחו"ל וגם בשל ביטול הטיסות לישראל של חלק מחברות התעופה שהחריף את המגמה.
מנוע הצמיחה של חברות כרטיסי האשראי בשנים האחרונות היה תחום ההלוואות, בעיקר אשראי צרכני. יחד עם זאת, חלה האטה בפעילות הזו. ההאטה נובעת מעליית הריבית והמלחמה שהגדילו את הסיכון, וגרמו לחברות כרטיסי האשראי להקשיח את מדיניות החיתום ובמקביל גם הביאו לירידה בביקוש לאשראי בעיקר בחודשים הראשונים של המלחמה. את המחצית הראשונה של השנה מסיימות חברות כרטיסי האשראי עם צמיחה מינורית בתיק האשראי הצרכני של 1.6% בלבד, כאשר רוב הצמיחה נרשמה ברבעון השני של השנה. מקס, בניהולו של רון פאינרו, בלטה בצמיחה של 4.5% באשראי הצרכני במחצית הראשונה, בעיקר בשל צמיחה בהלוואות לרכישת רכב.
דווקא באשראי לעסקים קטנים רשמו חברות כרטיסי האשראי צמיחה נאה, למרות המלחמה והריבית הגבוהה. היקף ההלוואות למגזר זה גדל במחצית הראשונה של השנה ב־9.4% ל־4.6 מיליארד שקל. יחד עם זאת, ראוי לציין שמדובר עדיין בתיק קטן למדי. לשם השוואה, האשראי הצרכני של החברות כבר עומד על קרוב ל־25 מיליארד שקל.
בדומה לבנקים, גם חברות כרטיסי האשראי הצטרפו בתחילת המלחמה למתווה של בנק ישראל למתן הקלות ללקוחות שנפגעו מהמלחמה. במסגרת המתווה ניתנה האפשרות לבצע הקפאת הלוואות, ובדומה לבנקים גם אצל חברות כרטיסי האשראי מרבית ההלוואות שהוקפאו כבר חזרו להיפרע כסדרן. בעוד בדצמבר היקף ההלוואות שהיו בדחיית תשלומים עמד על 1.13 מיליארד שקל, סכום המהווה קרוב ל־4% מסך ההלוואות של החברות, הרי שנכון לסוף יוני מדובר ב־251 מיליון שקל בלבד, ירידה של 77.8% מתחילת השנה.
ההתייצבות בתיק ההלוואות של חברות כרטיסי האשראי ניכרת גם בסעיף ההפרשות להפסדי אשראי. מאז החלה עליית הריבית חלה עלייה בהפרשות להפסדי אשראי, שנבעה לא רק מהערכה שהסיכון גדל, אלא מגידול אמיתי בחובות הבעייתיים. סך ההפרשות להפסדי אשראי עמדו במחצית הראשונה על 356 מיליון שקל, בדומה למחצית המקבילה אשתקד. ההתייצבות הזו גם נובעת מההאטה בקצב צמיחת האשראי.
בהנחה שהמצב הביטחוני לא יתדרדר, נראה שחברות כרטיסי האשראי צלחו בשלום גם את המשבר הנוכחי. עם זאת, הן עדיין עומדות בפני תקופת אי ודאות. ראשית, בשתיים מהחברות יש סימן שאלה בסוגיית השליטה. בנק דיסקונט מחויב למכור את השליטה בכאל. באחרונה הוא קיבל ארכה מהכנסת, כך שהוא יוכל להשלים את המכירה עד למאי 2027, ולפי הערכות, היות ולחץ הזמן ירד ממנו הוא יתניע את תהליך המכירה רק לאחר המלחמה. ישראכרט היא חברה ציבורית ללא גרעין שליטה, שמעצם היותה כזו נחשבת ליעד להשתלטות.
בשורה התחתונה, יש לחברות כרטיסי האשראי מקום לאופטימיות זהירה בנוגע לעתידן. יחד עם זאת, החרפה במצב הביטחוני או התדרדרות כלכלית של המשק, שנמצא במצב שברירי כפי שניתן היה לראות מנתוני הצמיחה שפורסמו אתמול, ממשיכים להוות איום משמעותי על התוצאות שלהן.
