התחרות על הפקדונות תגבר? ההשלכות האפשריות של הכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז
התחרות על הפקדונות תגבר? ההשלכות האפשריות של הכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז
הבנקים זומנו לשימוע לקראת ההחלטה של רשות התחרות. ההחלטה דורשת את ייעוצו - אך לא את אישורו - של בנק ישראל, שלא נלהב מהמהלך. הרשות רוצה להתערב בשוק הפיקדונות ולאפשר "קבוצות רכישה" שינהלו מו"מ על מוצרי חיסכון במרוכז
רשות התחרות מעוניינת להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז ולהטיל עליהם הנחיות בתחום הפיקדונות. אתמול שלחה הרשות בראשות מיכל כהן זימון לשימוע לחמשת הבנקים הגדולים (בנק לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) לקראת כוונתה להכריז עליהם כקבוצת ריכוז בתחום השירותים הבנקאיים ללקוחות קמעונאיים. בחינת האפשרות על הכרזת הבנקים כקבוצת ריכוז החלה ברשות עוד בספטמבר 2022, וכעת היא מגיעה לשלב מתקדם ומכריע.
נציין כי הבנקים מפוקחים כיום על ידי בנק ישראל (אגף הפיקוח על הבנקים), כך שמדובר בחדירה לטריטוריה של בנק ישראל, שהוא כיום הגוף שמטיל הנחיות על הבנקים. לפי החוק, על רשות התחרות להתייעץ עם נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים לפני ההכרזה, אך היא אינה מחויבת באישור מצידם.
ביוני אשתקד קיימו נציגי רשות התחרות ובנק ישראל פגישה בנושא. בנק ישראל פרסם אז תגובה צוננת: "בפגישה הועלו לראשונה על ידי רשות התחרות מחשבות ראשוניות ולא מגובשות בדבר רצונה להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז. השיח בין הצדדים עוד מתמשך, ובבנק ישראל טרם גיבשו החלטה סופית, אך ניכר כי אינם נלהבים מהמהלך". מהפיקוח על הבנקים נמסר בתגובה לפניית "כלכליסט": "בחודשים האחרונים קיים הפיקוח על הבנקים שיח עם רשות התחרות אגב כוונתה להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז. הדיונים התמקדו בשאלת התחרות בתחום הפיקדונות. חלק מהצעדים המוצעים על ידי רשות התחרות נמצאים זה מכבר בשלבי יישום בהוראות ניהול בנקאי תקין שקידם המפקח על הבנקים. השיח בין הצדדים יימשך, ועם סיומו בנק ישראל יפרסם בצורה מסודרת את עמדתו המקצועית".
2 צפייה בגלריה
הממונה על התחרות מיכל כהן והמפקח על הבנקים דני חחיאשוילי
(צילומים: אביגיל פפרנו-באר, דוברות בנק ישראל)
כהן, שמובילה את התהליך מול הבנקים, נמצאת בסיטואציה לא פשוטה לא רק מול בנק ישראל: שר הכלכלה ניר ברקת, שאחראי על רשות התחרות, מנסה זה כמה חודשים להוביל מהלך להדחתה, לאחר שלטענתו הרשות אינה פועלת דייה בנושא יוקר המחיה. מדובר בנושא שגם לבנקים בישראל יש חלק בו.
בהודעת הרשות מאתמול היא מציינת כי חמשת הבנקים הגדולים חולשים על 98% מנכסי מערכת הבנקאות בישראל, כאשר נתח השוק של שני הבנקים הגדולים עומד על 57%: "חסמי הכניסה וחסמי המעבר במערכת הבנקאית מקלים על ייצובו של שיווי משקל מתואם בין השחקנים בענף. כך, למשל, יש לקבוצות הבנקאיות הגדולות תמריץ שהתחרות ביניהן תהיה תחרות בין 'סלים בנקאיים', שבמסגרתה הלקוח צורך את כל השירותים הבנקאיים מהבנק שבו הוא מנהל את חשבון העו"ש שלו, במקום תחרות בין מוצרים בנקאיים שנרכשים בנפרד".
חוק התחרות מקנה לממונה על התחרות סמכות לקבוע שחברי קבוצה מצומצמת של עסקים הם חברי קבוצת ריכוז אם בענף שבו הם פועלים יש תחרות מועטה בפועל. הכרזה שכזו מקנה לרשות סמכות לקבוע הנחיות שעשויות למנוע פגיעה בתחרות או עשויות להגביר את התחרות.
בהנחה שהרשות תכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז, היא מתכוונת להטיל עליהם כמה הוראות הקשורות לתחום הפיקדונות. ראשית, היא מתכוונת לאלץ אותם להציע פיקדון גם למי שאין לו חשבון עו"ש בבנק, ובמקביל להנגיש את הקרנות הכספיות (קרנות נאמנות סולידיות שמהוות מוצר מתחרה לפיקדונות) לכלל הלקוחות הקמעונאיים, בעוד כיום הם נגישים בעיקר ללקוחות המקבלים ייעוץ השקעות.
עוד מתכוונת הרשות לקדם הוראות שיחייבו את הבנקים להציג ביוזמתם ללקוחות מידע השוואתי רלבנטי לריביות שהם מציעים בפיקדונות ובהשוואה לתשואה המוצעת בקרנות כספיות.
הצעד השלישי הוא להקים מעין קבוצת רכישה בתחום הפיקדונות, קרי שגוף חוץ־בנקאי יוכל לרכז את כספי הציבור הרחב, ולפנות אל הבנקים בבקשה לקבלת ריבית על הכספים, וזאת מתוך הנחה שיש יתרון לגודל בקבלת ריבית אטרקטיבית על הפיקדונות מהבנקים.
סוגיית ריבית הפיקדונות עלתה לסדר היום בשנתיים האחרונות, מאז החלה ריבית בנק ישראל לעלות. הריבית עלתה בקצב מהיר, אך התברר שהבנקים העלו באופן חלקי ביותר את ריבית הזכות על הפיקדונות, בעוד בצד האשראי הריבית עלתה כמובן במלואה.
בנוסף, על מאות מיליארדי השקלים השוכבים בחשבונות העו"ש הבנקים לרוב לא משלמים ריבית זכות. כתוצאה מכך התנפחו הכנסות המימון של הבנקים בעשרות אחוזים בתוך שנתיים. בעקבות הביקורת הציבורית וצעדים נוספים שעשה בנק ישראל, הבנקים שיפרו את הריבית על הפיקדונות, אך לא דרמטית, ולראיה, את 2023 סיימו הבנקים עם רווחי עתק של מעל ל־25 מיליארד שקל.
