ניתוחדרוש שומר סף אחראי לניהול 2.5 טריליון שקל
ניתוח
דרוש שומר סף אחראי לניהול 2.5 טריליון שקל
מיום הקמת הממשלה בינואר 2023 נמנע שר האוצר סמוטריץ' לבחור בממונה קבוע לשוק ההון, הרגולטור שתפקידו להגן על חסכונות העתק של הציבור. שלושה מועמדים סופיים הומלצו על ידי ועדה, משרד המשפטים בודק את אישור מועמדותו של דורון כהן לאור ריבוי ניגודי העניינים שלו
ניתן להעלות טענות רבות בנוגע להתנהלות הכלכלית של הממשלה הנוכחית. אחת המשמעותיות ביותר היא שהממשלה ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מפקירים את אחד התחומים החשובים ביותר לציבור: החיסכון שלו. אותם 2.5 טריליון שקל שמנהלים עבורו הגופים המוסדיים בשלל אפיקים, החל מקרנות פנסיה ועד קופות גמל. לא ניתן לתאר אחרת את העובדה שמיום הקמת הממשלה בינואר 2023 ועד היום סמוטריץ' לא בחר בממונה קבוע על שוק ההון — הרגולטור של עולם החיסכון. מאז שמשה ברקת עזב את התפקיד בספטמבר 2022, משמש עמית גל, אחד מסגניו, כממלא מקום. גל קיבל כבר שש הארכות של כהונתו ה"זמנית", אך לסמוטריץ' לא אצה הדרך, והוא לא טרח לבחור במינוי קבוע לתפקיד.
רק בינואר האחרון, לפני כארבעה חודשים, סמוטריץ' הקים את ועדת האיתור שתמליץ על מועמדים לתפקיד. בראש הוועדה עומד מנכ"ל משרדו שלומי הייזלר, ולצידו מכהנים המשנה ליועמ"ש כרמית יולס, אילן רם מנציבות שירות המדינה, עידית סולברג מאוניברסיטת אריאל, ושמעון יצחקי. המינוי של האחרון כחבר בוועדה הוא תמוה עד מאוד, שכן מדובר במי שכיהן כיו"ר אלביט הדמיה בעת שמוטי זיסר שלט בה. מדובר בחברה שקרסה תחת חובות של 1.8 מיליארד שקל, ובכך הסבה פגיעה משמעותית לחוסכים בקופות הגמל והפנסיה.
בחודש האחרון הוועדה סיימה את עבודתה והמליצה על שלושה שמות, שמתוכם סמוטריץ' יבחר את הממונה הבא. הבחירה היא נטו של סמוטריץ' והוא אינו חייב דין וחשבון בנוגע למערך השיקולים שהובילו אותו לבחירה באחד מהשמות המומלצים על מנת לפקח על 2.5 טריליון שקל של נכסי ציבור. היצע המועמדים הקיים הצטמצם גם בשל כך שבשוק ישנם אנשים מתאימים לתפקיד שלא מעוניינים להגיש את המועמדות שלהם כדי לא להיות מזוהים עם ממשלת הימין המכהנת, וכן בשל מהלכים שונים שקידמה הממשלה, דוגמת ההפיכה המשטרית, שביקשו לפגוע במעמד הדרג המקצועי.
עד כה נחשפו השמות של שני מועמדים — גל עצמו, שמכהן כממונה בפועל, ופרופ' זיו כהן. לכהן עבר ניהולי בשוק הביטוח במנורה-מבטחים שבה כיהן כסמנכ"ל כספים ובחברת ווישור אחזקות שבה הוא מכהן כמשנה למנכ"ל ווישור גלובלטק ששולטת בווישור ובאיילון ביטוח. בעבר גם ניהל את תחום הביטוח והפיננסים ברשות ני"ע. הוא משמש כראש המחלקה לחשבונאות במכללת הדסה.
אתמול נחשף שמו של המועמד השלישי — דורון כהן, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר. לכהן אין ניסיון בעולם הביטוח, ובשוק הפרטי הוא כיהן כמנכ"ל מיזם הסיביים האופטיים, וכן כמנכ"ל דסק"ש, בתקופה שבה היתה בשליטת אדוארדו אלשטיין. בתקופה שבה כיהן כהן - דסק"ש הגיעה להסדר חוב ויצאה ב־2021 מידיו של אלשטיין. כהן המשיך לתקופה קצרה תחת בעלי המניות החדשים, אך הם הראו לו את הדלת לאחר שראו בו כמי שאחראי לכישלון העסקה שבמסגרתה היו אמורים למכור בכמיליארד דולר את אחד הנכסים הבולטים של הקבוצה, שהיתה זקוקה למזומנים — מגדל HSBC במנהטן. ביוני 2022 כהן כבר עזב את החברה, לאחר שנתיים וחצי בתפקיד ועם תגמול דו־ספרתי במיליונים. אגב, בערך הוויקיפדיה של כהן התקופה בדסק"ש אינה מוזכרת כלל. כלומר, הניסיון העסקי של כהן אינו רצוף הצלחות.
ניגודי העניינים של דורון כהן
בנוסף, לכהן יש שורה ארוכה של ניגודי עניינים פוטנציאליים. אחותו היא דירקטורית במגדל ביטוח, עליה מפקחת רשות שוק ההון. בנובמבר הקרוב אחותו תסיים קדנציה ראשונה בחברה, ואם סמוטריץ' יבחר בכהן ייתכן שהיא תצטרך להתפטר. בנוסף, לכהן קשרים חבריים עם גיא רוטקופף, מי שהיה מנכ"ל משרד המשפטים ויו"ר איגוד חברות הביטוח, וכיום הוא יו"ר הראל ביטוח, עוד חברה שעליה מפקחת רשות שוק ההון. כמו כן, כהן הוא יו"ר של חברת אשראי חוץ־בנקאי קטנה בשם קרדיטו, שמפוקחת גם היא על ידי רשות שוק ההון.
לכהן יש גם יחסים ארוכי שנים עם יפתח רון־טל, שבעצמו היה אמור להיות חבר בוועדת האיתור. כהן כיהן כיו"ר רשות החברות הממשלתיות בעת שרון־טל מונה ליו"ר חברת החשמל ב־2010. בין השניים התפתחו קשרים חבריים. רון־טל עצמו היה יו"ר מגדל ביטוח, והוא הודח על ידי בעל השליטה שלמה אליהו. בשל כל אלו, משרד המשפטים צריך לאשר לכהן להתמודד על התפקיד. ממידע שהגיע ל"כלכליסט" עולה שהיעדר הרקע הביטוחי של כהן הפך את הופעתו מול חברי הוועדה למרשימה פחות משל שני המתמודדים האחרים. אך ככל הידוע סמוטריץ' מעורב במועמדות של כהן, ולכן יש סיכוי שבסופו של דבר יבחר בו, חרף הנחיתות המקצועית שלו, במידה ומשרד המשפטים יאשר. האישור למועמדותו של כהן איננה דבר טריביאלי ובמשרד המשפטים מתלבטים אם להעניקו.
הניסיון של עמית גל, בדגש על השנתיים האחרונות שבהן היה ממלא מקום, הופך אותו למועמד הבולט מקצועית, גם מול זיו כהן, שאמנם מגיע מתחום הביטוח, מכיר אותו היטב ונחשב לאיש מקצוע טוב, אך הוא לא עמד בראש חברת ביטוח גדולה ועל כן לא מביא עימו רזומה כבד משקל. חברי הוועדה, ככל הידוע, התרשמו מהשניים האלו יותר, אך, כאמור, ההכרעה היא של סמוטריץ'.
סוגיית מועמדותו של כהן לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון היא רק שלב נוסף בפארסת מינוי יו"ר לרשות שוק ההון. גרירת הרגליים של סמוטריץ' בהקשר זה צורמת במיוחד לאור העובדה שבחודשים האחרונים מתגלגלת פרשת סלייס החריגה והחמורה שבמסגרתה מונה מנהל מיוחד לטיפול בקופת הגמל של סלייס מחשש לאי סדרים, והכספים בקופת החברה שעומדים על כ־4 מיליארד שקל מוקפאים, והחוסכים לא יכולים למשוך אותם עד שתסתיים הבדיקה ויוערכו הנזקים. מי שאחראי על הפיקוח על סלייס היא רשות שוק ההון שמפקחת על חלק מהותי מהמגזר הפיננסי בישראל. היא אחראית על הפיקוח על חברות הביטוח, על החיסכון ארוך הטווח בישראל - קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות ועוד. בנוסף, תחומי פעילותה גם הורחבו לאורך השנים האחרונות, והיא מפקחת גם על חלק לא מבוטל מהשחקנים בתחום האשראי החוץ־בנקאי.
עיכוב לרפורמות חיוניות
בכל מקרה אי־מינוי רגולטור לתקופה כה ארוכה הוא תקלה חמורה, אך במקרה הזה התקלה חמורה במיוחד, שכן הרשות חייבת לעבור תהליך של חיזוק.
מבין שלושת הרגולטורים הפיננסיים בישראל - רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון ובנק ישראל - רשות שוק ההון היא החלשה ביותר. הפערים נובעים עוד מסיבות היסטוריות: בנק ישראל ורשות ני"ע הם גופים סטטוטוריים עצמאים, בעוד רשות שוק ההון היא רשות ממשלתית. כתוצאה מכך התקציב שלה הוא הנמוך מבין שלוש הרגולטורים, וכך גם שכר העובדים, מה שמהווה אתגר בגיוס כוח אדם איכותי. מבקר המדינה פרסם בתחילת השנה דו"ח שעסק בפעילות רשות שוק ההון, והתייחס בעיקר לנתוני 2022, עוד טרם נותרה הרשות ללא יו"ר במשרה מלאה. דו"ח המבקר מצא שורה של נושאים שיש לשפר ברשות: מהטיפול בכל נושא הביקורת מול הגופים המפוקחים, שיפור הפיקוח על ניהול סיכונים וסייבר, ועד לשיפור התקציב של הרשות שנחות לעומת רגולטורים פיננסים אחרים, וגם הוא לא מנוצל במלואו.
בעוד תקציב רשות ני"ע עמד בשנת 2022 על 192 מיליון שקל, תקציב רשות שוק ההון היה נמוך ביותר מ־60% ועמד על 74 מיליון שקל. מעל שני הרגולטורים הללו נמצא בנק ישראל עם תקציב גבוה באופן משמעותי שעמד לפני שנתיים על יותר ממיליארד שקל. הפער האדיר הזה הוא על אף שרשות שוק ההון מפקחת על נכסים בהיקף הגבוה ביותר מבין הרגולטורים. פערי התקציב מתבטאים גם בכוח האדם. מספר העובדים ברשות שוק ההון נמוך משמעותית לעומת הרגולטורים האחרים - 204 עובדים לעומת 271 ברשות ניירות ני"ע. במשרד מבקר המדינה התריעו שלפערים הללו יש השלכות על יכולת הרשות לפקח. בנוסף, המבקר חושב שהפיקוח של הרשות בניהול הסיכונים מול חברות הביטוח והמוסדיים אינו הדוק דיו. הצורך בחיזוק רשות שוק ההון הוא קריטי גם לאור העובדה שהיקף הנכסים שהיא מפקחת עליהם רק הולך וגדל. מדי שנה זורמים עשרות מיליארדי שקלים למוצרי החיסכון ארוך הטווח, ובראשם קרנות הפנסיה. המשקיעים המוסדיים המנהלים את הנכסים הללו הופכים לגופים יותר גדולים, ועם יותר השפעה על כלל המשק, זאת מעצם היותם גם מנהלי חסכונות הציבור, גם בעלי מניות בחברות רבות, גם נותני אשראי ועוד. ולכן הצורך בפיקוח הדוק עליהם רק הולך וגובר.
אי־מינוי יו"ר במשרה מלאה לרשות שוק ההון מעכב גם קידום רפורמות חיוניות בתחומים שהרשות אחראית עליהם. נושאים כמו המשבר בביטוח הסיעודי, שהטיפול שנעשה בו עד כה לא באמת פותר את בעיות התחום לטווח הארוך. סוגיית התגמול לסוכני הביטוח, שהדרך בה הם מתוגמלים לא מבטיחה כי רק טובת הלקוח נמצאת לנגד עיניהם, וסוגיות נוספות שדורשות רפורמות רחבות לא יכולות להיות מטופלות ללא יו"ר במשרה מלאה. בנוסף ישנם גם אתגרים נוספים שהרשות תצטרך להתמודד איתם כמו השלכות במקרה של חלילה החמרה במלחמה והתפתחותה לזירות נוספות שיכללו פגיעה משמעותית בעורף, ויגדילו את תשלומי חברות הביטוח, או לחלופין יביאו לכך שמבטחי משנה בחו"ל יחששו לעבוד מול השוק הישראלי או ייקרו את הפעילות מולו.
וכמובן ישנם נושאים מורכבים נוספים על הפרק כמו הניסיון לבצע שינויים במבנה הרגולציה הפיננסית בישראל, שהדיון בו יהיה חייב לכלול גם נציג חזק של רשות שוק ההון. על אף חשיבות תפקיד יו"ר רשות שוק ההון, אין הרבה קופצים על המציאה. גורמים בכירים בענף הפיננסים נרתעו מלהציע עצמם לתפקיד בסבב הנוכחי, ומבין המועמדים הסופיים הנוכחיים אין שם בולט.
