סגור

בלעדי לכלכליסט
ניר צוק דוהר לגיוס משקיעים להפעלת בנק דיגיטלי נוסף

יזם ההייטק יחד עם שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע לשעבר, ובניהול יובל אלוני יתחילו בשבוע הבא בגיוס מאות מיליוני שקלים ממשקיעים מוסדיים לבנק החדש לפי שווי של כחצי מיליארד דולר. הבנק לא יתמקד בחשבונות עו"ש אלא במוצרים פיננסיים

יזם הייטק נוסף רוצה להקים בנק דיגיטלי בישראל: ל"כלכליסט" נודע כי ניר צוק, מראשוני העובדים בחברת אבטחת המידע צ'ק פוינט שפרש והקים את חברת פאלו אלטו, פועל להקמת בנק דיגיטלי בישראל.
דמות מוכרת נוספת בצוות ההקמה של הבנק הוא פרופ' שמואל האוזר. האוזר כיהן בעבר כיו"ר רשות ניירות ערך, ולפי הערכות ימונה לתפקיד בכיר בבנק הדיגיטלי לכשיקום. עוד נציין כי היזם שמוביל את התהליך הוא יובל אלוני.
צוק כבר השקיע במיזם עשרות מיליוני דולרים, ובשבוע הבא אמור להתחיל סבב גיוס של מאות מיליוני שקלים לבנק החדש בקרב הגופים המוסדיים, לפי שווי של כחצי מיליארד דולר. במקביל נמצאים מובילי הבנק בהליכים מתקדמים מול בנק ישראל לקבלת רישיון.
גיוס הון לפי שווי שכזה לחברה שעוד אין לה הכנסות אינו ברור מאליו, אולם היות שמדובר ביזם עם רקורד, ולאור האווירה החיובית בשווקים בכלל וסביב חברות הפינטק והבנקים הדיגיטליים בפרט, קיים סיכוי להצלחת הגיוס.
המיזם מתנהל מתחת לרדאר למעלה משנה, ונוכח הכוונה לגייס מהמוסדיים, נראה כי הוא נמצא בשלב יחסית מתקדם.

מודל הבנקאות הפתוחה

הערך המוסף שצוק מתכוון להביא הוא פיתוח עצמאי של מערכות הטכנולוגיה של הבנק הדיגיטלי שיקים. הבנק לא יציע ללקוחות חשבונות עו"ש, אלא ימכור מוצרים בנקאיים ובראשם הלוואות.
3 צפייה בגלריה
מימין שמואל האוזר ו ניר צוק
מימין שמואל האוזר ו ניר צוק
שמואל האוזר. בצוות ההקמה של הבנק; ניר צוק. השקיע עשרות מיליוני דולרים בפיתוח הבנק החדש
(צילום: יובל חן, Palo Alto Networks)
גישה זו משתלבת עם מודל הבנקאות הפתוחה, שהחל באחרונה להיכנס לתוקף, וכניסתו תושלם בשנה הבאה. לפי המודל הזה, לקוחות שיסכימו לכך, יחשפו את נתוניהם בבנקים לגופים פיננסיים אחרים, שיציעו להם על סמך זה הצעות המותאמות ללקוח ולרמת הסיכון שלו. המודל הזה אמור להפוך את המוצרים הבנקאיים למודולריים, כלומר שכל מוצר יירכש מגוף פיננסי אחר, וזאת בניגוד למצב הנוכחי שבו המוצרים נרכשים ברוב המקרים מהבנק שמספק את חשבון העו"ש.
3 צפייה בגלריה
אינפו מה דוחף יזמי הייטק להקים בנק דיגיטלי
אינפו מה דוחף יזמי הייטק להקים בנק דיגיטלי
אינפו מה דוחף יזמי הייטק להקים בנק דיגיטלי

היוזמה של צוק מצטרפת לזו של יזם הייטק נוסף, שמבקש להקים בנק דיגיטלי, והוא פרופ' אמנון שעשוע, נשיא ומנכ"ל חברת מובילאיי וסגן נשיא בכיר בחברת אינטל.
שעשוע נמצא בשלבים מתקדמים יותר, וכבר קיבל רישיון לפעילות מבנק ישראל. שעשוע הקים את הבנק הדיגיטלי הראשון, שבו הוא משקיע 60 מיליון דולר, וגם הוא צפוי לצרף משקיעים נוספים, זאת לאחר שמריוס נכט, שהיה בעל הרעיון להקמת הבנק, החליט לפני שנה לפרוש ממנו. הן נכט והן צוק הם יוצאי צ'ק פוינט שמנפקת בכיר שני בתחום הבנקים הדיגיטליים.
כיום נמצא הבנק הדיגיטלי בשלב הפיילוט, שאמור להיות מורחב בעוד כמה חודשים, כשהתוכנית היא להשיק את הפעילות לציבור הרחב לקראת סוף השנה. אלא שבניגוד לצוק, בבנק הדיגיטלי של שעשוע רוצים לגייס לקוחות שיפתחו אצלם את חשבון העו"ש, ויצרכו דרכו את רוב השירותים.
הרקע להקמת בנקים דיגיטליים הוא שינויים רגולטוריים שבוצעו בשנים האחרונות להסרת חסמים להקמת בנק חדש, זאת לאחר שמעל ל־40 שנה לא הוקם בנק חדש בישראל. אחד השינויים המהותיים היה הפחתת דרישות ההון של בנק ישראל כתנאי לקבלת רישיון מ־400 מיליון שקל ל־50 מיליון שקל בלבד. בנוסף, העמידה בדרישות ההון הנוקשות של בנק ישראל אמורה לעלות באופן מדורג ככל שהיקף הפעילות של הבנק יגדל.

לטלטל את שוק הבנקאות

מלבד דרישות ההון, נעשו שינויים נוספים בסביבת התחרות כמו רפורמת הבנקאות הפתוחה, הקמת מאגר נתוני אשראי והקלות נוספות לביצוע פעולות בדיגיטל. כל אלו מהווים הסרת חסמים לגופים חדשים, שרוצים להיכנס לפעילות במערכת הבנקאית הקיימת. הפוטנציאל ארוך הטווח להצפת הערך מבחינת היזמים הוא בחו"ל, באמצעות מכירת הפלטפורמה הדיגיטלית שייצרו. הפלטפורמות הללו אמורות לכלול שימוש בכלים מתקדמים של בינה מלאכותית וביג דאטה, וזה הערך המוסף שהן אמורות להביא לעומת הגופים המסורתיים.
מדובר באתגר לא מבוטל. בשנים האחרונות קמו בנקים דיגיטליים כמו אטום ומונזו הבריטיים ו־N26 הגרמני. חלקם אמנם מצליחים, אבל אף אחד מהם לא טלטל את מפת נתחי השוק. כנראה כי ענף הבנקאות מורכב יותר, ובעיקר מפוקח יותר מענפים אחרים.
3 צפייה בגלריה
אמנון שעשוע מובילאיי
אמנון שעשוע מובילאיי
אמנון שעשוע. כבר קיבל רישיון להפעלת הבנק
(צילום: יונתן הפנר)
הדרך הראשונה לזעזע את השוק המסורתי היא באמצעות מחיר. הבנקים הדיגיטליים אמנם במקרים רבים זולים יותר מהמסורתיים בעמלות, אבל לרוב מתקשים להציע מחירים הנמוכים משמעותית בתחום ההלוואות או הפיקדונות. זאת משום, שהבנקאות כפופה לכללי רגולציה נוקשים בכל הקשור לדרישות הון, שמגבילים את היכולת להציע מחירים שוברי שוק.
גם בתחום הטכנולוגיה המתקדמת לא נעשה עדיין "הפיצוח" שכבר התרחש בענפים אחרים, שיגרום לחלקים גדולים באוכלוסייה לנטוש את הבנק המסורתי ולעבור לגופים החדשים.