ניתוחכדאי להתרגל: הלוואה בריבית של 6%-8% ללקוח טוב
ניתוח
כדאי להתרגל: הלוואה בריבית של 6%-8% ללקוח טוב
לא רק ייקור המשכנתאות: העלאת הריבית, שצפויה להגיע ל־2.75% בתוך שנה, תוביל גם לריבית דו־ספרתית בהלוואות לחלשים, ולהזנקת הוצאות המימון לעסקים. הבנקים ייהנו מעלייה של מיליארדים בהכנסות
הלוואות בריביות של 8%-6% ללקוחות חזקים, ריביות דו־ספרתיות לחלשים יותר, עלייה של מאות שקלים בהחזר המשכנתא, עלייה בהסדרי חוב ובחדלות פירעון וגם עלייה של מיליארדי שקלים בהכנסות הבנקים. אלו המגמות שצפויות להתרחש בשנתיים הקרובות בעקבות הגמילה החדה שמארגנים הבנקים המרכזיים ובהם בנק ישראל מהריבית האפסית שאליה התרגל הציבור ב־14 השנים האחרונות.
אתמול הודיע בנק ישראל כי הוא מעלה את הריבית ב־0.5% ל־1.25%, אולם הבשורה המשמעותית יותר היא התחזית שלפיה בעוד שנה תעמוד הריבית על 2.75%. זאת בעוד רק בחודש אפריל התחזית של הבנק המרכזי היתה שהריבית תגיע בתוך שנה ל־1.5% (יעד שמרביתו הושלמה בתוך שלושה חודשים). החשש הוא שגם התחזית שנתן אתמול בנק ישראל אינה המילה האחרונה, והריבית עוד תוסיף לעלות מעבר לכך. זאת בשל הנחישות של בנק ישראל להילחם באינפלציה - מלחמה שאותה הוא מנהל לבד, מכיוון שהממשלה היא ממשלת מעבר.
המשמעות היא שאזרחי ישראל נפרדים רשמית מעידן ארוך בן כ־14 שנים של ריבית אפסית, והפרידה הזו לא תהיה קלה. משקי הבית וגם העסקים כבר ראו כמובנות מאליהן את הריבית האפסית והאינפלציה הנמוכה. רבים מהם לא מכירים תקופות אחרות, וכנראה שלא הכניסו לתרחיש שלהם אפשרות לסיטואציה אחרת. לכן המעבר עלול להיות כואב במיוחד. בראייה ארוכת טווח ריבית של 1.25% כפי שיש כיום היא עדיין ריבית נמוכה, וכך גם ריבית של 2.75% – מדובר בריביות שמבחינה ריאלית הן עדיין שליליות. אבל הכל בחיים הוא יחסי, ולעומת ריבית של 0.1% שהיתה כאן עד לפני שלושה חודשים, זו טלטלה משמעותית. "כלכליסט" בחן איך השינוי הזה ישפיע על השחקנים השונים, מי הנפגעים המרכזיים ומי צפוי דווקא להרוויח.
1. המגזר העסקי
במגזר העסקי התרגלו לאשראי זול זה יותר מעשור, וספק אם רבים מהם הביאו בחשבון תרחיש של עליית ריבית מ־0.1% ל־2.75% בתוך שנה וחצי. עליית הריבית צפויה להגדיל לעסקים את הוצאות המימון, וכתוצאה מכך היא תפיל את מי שכבר היום מתנדנד, ותפגע במי שחלש. "רמה של 2.75% היא משהו שרוב העסקים יכולים לעמוד בו. אם ריבית בנק ישראל תגיע לרמה של 4%, אז יתעוררו פה בעיות, כי זו כבר רמת ריבית שלהרבה עסקים יהיה קשה לחיות איתה, כי המשמעות שלה היא ריבית של 8%-7% בהלוואות", מעריך גורם בכיר במערכת הבנקאית.
אולם גם ההעלאות הנוכחיות אינן קלות לעיכול לכולם. מי שכרגע חשופים לכך הם בעיקר פרויקטים מניבים למיניהם (כמו בנדל"ן או באנרגיה). הסיבה היא שבפרויקטים כאלה לרוב הוצאות המימון משמעותיות, ומולן עומד זרם ההכנסות, שהרבה פעמים הוא קבוע ומסתמך על חוזים ארוכי טווח. כעת המודל משתבש והוצאות המימון גדלות, ונוצר לחץ על הרווחיות. ואז השאלה שעולה היא האם הם יצליחו לגלגל את העלייה בהוצאות המימון באמצעות העלאת מחירים - לא תמיד הדבר הוא אפשרי.
מי שעוד עלולים להיות בבעיה אלה חלק מיזמי נדל"ן שקנו בשנים האחרונות קרקעות במחירים גבוהים, של מאות מיליוני שקלים. אם, למשל, נקנתה קרקע במימון של 500 מיליון שקל, שטרם החלה בה הבנייה, עלייה של 2% בריבית כפי שצפויה להיות בשנה הקרובה, משמעותה עלייה בהוצאות מימון של 10 מיליון שקל – סכום לא מבוטל. לכן עליית הריבית צפויה ללחוץ חלק מהחברות להגיע להסדרי חוב. גל שכזה לא יקרה מחר וגם לא מחרתיים. ניסיון העבר מלמד שלאירועים שכאלה לוקח שנה־שנתיים להתפתח, אבל סביר להניח שהוא יקרה בהיקף כזה או אחר - הדבר תלוי לא מעט בעד כמה תואץ עליית הריבית, וכמה עמוק תהיה ההאטה במשק.
בינתיים בבנקים מתעודדים מכך שלמדו את לקחי משבר 2008, ושכיום הבטוחות שלהם הרבה יותר טובות מכפי שהיה בעבר, עת הסתמכו על הצהרת עושר של הלווים, שווי מניות או דיבידנד עתידי. כיום הבטוחות כוללות לרוב נכסים פיזיים, שלדבריהם קל לממש ולפרוע את החוב דרכם. הזמן יחשוף האם אכן כך, או שבלהט הזינוק באשראי (בעיקר בענף הנדל"ן בשנתיים האחרונות), הם והמוסדיים היו יותר מדי אופטימיים.
2. משקי הבית
רבות דובר על השפעת עליית הריבית על המשכנתאות, ובצדק, מכיוון שזו ההלוואה הגדולה ביותר הקיימת עבור רוב משקי הבית. עליית הריבית עד לרמה של 2.75% צפויה להגדיל את החזר המשכנתא החודשי במאות שקלים. הנפגעים המרכזיים הם מי שנטלו משכנתא בשנה וחצי האחרונות, ו"נהנו" מהסרת מגבלת הפריים, ולקחו בממוצע 40% מהמשכנתא ברכיב זה לעומת שליש שנטלו מי שלקחו טרם הסרת המגבלה. אל הנפגעים הללו אפשר גם לצרף את ממחזרי המשכנתאות של התקופה האחרונה, שרבים מהם רצו למחזר משכנתא ולהגדיל את רכיב הפריים, מתוך ציפייה שיוזילו להם את ההחזר החודשי, אך חלפו פחות משנתיים, ועכשיו הם מתמודדים עם עלייה בהחזר, שצפויה עוד לגדול, ומעמידה בסימן שאלה לפחות בחלק מהמקרים את נכונות ההחלטה למחזר את המשכנתא.
אולם ההשפעה אינה מסתכמת רק במשכנתאות, אלא תחלחל כמובן לאשראי הצרכני – תחום שהיה בפריחה בעשור האחרון בחסות הריביות הנמוכות. כשריבית בנק ישראל תגיע בעוד שנה ל־2.75%, המשמעות היא שריבית הפריים תעמוד על 4.25%, ושלקוחות טובים יקבלו הצעות להלוואות בריבית של 8%-6%, לעומת 4%-3% כיום (גם בעקבות עליית הריבית, וגם בעקבות העלייה ברמת הסיכון בשל ההאטה הצפויה במשק). זו עלייה משמעותית, שתרתיע לקוחות רבים מנטילת ההלוואה, וזה כמובן ישפיע על צריכה בעיקר בתחומים מסוימים כגון רכישת רכב. אצל הלקוחות החלשים יותר, ובשוק האשראי החוץ־בנקאי, הריבית עשויה לטפס בקלות בעוד שנה לרמה דו־ספרתית, שזו כבר ריבית מאוד בעייתית, שעלולה לסבך חלק מהלקוחות.
3. הבנקים
בבנקים שומרים על איפוק ולא חוגגים את עליית הריבית, אך אין ספק שבחדרי חדרים הם מאוד מרוצים מהמגמה הזו. עליית ריבית היא בשורה טובה לבנקים, היא משפרת להם את המרווח הפיננסי, העלייה בצד ההכנסות מהלוואות היא מיידית ומלאה, בעוד העלייה בתשלום שלהם ללקוחות על הפיקדונות אינה כזו, ולכן המרווח משתפר.
דו"חות הבנקים מספקים הצצה להשפעה הזו של העליות, באמצעות מבחני תרחישים שהם מבצעים. מהנתונים עולה כי עלייה בריבית של 1% צפויה להגדיל את הכנסות הבנקים ביותר מ־5 מיליארד שקל בשנה (הכנסות המימון של הבנקים עמדו אשתקד על מעל 40 מיליארד שקל). עליית הריבית הזו כבר נעשתה בתוך שלושה חודשים בלבד, והיא אמורה להימשך, מה שעשוי להיות שווה עוד כמה מיליארדים טובים בשנים הקרובות. הבנקים גם יכולים להיות מרוצים כי התחרות מול המשקיעים המוסדיים במתן אשראי עשויה להתמתן. עכשיו כאשר המוסדיים רואים את רמות התשואות בשוק ההון, הם צפויים להגדיל מרווחים באשראי שהם מעניקים לאור האלטרנטיבה בשוק האג"ח. מצד שני לא הכל ורוד – העלייה בריבית תביא עמה גם עלייה בהסדרי החוב ובחובות שייקלעו לקשיים ושלא יצליחו למחזר אותם. ולכן הערכות הן שהבנקים יצטרכו להגדיל את ההפרשות להפסדי אשראי בשנתיים הקרובות.
4. הפיקדונות
הבשורה הטובה בהעלאת הריבית היא לחוסכים. בעשור האחרון הוצעו ללקוחות הבנקים הצעות מעליבות לריבית אפסית בפיקדונות, מה שגרם לרבים פשוט להשאיר את הכספים נזילים וחסרי תשואה בחשבונות העו"ש. כעת אפיק זה אמור להתחיל ולחזור להיות רלבנטי, ולהציע תשואות מעניינות יותר. לא חסרים כספים שיושקעו שם: לפי נתוני בנק ישראל, באפריל חצה היקף הכספים בחשבונות העו"ש את רף 600 מיליארד השקלים, עלייה של כמעט 30% מתחילת 2021. למרות זאת, בבנקים מציינים כי עדיין לא נרשמה התעוררות של הציבור להשקיע בפיקדונות. ראשית, ההצעות של הבנקים עדיין אינן מפתות במיוחד, בטח כשמדובר בפיקדונות לטווח קצר. שנית, מכיוון שלרוב הריבית המוצעת בפיקדונות היא ריבית קבועה, ייתכן ולקוחות מעדיפים להמתין קצת שהריבית תעלה, בהתאם לתחזיות בנק ישראל, ורק אז להעביר את הכספים לפיקדונות.
