פרשנותהטבת המס בקרנות ההשתלמות היא בעיקר בלון ניסוי של האוצר
פרשנות
הטבת המס בקרנות ההשתלמות היא בעיקר בלון ניסוי של האוצר
קשה לחשוב על צעד יותר חסר אחריות מלומר לאדם למשוך חיסכון בטווח בינוני שנקי ממס לטובת צריכה קצרת טווח. אלא שבאוצר לא רק שלא התריעו בפני חוסר ההיגיון של הצעד הזה, אלא דווקא שמחו: כל מהלך שמקדם מיסוי על קרנות השתלמות, מקדם את מטרת־העל של האוצר לגבי המוצר הזה. כל שקל שימוסה ממוצר זה — מבורך ומוצדק
היוזמה המפתיעה של רשות המסים הגיעה בכלל מיועצו הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אבי שמחון. מתחת לכותרת של "סיוע לציבור מתקשה" מסתתר מהלך פופוליסטי, ולכן הוא מהלך שגם מאפיין מאוד את שמחון, ששכח מזמן שהוא כלכלן והפך לפוליטיקאי שרוצה למצוא חן בעיני "הבוס".
קשה לחשוב על צעד יותר חסר אחריות מלומר לאדם למשוך חיסכון בטווח בינוני שנקי ממס לטובת צריכה קצרת טווח, הפקרת העתיד לטובת ההווה. גם זה מאוד מאפיין את שמחון, שכבר הציע שכדי לטפל בגירעון המבני, יש לתת הנחת מס חד־פעמית לאנשים העשירים במדינה בגין רווחי החברות שלהם (רווחים כלואים). בעיה נוספת היא שהצעד הזה מוצג כ"מבצע חיסול" מפתה: רק עכשיו, רק עד סוף 2024. ואם כל זה לא מספיק, אז ברשות שוק ההון התריעו מפני סכנה נוספת: החשש שכל מיני סוכנים ינצלו את "המבצע" כדי לעשוק חוסכים חלשים ונטולי ידע. אפשר כבר לדמיין את הפרסומים בדבר "פתיחת הזדמנות חד־פעמית לשחרור כספים אבודים".
אלא שבניגוד ליוזמת הרווחים הכלואים, התועלת הפיסקאלית בשחרור קרן ההשתלמות היא אפסית עד כדי כך שבאוצר וברשות המסים לא חישבו אותה. הם מסבירים כי הכל תלוי בהתנהלות של החוסכים, וגם אז יתכן כי אף יגרום להפסדים מסויימים לקופת המדינה. הם יודעים זאת, כי המהלך נוסה גם בתקופת סגרי הקורונה והתברר כי מעטים השתמשו בהטבה. מלכתחילה, מטרת המהלך אינה הגדלת קופת המדינה, אלא מתן תזרים מזומנים לאזרחים שבשל המצב הביטחוני נקלעו למצוקה כלכלית. היות שהריביות גבוהות מאוד, במקום לבקש הלוואה מהבנק בריבית מטורפת, החוסך "ילווה לעצמו" ובדרך ישלם מס למדינה, במקום ריבית לבנקים.
כמו במגפה, גם במלחמה עתידו של המהלך צפוי להיות דומה: בסך הכל 76% ממקבלי קרנות ההשתלמות, שהן הטבת שכר לכל דבר ואינן מוקנות אוטומטית, הם מהעשירונים התשיעי והעשירי — משקי בית שאינם זקוקים למזומן. רובם עשו כסף במהלך הקורונה, בתעשיית ההייטק, או אחריה. מוטב מרכזי נוסף של הטבת שכר הזו הוא עובדי המדינה — שם אין אף פעם בעיה תזרימית: הכסף זורם וזורם, גם במגפה, גם במלחמה. אגב, גם במקרה הזה מדובר בעובדי המדינה העשירים ביותר, כי רק 34% מעובדי המדינה מקבלים קרן השתלמות. אז בשביל מה ובשביל מי נותנים את ההטבה? ייתכן כי בשביל המפונים שכבר תשעה חודשים לא עובדים והם אולי "נתקעו" בלי כסף, ברמה האישית או העסקית. אלא שכידוע, גם המפונים מקבלים חבילת פיצויים מכובדת מהמדינה.
השאלה הגדולה היא מדוע במשרד האוצר לא הרימו קול מחאה להצעתו של שמחון, כפי שעשו בעבר. התשובה פשוטה מאוד: האוצר משתוקק למסות את קרנות ההשתלמות זה עשורים. בכל פעם שהם מעלים את האפשרות הזו, ההסתדרות מאיימת בשביתה ומתחילה להשתולל. זאת אף שרק שליש מהעובדים האלו מקבלים את ההטבה, כאמור.
המהלך שהאוצר מנסה לקדם ללא הצלחה זה שנים הוא ההגיוני ביותר מבחינה כלכלית. מדובר על ויתור מס של כ־10 מיליארד שקל - אחת הטבות המס הגדולות שנותנת המדינה דווקא לעשירים ביותר במשק.
למעשה, העובדים העניים צריכים לשלם יותר מע"מ ומס על הדלק כדי לממן הטבת מס לעובדים העשירים ביותר. במקרה של ההסתדרות זה עוד יותר מובהק: שני שלישים מהעובדים העניים ביותר בארגון נאלצים לשלם יותר מסים כדי לממן הטבה שמקבל השליש הנותר – העשיר ביותר. ייתכן כי זה מסביר מדוע יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד שתק. הוא לא קידם את המהלך, אבל הוא גם לא התנגד לו.
לכן באוצר לא רק שלא התריעו בפני חוסר ההיגיון של הצעד הזה, אלא דווקא שמחו: כל מהלך שמקדם מיסוי על קרנות השתלמות, מקדם את מטרת־העל של האוצר לגבי המוצר הזה. כל שקל שימוסה ממוצר זה — מבורך ומוצדק.
