נתוני כרטיסי האשראי: שדרות חזרה לצמוח, יישובי הצפון נשארו הרחק מאחור
נתוני כרטיסי האשראי: שדרות חזרה לצמוח, יישובי הצפון נשארו הרחק מאחור
הנתונים, שמשקפים את מצב הצריכה, מראים כי בעוד בערי הדרום יש צמיחה, הצפון מדשדש – גם בערים שבהן התושבים לא פונו; חלק מהעלייה במחזורים נובע מגל ההתייקרויות
שבעה חודשים מאז נפתחה מלחמת חרבות ברזל, ונראה כי בעוד בדרום הארץ מתחילים לחזור לשגרה כלכלית, הצפון עדיין סובל מפגיעה קשה, ולא רק בערים המפונות. לפי נתוני חברת שבא, האחראית על תשתית התשלומים בכרטיסי אשראי בישראל, באפריל נרשמה עלייה בשימוש בכרטיסי האשראי בכל הערים, למעט באזור הצפון.
בקריית שמונה, שהפכה לעיר רפאים, ממשיכים הנתונים הקשים – היקף הירידה בשימוש בכרטיסי אשראי עמד באפריל על 75%, בדומה לחודשים קודמים. ביישוב שלומי הירידה הגיעה באפריל ל־80%.
הפגיעה לא מסתכמת רק בערים המפונות ומחלחלת ליישובים נוספים באזור. כך, למשל, נהריה רשמה ירידה של 5% בשימוש בכרטיסי אשראי באפריל האחרון לעומת החודש המקביל אשתקד. בצפת נרשמה ירידה של 7%. בחיפה ואמנם נרשמה עלייה בשימוש בכרטיסי אשראי, אך של 6% בלבד לעומת ממוצע ארצי של 15%, ועלייה של 11% בתל אביב.
הנתונים החלשים באזור הצפון נובעים מכך שחלק גדול מהתושבים פונו וגם ערים סמוכות ליישובים המפונים נפגעו. בערים כמו צפת, הפגיעה נובעת מכך שתיירים חוששים להגיע לאזור הצפון בשל המצב הביטחוני.
מנגד, נתונים טובים יותר נרשמים באזור הדרום. שדרות, שתושביה פונו בתחילת המלחמה, הציגה לראשונה באפריל צמיחה חיובית, ועלייה נאה של 11% בשימוש בכרטיסי אשראי לעומת אפריל אשתקד. לשם השוואה רק במרץ עוד נרשמה ירידה של 18% בשימוש בכרטיסי אשראי, ובחודשים לפני כן ירידה חדה יותר של 60%-40%. נראה כי חזרתם המדורגת של תושבי העיר והסטודנטים למכללת ספיר, מחיה מחדש את הפעילות הכלכלית בעיר.
יישובי הצפון יכולים לשאוב עידוד מנתוני שדרות, שהצליחה לעשות את המעבר מעיר רפאים לשגרה. עם זאת, ברור שככל שעובר הזמן ויישובי הצפון נותרים מפונים, הסיכוי של העסקים לחזור ולפעול כרגיל הולך ויורד, אחרי תקופה ארוכה של שיתוק. בוודאי במצב הנוכחי, שבו אין כלל צפי לחזרת התושבים לבתיהם.
בערים אחרות בדרום, כמו באר שבע, אשדוד ואשקלון, נרשמו נתונים חזקים עם עלייה באזור ה־20% בשימוש בכרטיסי אשראי באפריל, עלייה חדה יותר מהממוצע הארצי.
התאוששות נרשמה גם באילת, שהיתה בתחילת המלחמה העיר שנפגעה כלכלית הכי קשה מבין הערים שתושביהן לא פונו. במלונות אומנם שוכנו מפונים מהדרום, אך הם לא הגיעו לנפוש ולכן העסקים בעיר, שנשענים ברובם על תיירות, ספגו ירידה חדה בפעילות. בחודשים האחרונים החלו המפונים לחזור לבתיהם, ואת מקומם תפסו התיירים. הדבר מתבטא בנתוני השימוש בכרטיסי אשראי: אילת עברה מירידה של 40% בחודשים הראשונים של המלחמה לעלייה של 11% במרץ, וזינוק של 17% בחודש אפריל שבו חלה חופשת הפסח.
על אף הנתונים החיוביים במרבית הערים, חשוב להדגיש כי אלו אינם נובעים רק מעלייה בהיקפי הפעילות, אלא מושפעים גם מעליות המחירים. מתחילת 2024 קיימת עליית מחירים במשק. הנתונים הללו אינם כוללים את גל עליות המחירים המשמעותי שבוצע בתחילת מאי, שתוצאותיו יתגלו בהמשך. כך שמצד אחד אומנם נתוני כרטיסי האשראי מעודדים, אך במובן מסוים העלייה החדה גם מטרידה, שכן היא משקפת את החשש מהמשך האינפלציה, מה שיקשה על המשך תהליך הורדת הריבית.
״נתוני ההוצאות הגיאוגרפיים הם בבואה של עצימות המלחמה בגזרות השונות ומצב חזרת התושבים לביתם בצפון ובדרום. לעומת זאת, ערי הצפון ממשיכות לסבול בצורה הקשה ביותר מהשפעות המלחמה, כאשר בקריית שמונה ושלומי הפגיעה היא כמעט מחיקה מלאה של הפעילות העסקית בהן", אומרת טלי הולנברג, סמנכ״לית פיתוח עסקי, שיווק ומכירות של שבא.
עוד היא מוסיפה, כי "הערים הגדולות במרכז, בדרום וגם ירושלים, מציגות נתוני הוצאות שדומים לנתונים ברמה הארצית ומציגות צמיחה בפעילות העסקית, בין היתר בשל העובדה כי היקף האוכלוסייה שנמצא בישראל גבוה במאות אלפים לעומת התקופה המקבילה, בשל ירידה הכמות היוצאים לחו"ל".
