סגור
אמיר ירון ו בנק ישראל
אמיר ירון ובנק ישראל (צילומים: אייל טואג שלום שלו)

בנק ישראל מתנגד להצעת חוק שתקנה לו סמכות להתערב בריבית על הפיקדונות

היום אמורה לעלות במליאה הצעת החוק של ח"כ אורית פרקש הכהן שהוגשה ביחד עם חברי קואליציה, שמאפשרת לבנק ישראל להתערב בריבית בפיקדונות ובשיעור הכספים שיהיו בחשבונות העו"ש; בנק ישראל: "התערבות רגולטורית במנגנוני התמחור עשויה להסב נזק מהותי" 

הצעת חוק נוספת הקשורה בריביות שמשלמים הבנקים ללקוחותיהם על כספיהם צפויה לעלות היום במליאה, וייתכן שגם תובא להצבעה לקריאה טרומית. מדובר בהצעת החוק של ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי), שמוגשת ביחד עם חברי כנסת נוספים מהקואליציה. הצעת החוק אמנם לא אושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה, אך היות ותומכים בה חלק מחברי הקואליציה ייתכן והיא תעבור בקריאה טרומית.
הרקע להצעת החוק הוא עליית הריבית במשק בשנתיים האחרונות מ-0.1% ל-4.5%, שבמסגרתה הבנקים גלגלו באופן חלקי ביותר את העלייה לריבית שהם משלמים בפיקדונות למשקי בית (בעיקר לפיקדונות לטווח קצר וכספי העו"ש). מצב זה הביא לגידול חד ברווחי הבנקים בשנתיים האחרונות.

רק מה שמעניין - הצטרפו לערוץ כלכליסט בטלגרם

לפי הצעת החוק תינתן לנגיד בנק ישראל הסמכות להתערב לבנקים בקביעת ריבית בשוק הפיקדונות במידת הצורך. בנוסף הנגיד יקבע כללים בנוגע לשיעור הכספים שיהיו בחשבונות העו"ש מתוך סך כספי הציבור, וזאת בכדי להפחית את שיעור הכספים שאינו מקבל ריבית (הכספים שבחשבונות העו"ש). לפי הצעת החוק, הפיקוח על הבנקים גם יפרסם אחת לרבעון נתונים בדבר מרווח הריביות של הבנקים בפיקדונות אל מול האשראי, והנגיד יגיש אחת לשנה לועדת הכלכלה דיווח בנושא הריבית על הפיקדונות לפי מגזרים שונים, ויופיע בפני הוועדה בנושא זה.
מי שמתנגד נחרצות להצעת החוק הוא בנק ישראל. בבנק ישראל חושבים שיש אכן מקום לשפר את מצב הלקוחות בנושא הריביות שהם מקבלים מהבנקים על כספם, אך חושבים שהדרך הנכונה לעשות זאת היא באמצעות צעדים מגבירי תחרות, ולא בהתערבות במחירים.
"בנק ישראל סבור כי על אף המטרה המוצהרת של הצעת החוק הנדונה, בה בנק ישראל תומך, חלק מהותי מההסדרים המוצעים בהצעת החוק עשוי להזיק יותר מאשר להועיל, ועל כן, בנק ישראל מתנגד לקידום הצעת החוק", כתב בנק ישראל במכתב לוועדת שרים לענייני חקיקה, שכאמור החליטה שלא לקדם את הצעת החוק.
עיקר ההתנגדות היא לכך שיווצר מצב בו בנק ישראל מתערב בתמחור הריביות בבנקים. "למעט במקרי קצה חריגים במיוחד. התערבות רגולטורית במנגנוני התימחור של הגופים העסקיים, בוודאי בכל הנוגע לריביות, עלולה להסב נזק מהותי. ההתערבות עלולה לגרום לכלל השחקנים להתכנס סביב המחיר שאינו המחיר של שיווי משקל תחרותי, וכך לדכא תחרות והתייעלות. היא גם נתפסת בעולם כמהלך שלילי שלא הולם כלכלות מתקדמות", כותבים בבנק ישראל.
נציין כי הצעת החוק אינה מחייבת את בנק ישראל להתערב בריביות, אלא רק נותנת לו את הסמכות להחליט אם יש כשל שוק שמצדיק התערבות, אולם גם זה לא מניח את דעתו של הבנק המרכזי שמעריך שמטרת הצעת החוק היא שבפועל תיעשה התערבות ע"י בנק ישראל בנושא.
כאמור לפי הצעת החוק בנק ישראל יצטרך לקבוע יעד בנוגע לשיעור כספי הלקוחות שיהיה בחשבונות העו"ש, וזאת על רקע הנתון לפיו בחשבונות העו"ש של משקי הבית יש כיום 235 מיליארד שקל. בנושא זה מציין בנק ישראל כי לפי הנתונים שבידיו 76% מחשבונות משקי הבית עם יתרה חיובית מחזיקים יתרות עו"ש של עד 30 אלף שקל, כאשר היתרה החודשית הממוצעת בקרב חשבונות אלו עומדת על כ-6,000 שקל, "סכום שסביר כי הלקוח נדרש לו לצורך ההתנהלות השוטפת שלו במהלך החודש", כותב בנק ישראל, כלומר אי אפשר לפעול להפחתת סכום זה. "קביעת כללים בנושא גם מעוררת שאלות יישומיות, שכן מה יעשה בנק אם לקוחותיו לא יסכימו להסיט את כספיהם מחשבון העו"ש", כותב בנק ישראל.