פרשנותיאיר אבידן מאס במלחמות מול משרד האוצר, הח"כים והבנקים
פרשנות
יאיר אבידן מאס במלחמות מול משרד האוצר, הח"כים והבנקים
עם חזיתות בלתי נגמרות מול האוצר שניסה להתערב בסמכותו, ניסיונות בכנסת לפקח על הריבית בבנקים ובלי שזכה תמיד לגיבוי מלא גם בתוך בנק ישראל, המפקח על הבנקים החליט שמיצה את התפקיד אחרי קדנציה בת שלוש שנים בלבד
המפקח על הבנקים יאיר אבידן הפתיע אתמול את המערכת הפיננסית כאשר הודיע כי יפרוש מתפקידו, אחרי קדנציה של שלוש שנים בלבד, זאת בעוד כמעט כל המפקחים על הבנקים כיהנו בתפקיד 4–5 שנים. בבנק ישראל לא פירטו את הנסיבות לעזיבה, אלא רק ציינו כי מדובר ב"מיצוי". הערכות הן שה"מיצוי" הגיע לאחר שאבידן מצא עצמו מתמודד בקדנציה עם שורה של עימותים וכיפופי ידיים מבית ומבחוץ, כאשר פעמים רבות ידו לא היתה על העליונה.
אבידן התמודד עם כמה חזיתות: ראשית, היתה לו מערכת יחסים מתוחה עם משרד האוצר ובעיקר אגף תקציבים. לאורך שנים ישנה מתיחות מובנית בין בנק ישראל לאגף תקציבים, אך נראה כי היא הלכה והחריפה בתקופה האחרונה, מכיוון שבאגף תקציבים מרגישים שיש להם גיבוי מלא משר האוצר בצלאל סמוטריץ' לפעול.
המתיחות מול אבידן התבטאה בכמה נושאים ובהם ההחלטה להפריד את כאל מדיסקונט, שבאוצר רצו לקדם מזה תקופה ארוכה, ושבסופו של דבר אבידן הביע את התנגדותו (שהוצגה כדעת מיעוט). המתח עם האוצר התבטא גם בטיוטת חוק ההסדרים הנוכחית, שיש בה סעיפים שנוגסים בעצמאותו של המפקח. כך למשל, באחד הסעיפים העוסק בעמלות הבנקים נקבע כי סמכות קביעת תעריפון העמלות תישאר בידי בנק ישראל, אולם תיעשה בהתייעצות עם שר האוצר, בניגוד למצב הנוכחי שבו הסמכות הבלעדית של בנק ישראל. עוד נקבע בחוק ההסדרים כי יוקם מנגנון משותף לרגולטורים הפיננסיים, בהובלת משרד האוצר ל"תיאום בנושאים תחרותיים". גורמים במערכת הפיננסית מציינים כי בפועל המטרה המרכזית של הוועדה היא להפעיל לחץ משותף על הפיקוח על הבנקים בקידום נושאים תחרותיים במערכת הבנקאית.
ואם כל זה לא מספיק, במשרד האוצר בוחנים בימים אלה צעדים נוספים להגברת התחרות במערכת הבנקאית על רקע רווחי העתק של הבנקים, שצפויים להגיע השנה ל־20 מיליארד שקל. הצעדים נבחנים ללא שיתוף הפיקוח על הבנקים. כך למשל נחשף אתמול ב"כלכליסט" כי אחד הצעדים שנבחנים הוא חיוב הבנקים לשלם ריבית על העו"ש, התערבות שאבידן מתנגד לה.
גם מול הכנסת התמודד אבידן עם חיכוכים והאשמות שהוא אינו פועל מספיק לשיפור התחרות במערכת הבנקאית. נראה כי יו"ר ועדת הכספים משה גפני לקח על עצמו כפרויקט את נושא הריביות בבנקים, והספיק להגיש כמה הצעות חוק בנושא, בהן ההצעה להקפיא את ריבית המשכנתאות, שתעלה לדיון בשבוע הבא. באופן עקרוני אבידן מתנגד להתערבות אקטיבית בתמחור הריביות בבנקים, ומוצא עצמו בחזית מול חברי הכנסת, ובראשם גפני.
גם בתוך בנק ישראל לא היו לאבידן תמיד חיים קלים. לדברי גורמים במערכת הפיננסית, לאבידן היו לא אחת חילוקי דעות מקצועיים עם עודד סלומי מנהל מחלקת תשלומים בבנק המרכזי, בנושאים שהיו לשניים בהם ממשק, כאשר לא אחת בחר הנגיד לצדד בעמדתו של סלומי.
דוגמה פומבית לכך היתה בסוגיית הפרדת חברת כרטיסי האשראי כאל מבנק דיסקונט. בוועדה שהקים משרד האוצר כדי להחליט בנושא היו לבנק ישראל שלושה נציגים: אבידן, סלומי ומישל סטרבצ'ינסקי – עד לאחרונה מנהל מחלקת המחקר של הבנק המרכזי. בתחילה השלושה הגישו עמדה אחידה התומכת בהפרדה, אולם לאחר השימוע שנערך לדיסקונט, שינה אבידן את עמדתו והחליט שלא לתמוך בהפרדה בשלב זה. עמיתיו נותרו בעמדתם המקורית, והנגיד בסופו של דבר צידד בהם, ותמך בהפרדה. אבידן שנותר כעמדת מיעוט, זומן לוועדת הכספים להסביר מדוע הוא אינו תומך בהפרדה.
וכאילו כל זה לא מספיק, גם הבנקים לא עשו לאבידן חיים קלים. בעקבות הביקורת הציבורית הנרחבת על הבנקים שלא העלו מספיק את הריבית שהם משלמים ללקוחותיהם על הפקדונות, פנה אבידן לראשי המערכת הבנקאית והפציר בהם לשפר את התמחור. הם לא נבהלו מקריאתו, ורק לאחר שהביקורת גברה והחלו איומי החקיקה, אז נאותו לשפר הצעות, אבל בעיקר בפקדונות לטווח ארוך. עם כל כך הרבה חזיתות, וכשברקע הרפורמה המשפטית והתלהמות האווירה הציבורית, כנראה שלאבידן זה הספיק.
אבידן (63), שצמח במערכת הבנקאית, נכנס לתפקיד במאי 2020 בשיא משבר הקורונה, ונאלץ לעסוק מיד עם כניסתו לתפקיד בהתמודדות המערכת הבנקאית עם המשבר שכלל גל של הקפאות הלוואות, והיערכות תפעולית של פעילות תחת מגבלות הקורונה.
הוא קידם בתקופתו מהלכים שמטרתם לשפר את התחרות במערכת הבנקאית כמו מתן רשיונות לשני בנקים דיגיטליים חדשים, הכנסת הבנקאות הפתוחה, רפורמה לשיפור השקיפות בשוק המשכנתאות, הגדלת רכיב הפריים במשכנתא (מה שבדיעבד התבצע בתזמון בעייתי, רגע לפני עליית הריבית, שייקרה את ההחזר החודשי במסלול זה), ומהלכים נוספים.
אולם הביקורת על התחרות הנמוכה בבנקים נותרה, הופנתה אליו, והתעצמה ביתר שאת בעקבות העלאת הריבית במשק, וההעלאה הנמוכה של הבנקים בריבית שהם משלמים ללקוחות בפקדונות.
