בלעדי לכלכליסטלפני ההשקה: שעשוע מנסה לגייס 100 מיליון דולר לבנק הדיגיטלי
בלעדי לכלכליסט
לפני ההשקה: שעשוע מנסה לגייס 100 מיליון דולר לבנק הדיגיטלי
הגיוס ייעשה ממשקיעים זרים לפי שווי של כמה מאות מיליוני דולרים. אמנון שעשוע, שכבר השקיע 65 מיליון דולר, יישאר בעל השליטה עם יותר מ־50%. הבנק ייפתח לציבור בינואר, ולפי התחזיות יעבור לרווחיות ב־2023, עם הכנסות של 125 מיליון דולר
הבנק הדיגיטלי מתקדם בהיערכותו לקראת השקתו בסוף השנה. ל"כלכליסט" נודע כי הבנק שבשליטת פרופ' אמנון שעשוע מנסה לגייס ממשקיעים זרים 100 מיליון דולר לפי שווי של כמה מאות מיליוני דולרים.
את הגיוס מלווה בנק ההשקעות רוטשילד. שעשוע עצמו השקיע בבנק הדיגיטלי 65 מיליון דולר, והוא יישאר בעל השליטה עם החזקה של מעל 50% לאחר הגיוס.
מחצית מסכום הגיוס אמור לשמש לעלויות ההקמה: פיתוח ומחקר, שיווק ותפעול לקראת ההשקה הצפויה בתחילת השנה הבאה; ו־50 מיליון דולר נוספים אמורים לשמש כבסיס להון כדי לעמוד בדרישות הלימות ההון של בנק ישראל (היחס בין ההון העצמי לנכסי הסיכון ובראשם ההלוואות).
הבנק הדיגיטלי נמצא כיום בשלבי פיילוט, ואמור להיות מושק באופן רשמי לציבור הרחב בינואר 2022. מהתחזיות שהציגו בבנק הדיגיטלי למשקיעים, ההערכה היא כי הוא יעבור לרווחיות כבר ב־2023, ויגיע אז להכנסות של 125 מיליון דולר.
ימנעו אובדראפט
הבנק הדיגיטלי, שיש בו כבר כ־150 עובדים, ממתג את עצמו כבנק שיעניק שירותי בנקאות פרטית המבוססים של AI (בינה מלאכותית) בשילוב של בנקאים אנושיים. בכוונת הבנק להציע פלטפורמה שתנהל את כל החיים הפיננסיים של הלקוח. בבנק הדיגיטלי מציינים כי כמחצית מהציבור בישראל נמצא לעתים באוברדרפט בחשבון הבנק, אולם בהתנהלות פיננסית נכונה, ניתן למנוע זאת במחצית מהמקרים. בכוונתם להיות אקטיביים בקשר עם הלקוח, כדי לשפר את יכולות הצרכנות הפיננסית שלו.
בכוונת הבנק הדיגיטלי להעניק שירות משולב של בינה מלאכותית ושירות אנושי, והתכנון הוא שלכל בנקאי יהיו אלף לקוחות. כיום בשירותי הבנקאות הפרטית היחס נמוך יותר באופן משמעותי, אולם בבנק הדיגיטלי מאמינים שיוכלו להעניק חוויית שירות אפילו טובה יותר מאשר בבנקאות הפרטית המסורתית בעזרת השימוש בבינה מלאכותית. לא נמסר במהלך הרוד שואו מה בדיוק יכלול אותו שימוש בטכנולוגיה מתקדמת.
1 צפייה בגלריה
אמנון שעשוע. "קיבלנו פניות ממשקיעים שהביעו עניין בטכנולוגיה שפיתחנו"
(צילום: יונתן הפנר)
עוד עולה מהפרטים שהוצגו ברוד שואו, כי בעוד בעוד פפר, הבנק הדיגיטלי של לאומי, לא גובה עמלות עו"ש, בבנק הדיגיטלי לא מתכוונים להעניק פטור, אלא ממתגים את התמחור כשקוף: כמחיר קבוע בדומה למחיר חבילה חודשי בנטפליקס או ספוטיפיי.
מבדיקה שעשו בבנק הדיגיטלי, שמתבססת על הדו"חות הכספיים של הבנקים, משק בית משלם בממוצע 150 שקל בחודש לבנק במגוון סוגי עמלות. הבנק הדיגיטלי לא מתכוון להציע בחינם את שירותיו, אך לדבריו המחיר שיציע יהיה סופי, ולא יכלול עמלות נוספות. עם זאת גובה הריבית על הלוואות ישתנה בין הלקוחות בהתאם לרמת הסיכון.
בבנק הדיגיטלי ציינו בפני המשקיעים כי קיים פוטנציאל אפסייד הנובע ממספר סיבות. ראשית, הם ציינו, יש פוטנציאל גבוה להכנסות, בעוד מבנה ההוצאות שלהם רזה — אין להם מערך סינוף, והם שוכרים את שירותי המחשוב מלשכת המחשוב של טאטא, המסובסדת על ידי המדינה; שנית, הם ציינו כי הכלכלה הישראלית היא כלכלה צומחת, עם מטבע חזק ועם מינוף נמוך של משקי הבית, כך שקיים פוטנציאל למכירת הלוואות; שלישית, מבחינתם ישראל היא מעין "ארגז החול" להתנסות, והם בונים בטווח הארוך על התרחבות לחו"ל באמצעות הפלטפורמה הדיגיטלית שבנו.
"גיוס משמעותי"
תחום הבנקאות נמצא כיום בעיצומה של מהפכה טכנולוגית, שלא ברור כיצד תסתיים. הבנקים המסורתיים כיום דיגיטליים יותר ממה שהיו לפני חמש שנים, ומשבר הקורונה רק האיץ תהליכי דיגיטציה. בשנים האחרונות גם קמו בנקים דיגיטליים, כמו אטום ומונזו הבריטיים ו־N26 הגרמני, חלקם מצליחים יותר וחלקם פחות, אבל אף אחד מהם לא טלטל את מפת נתחי השוק.
בניגוד לתחומים כמו תיירות, קמעונאות ומוזיקה, שהמהפכה הדיגיטלית שינתה אותם דרמטית, נראה כי ענף הבנקאות מורכב יותר, ובעיקר מפוקח יותר מענפים אחרים.
מהבנק הדיגיטלי הראשון נמסר בתגובה: "בחודשים האחרונים קיבלנו פניות ממשקיעים שהביעו עניין בטכנולוגיה שפיתחנו. לקראת השקת הבנק בסוף השנה והיערכות לדרישות ההון והמשך הפיתוח הטכנולוגי, אנחנו בוחנים גיוס הון משמעותי".
