ברקת יוצא למערכה נגד הוועדה לבחינת הרגולציה הפיננסית
ברקת יוצא למערכה נגד הוועדה לבחינת הרגולציה הפיננסית
הממונה של רשות שוק ההון מסתייג מהקמת הוועדה, ובמיוחד מכך שבמקום ועדה בלתי תלויה היא תהיה "של האוצר ובנק ישראל, מה שעלול להטיל צל על מסקנותיה". ברקת גם חושש שהמנגנון להחלפת האג"ח המיועדות בהבטחת תשואה - יפגע בפנסיה
הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת, מבקר את הקמת ועדה של משרד האוצר ובנק ישראל בנוגע לבחינת מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל.
"אני לא מבין את הבהילות. אני לא רואה שיש כשלים בקרב הרגולטורים הפיננסיים או מי ממפוקחיהם. ההיפך, אני רואה רגולציה ששמרה על יציבות המערכת הפיננסית ועל האמון בה למרות המשבר. רגולציה עצמאית הרואה את טובת הציבור, יעילה, מקדמת תחרות ומאיצה טכנולוגיות חדשות. תמיד יש מה לשפר ומה לבחון, אבל מה הבהילות", אמר ברקת ביום שלישי השבוע במסגרת כנס של אוניברסיטת תל אביב בנושא מסקנות ועדת יפה לבחינת כפל דמי הניהול של הגופים המוסדיים בהשקעה בקרנות פרטיות.
לפני שבוע הטיל משרד האוצר פצצה, כשבמסגרת חוק ההסדרים ציין כי שר האוצר אביגדור ליברמן יקים ועדה שתבחן את מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל, אותה מובילים כיום שלושה גופים: בנק ישראל, רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.
בראשות הוועדה יעמוד מנכ"ל האוצר רמי בלינקוב, והיא צפויה לבחון בין היתר העברת סמכויות בין רגולטורים או איחוד ביניהם. אין ספק שנקודת הפתיחה של בנק ישראל בוועדה הזו חזקה הרבה יותר לעומת שאר הרגולטורים הפיננסיים, שצפויים רק להשמיע את דעתם בנושא בפניה. הכוח העודף של בנק ישראל עשוי להשפיע על המסקנות אליהן תגיע הוועדה.
במקור הוועדה היתה אמורה להיות של האוצר בלבד, כשליברמן היה אמור לבחור את הרכבה. אולם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לא ראה זאת בעין יפה, ובסופו של דבר באוצר נכנעו וצירפו את בנק ישראל לוועדה - זאת על אף שהבנק הוא אחד הרגולטורים שייבחנו. בעקבות כך המשנה לנגיד אנדרו אביר ימונה לסגן יו"ר הוועדה בה יהיה לבנק ישראל גם נציג נוסף, ולנגיד תהיה מעורבות במינוי נציגי הציבור שלה.
"לחזק את הפיקוח"
הביקורת של ברקת הושמעה בדיון שנערך ביוזמת מכון קסירר ומרכז פישר באוניברסיטת תל אביב, ועסק במסקנות הוועדה בראשות פרופ' ישי יפה - ועדה בלתי תלויה שברקת הקים לבחינת נושא ההוצאות הישירות (כפל דמי הניהול) של המוסדיים. ברקת ציין את החשיבות שבהקמת ועדה בלתי תלויה לטיפול בנושאים רגישים, וזאת בניגוד לוועדה הנוכחית לבדיקת מבנה הרגולציה. "במקום להקים ועדה בלתי תלויה המורכבת ממומחים, אנשי אקדמיה, משק וכלכלה ורגולטורים לשעבר שאינם בעלי עניין אישי, הוקמה ועדה משותפת למשרד האוצר ובנק ישראל. זה עשוי להטיל צל על המלצות הוועדה", אמר ברקת.
למרות הביקורת ניסה ברקת להישמע מפויס והוסיף: "על אף האמור, אני סומך על רמי בלינקוב ואמיר ירון שהם אנשים ישרים והגונים. אני סבור שוועדה כזו צריכה לחזק את הפיקוח על הפנסיה שלנו ואת רשות שוק ההון כתאגיד סטטוטורי בעל משאבים דומים לרגולטורים המקבילים".
דרושה רמת ודאות גבוהה
בכל הנוגע לחוק ההסדרים, ברקת מתנגד גם ליוזמת האוצר בנושא האג"ח המיועדות כפי שמנוסחת כעת. כיום המדינה מנפיקה אגרות חוב ייעודיות לקרנות הפנסיה, המהוות 30% מנכסיהן. אלא שאג"ח אלה מגויסות בריבית היסטורית גבוהה של 4.84% צמוד מדד, מה שמביא לכך שהמדינה מנהלת את החוב שלה בצורה לא יעילה. שוק הפנסיה נמצא בצמיחה, כך שבאוצר מעריכים שהעלות העודפת הזו תגיע ל־20 מיליארד שקל בשנה בעוד עשור. במקום, באוצר רוצים להחיל מעין מנגנון ביטוח, שבו המדינה תתחייב שאותם 30% מנכסי הפנסיה יניבו תשואה שנתית של 5% לפחות, ואם לא, המדינה תשלים לתשואה שכזו. מדובר בפתרון שרמת הביטחון למימושו נמוכה יותר: אם המדינה לא עומדת בתשלום האג"ח, הדירוג שלה נפגע, ויש לכך השלכות חמורות. לעומת זאת במנגנון המוצע, קל יותר לבצע שינוי בחסות של משבר כלכלי וקיצוצים.
ברקת מסכים שיש צורך לטפל בנושא אך מתנגד לפתרון המוצע וחושב שצריך שרמת הוודאות לגבי הבטחת התשואה של המדינה תהיה גבוהה יותר. רשות שוק ההון אף שלחה שני מכתבים למשרד האוצר בנושא זה, שבו הם קוראים לכך שהפתרון לסוגיה זו יהיה בדמות של בטוחה חזקה כמו אג"ח מדינה, ולא הפתרון המוצע של הקמת קרן, שמדי חמש שנים תחשב את התשואה, ובמידת הצורך תזרים כסף לקרנות הפנסיה. מבחינת הרשות, אם רמת הוודאות של רשת הביטחון לא תהיה כמו באג"ח, אז עלולה להיגרם פגיעה קשה בשוק הפנסיה.
