הציבור נצמד לריבית קבועה — גם כשזה עולה לו ביוקר
הציבור נצמד לריבית קבועה — גם כשזה עולה לו ביוקר
למרות שהריבית לא צפויה לרדת בקרוב, 84% מהפיקדונות בטווח של 6־12 חודשים שהופקדו בספטמבר הם בריבית קבועה, למרות שהיא נמוכה מהריבית המשתנה
מדי חודש הציבור מפקיד עשרות מיליארדי שקלים לפיקדונות בנקאיים, כשרבע מהסכום מנותב לפיקדונות בטווח של חצי שנה–שנה. בספטמבר האחרון, למשל, הציבור הפקיד כ־11.5 מיליארד שקל לפיקדונות בטווח זה. מה שמייחד פיקדונות לטווח זה, הוא שבשונה מפיקדונות לטווח ארוך, התחזיות לשיעור הריבית במשק מדויקות יותר, וביחס לפיקדונות לטווח זמן קצר יותר ניתן לקבל תנאי ריבית טובים יותר. על פניו, מאפייני פיקדונות אלו אמורים לסייע למשקי הבית לוודא שהם מפקידים את כספם במסלולים המשתלמים ביותר. אך המציאות מעט שונה.
כ־84% מהפיקדונות בספטמבר הופקדו במסלולים עם ריבית קבועה, כלומר בפיקדונות בהם הריבית ידועה מראש לכל אורך תקופת החיסכון, ואינה מושפעת משינויים בריבית בנק ישראל או במדד המחירים. זאת, בשונה מפיקדונות בריבית משתנה, ובעיקר פיקדונות שהריבית בהן נגזרת מריבית הפריים (ריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%, ושעומדת כיום על 6%). ספטמבר אינו יוצא דופן: בכל אחד מארבעת החודשים האחרונים, כ־80־84% מהפיקדונות לטווח של חצי שנה–שנה הופקדו בריבית קבועה.
לאור ההעדפה המובהקת של הציבור את הפיקדונות בריבית קבועה, ניתן היה להעריך שהריבית שהבנקים מציעים במסלולים אלו אטרקטיבית במיוחד. אך הריבית שהבנקים משלמים במסלולים בריבית משתנה גבוהה יותר, ולא ברור מדוע הציבור בוחר שוב ושוב בפיקדונות בריבית קבועה. וזאת בשעה ששוק ההון ובנק ישראל עצמו אינם מעריכים שתהיה הורדת ריבית בחצי שנה–שנה הקרובה. יתר על כן, ישנם לחצים לעליית ריבית או לפחות לאי הורדתה.
ככל שהסיכוי להורדת ריבית בשנה הקרובה יורד, כך פיקדונות בריבית משתנה לפרק זמן של עד שנה אמורים להפוך ליותר אטרקטיביים, שכן הסיכוי שהריבית בהם תפחת גם יורדת. לכן, מצב שבו כ־84% מהפיקדונות בטווח הזמן הזה מופקדים במסלולים בריבית קבועה, אמור היה לשקף ריביות גבוהות ואטרקטיביות במיוחד שהבנקים מציעים על מסלולים אלו. אך ברוב המקרים, המצב הפוך.
כך לדוגמה, בפיקדונות לשישה חודשים, בהם הסיכוי להורדת ריבית נמוך במיוחד, לאומי, הפועלים ומזרחי טפחות מציעים ריבית גבוהה יותר בפיקדונות בריבית משתנה. בנק לאומי מציע ריבית של 2.4% בריבית משתנה, לעומת 1.9% בריבית קבועה, בנק הפועלים מציע 2.45% בריבית משתנה, ו־2.2% בריבית קבועה, ומזרחי טפחות מציע 1.82% במשתנה לעומת 1.65% בקבועה.
לצורך המחשה, אדם שיפקיד כ־20 אלף שקל לשישה חודשים בלאומי בריבית קבועה, יהנה מתשואה של 190 שקל (לפני מס). לעומת זאת, הפקדה של אותו סכום במסלול בריבית משתנה תניב בהנחה הסבירה שהריבית לא תשתנה 240 שקל. לו הריבית תעלה, הפער כמובן יגדל. בפיקדונות לטווח של שנה המצב דומה: ארבעה מהבנקים, הפועלים, לאומי, וואן זירו וירושלים מציעים ריבית גבוהה יותר בפיקדונות בריבית משתנה. הפער בולט במיוחד בבנקים הקטנים.
אם אלו הריביות, מדוע הציבור בוחר שוב ושוב בפיקדון שככל הנראה, יניב לו תשואה נמוכה יותר? סיבה אחת, היא כנראה שנאת סיכון והצורך בוודאות. האטרקטיביות של ריבית קבועה טמונה בכך שכל חוסך יודע מה יקבל בסוף התקופה, ולוודאות הזאת יש עלות. ניכר כי הציבור מעדיף תשואה מופחתת על נטילת סיכון שהריבית תרד. ייתכן שהמלחמה אף הגבירה את הצורך בוודאות.
ייתכן גם שרגישות הציבור לריבית משתנה הוחרפה לאחר החשיפה הגדולה לריבית הפריים במשכנתאות. עליית הריבית שהחלה באפריל 2022 פגעה משמעותית במי שלקח הלוואות צמודות לפריים, שהיו פופולריות עד אז, וייקרה את ההחזר החודשי הממוצע ביותר מ־1,000 שקל. לצד זאת, גם פערי מידע בין התחזיות הנוכחיות למה שהציבור מכיר עשויים להסביר חלק מהתופעה: "עד לפני חודשיים, הסיפור עוד היה על ריבית שיורדת. ואז הגיעה הורדה כפולה של דירוג אשראי, ונתוני אינפלציה לא טובים, והמוזיקה השתנתה", אומר תומר ורון, היועץ הפיננסי של Riseup. לדבריו, "יש אנשים שרק רוצים לשים את הכסף איפשהו, בוודאי אם הפערים לא כל כך גדולים, ולכן הם כבר מעדיפים ללכת על בטוח שזה ריבית קבועה. זה עדיף על המצב הכי גרוע – לא לעשות כלום".
לצד זאת, ישנה אפשרות שגם הבנקים דוחפים לקוחות להפקיד פיקדונות בריבית קבועה. "הבנקים מחפשים מקורות בהתאם לדרישות האשראי", אמר לכלכליסט גורם בשוק ההון. "ייתכן למשל, שלאור העלייה במסלולי משכנתאות בריבית קבועה, יש צורך גדול יותר בפיקדונות בריבית קבועה".
גורם בכיר נוסף בשוק אמר: "גם פיקדונות בריבית משתנה נחותים ביחס לאלטרנטיבות הסולידיות האחרות שקיימות, כגון הקרנות הכספיות, שם הכסף נזיל לחלוטין וניתן לקבל ריבית קרובה לריבית בנק ישראל".
