אפקט הריבית: הציבור הקטין את העו"ש בבנקים ב־39%
אפקט הריבית: הציבור הקטין את העו"ש בבנקים ב־39%
מתחילת העלאות הריבית צנח היקף העו"ש בבנקים ב־234 מיליארד שקל. חלקם של אג"ח ומניות בחו"ל בתיק הנכסים רשם את העלייה החדה ביותר
עד אפריל 2022 גדל היקף פקדונות העו"ש באופן עקבי עד שהגיע לרמת שיא של 601.5 מיליארד שקל, אך עם תהליך העלאת הריבית של בנק ישראל, הציבור הפחית את פקדונות העו"ש שלו ב־234 מיליארד שקל עד לרמה של 367 מיליארד שקל בסוף 2023. מצד אחד, מדובר בירידה חדה של כ־39%, אך מאידך, תהליך הפחתת העו"ש היה איטי למדי, ועדיין נותר בידי הבנקים היקף עצום של פקדונות עו"ש כמעט ללא ריבית. כך עולה מנתוני בנק ישראל בנוגע לתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בשנת 2023 שפורסמו בשבוע שעבר.
מבנה תיק הנכסים של הציבור: היקף התיק עלה בשנת 2023 ב־7.3% (כ־370 מיליארד שקל) לרמה של כ־5.4 טריליון שקל. באוקטובר ירד שווי התיק של הציבור בכ־104 מיליארד שקל, אך ירידה זו תוקנה עד לסוף 2023. העלייה בתיק הנכסים גבוהה מהעלייה בתוצר, שעמדה רק על 5.9%. מה שבעצם הביא לכך שיחס תיק הנכסים של הציבור לתוצר עלה מרמה של 288% לרמה של 292%. נתונים אלו יכולים להסביר באופן חלקי את הפער בין תחושת הדחיפות של הכלכלנים המתבוננים על ההתנהלות הממשלתית, לבין התחושה הציבורית הכללית כי בסך הכל בסדר.
תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור משקף רק באופן חלקי את ההון של הציבור, הדבר העיקרי שחסר בו הוא הנדל"ן שמהווה אפיק עיקרי לצבירת הון. אך למרות זאת, תיק הנכסים הפיננסיים כולל חלק משמעותי – אם לא עיקרי – בהון של הציבור הישראלי. החלק הגדול בתיק הנכסים של הציבור הוא המזומן והפקדונות שעומדים על כ־2.05 טריליון שהם כ־38% מכלל הנכסים הפיננסים של הציבור.
העלייה בחלק הזר והפחתת התלות בשוק המקומי: חלק מרכזי אחר בנכסים של הציבור הוא אג"ח ומניות בחו"ל, חלק זה עומד על כ־1.04 טריליון שקל, ומגיע ל־19.1% מתיק הנכסים של הציבור. ב־2023 זה החלק שעלה בצורה החדה ביותר – עלייה של 22% לעומת סוף 2022. החלק של נכסי חו"ל בתיק הנכסים של הציבור גדל בכ־2.3% (19.1% לעומת כ־16.8% בסוף 22'). ההסבר לכך הוא ששוק ההון בחו"ל עלה בצורה חדה ב־2023 לעומת השוק הישראלי שקירטע. גם הפיחות בשקל השפיע כמובן על עליית ערך החלק של חו"ל בתיק.
העלייה בחלק הזר של תיק הנכסים משותפת גם לאחזקות ישירות של הציבור, וגם לאחזקות דרך המוסדיים. החשיפה של המוסדיים לנכסים זרים עלתה ב־2023 ב־5.3% לרמה של 41.8% מכלל הנכסים. קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הגדילו את חשיפתן לנכסים זרים בשיעור של כ־9.4% לרמה של 50.2%. יש מספר משמעויות לעלייה בחלק הזר של תיק הנכסים של הציבור, אך כדאי לציין דווקא את המשמעויות הבסיסיות של עלייה זו: תלות גבוהה וישירה יותר במה שקורה בכלכלה העולמית, ותלות פחות בלעדית בשוק המקומי.
שוק ההון הישראלי: מעבר לכך הישראלים מחזיקים בכ־953 מיליארד שקל של אג"ח ממשלתיות שהם 17.5% (ירידה לעומת סוף 2022). בתוך שוק האג"ח בלטה העלייה של אחזקות הציבור במק"מ (עלייה של כ־81 מיליארד שקל) בייחוד דרך קרנות הנאמנות שהגדילו את ההחזקות שלהם במק"מ ב־61 מיליארד שקל. בשוק המניות הישראלי, הישראלים מחזיקים ב־685 מיליארד שקל שהם 12.6% (ירידה של כ־0.7%) מתיק הנכסים, וב־414 מיליארד שקל אג"ח של חברות ישראליות. זאת לצד עוד 291 מיליארד שקל בנכסים אחרים (השקעות בקרנות השקעה, במניות לא־סחירות, וקרנות נאמנות). קטגוריה זו רשמה עלייה חדה במיוחד של 11% – שהם 28 מיליארד שקל – ב־2023.
מי מנהל את כל הכספים הללו? אחת התופעות העקביות בנוגע לתיק הנכסים של הציבור זו העלייה בחלק שמנהלים הגופים המוסדיים והירידה בחלק שמנהל הציבור במישרין. בשנת 2023 המשיכה מגמה זו כאשר חלק המוסדיים בתיק הנכסים עלה ל־46% מכלל תיק הנכסים, ואילו חלק הציבור קטן ל־54%. לשם השוואה, בשנת 2010 חלק המוסדיים בניהול הכסף היה 35.3% בלבד.
את החלק שמנוהל על ידי הציבור במישרין מחלקים לשניים, החלק העיקרי הוא הציבור ללא קרנות (אדם שרוכש מניה או מחזיק בפיקדון) וחלק זה הצטמצם השנה ב־2.1% ל־45.9%. החלק השני הוא קרנות הנאמנות שצמחו ל־443 מיליארד שקל. קרנות הנאמנות רשמו עלייה משמעותית בהיקפן, והסיבה העיקרית לזינוק זה היא הזינוק בביקוש לקרנות כספיות – קרנות אלו צברו עוד 53.4 מיליארד שקל ב־2023.
החלק שמנוהל על ידי המוסדיים עומד על כ־2.5 טריליון שקל, 1.2 טריליון על ידי קרנות הפנסיה (כ־47.8% מכלל הכסף שאצל המוסדיים), 722 מיליארד שקל בקופות גמל וקרנות השתלמות, ו־586 מיליארד שקל בתכניות הביטוח. ומי מפקח על כל ההון הזה? בימים אלו מתנהלת ועדת איתור במשרד האוצר המראיינת מועמדים שונים לעמוד בראש רשות שוק ההון שהיא הרגולטור של המוסדיים, זאת לאחר שנה וחצי ללא ממונה קבוע.
