ניתוחצוות נוסף לעידוד התחרות בבנקים יוצא לדרך: למרות ההבטחות, הבשורה רחוקה
ניתוח
צוות נוסף לעידוד התחרות בבנקים יוצא לדרך: למרות ההבטחות, הבשורה רחוקה
האוצר ובנק ישראל הודיעו על הקמת צוות בין משרדי לבחינת הנושא. לאחרונה פרסם הבנק הקלות לקבלת רישיון לפיקדונות, אך האוצר ורגולטורים נוספים צפויים ללחוץ להוסיף עוד הקלות, שיכניסו לשוק שחקנים חוץ־בנקאיים
תשע וחצי שנים אחרי שמשרד האוצר הקים את "הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים" (ועדה המוכרת יותר כ"ועדת שטרום"), הוא הודיע אתמול על הקמת "צוות מקצועי בין־משרדי להגברת התחרות במערכת הבנקאות ובאשראי לעסקים הקטנים ולמשקי הבית".
מטרת הצוות, שבראשו יעמדו ראש אגף תקציבים יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים דני חחיאושוילי, היא להכין מתווה לרישיון בנקאי מדורג שיאפשר לגופים חוץ־בנקאיים להיכנס לפעילות בתחום הפיקדונות. הצוות אמור להגיש את הדו"ח הסופי בנושא עד אפריל 2025. בצוות יהיו חברים גם יו"ר רשות ניירות ערך ספי זינגר, הממונה על שוק ההון עמית גל, הממונה על התחרות מיכל כהן, המשנה ליועמ"שית מאיר לוין, ושני נציגים נוספים מבנק ישראל.
יצוין כי בטיוטת חוק ההסדרים תוכננה לקום ועדה ציבורית בנושא, שבראשה היה אמור לעמוד נציג ציבור ששר האוצר ימנה בהתייעצות עם בנק ישראל, ולבנק ישראל היו אמורים להיות שני נציגים בוועדה. בסופו של דבר הוקם צוות בין־משרדי, והשליטה בו תהיה משותפת לבנק ישראל ולמשרד האוצר.
על אף השיפור במעמדו של בנק ישראל לעומת התכנון המקורי בחוק ההסדרים, מדובר עדיין בנושא שבבנק היו מעדיפים לקדם לבד. כבר בפברואר האחרון הודיע חחיאשוילי כי הוא מקים צוות פנימי לבחינת נושא מתן הקלות לגופים חוץ־בנקאיים לצורך כניסתם לפעילות בשוק הפיקדונות. הצוות אף פרסם את המלצות הביניים שלו לאחרונה, שכללו הקלות שונות. אלא שבאוצר לא רצו לתת לבנק ישראל לנהל לבד את הסוגיה, וביקשו לוודא שההקלות שיינתנו אכן יביאו שחקנים חדשים לשוק הפיקדונות, ולכן החליטו להתערב ולהקים ועדה.
בשנים האחרונות לחצו גופי האשראי החוץ־בנקאיים שיאפשרו להם להציע פיקדונות לציבור. המטרה היא שהפיקדונות יהוו מקור שבאמצעותו אותם גופים יעמידו אשראי, ויתחרו במחירי ההלוואות של הבנקים. בנוסף, השאיפה היא שהם יציעו ריבית אטרקטיבית יותר בפיקדונות, וישפרו את התחרות גם בשוק זה.
כיום כספי הציבור הנמצאים בחשבונות העו"ש והפיקדונות מגיעים ליותר מטריליון שקל. ניהול הכספים נשלט על ידי הבנקים והתחרות בו נמוכה, בוודאי כשמדובר בלקוחות הקטנים. על העו"ש הבנקים כמעט ואינם משלמים ריבית (הריבית הממוצעת היא 0.05% בלבד), וגם בפיקדונות לטווח קצר–בינוני הריבית נמוכה יחסית לריבית בנק ישראל.
כדי להכניס שחקנים חדשים לתחום הפיקדונות, המליץ דו"ח הביניים של בנק ישראל שתהיה מדרגת רישיון חדשה לבנק שהיקף נכסיו עד 50 מיליארד שקל. הדרישות יקלו בשורה של נושאים, מה שאמור להפוך את פעילותו לכדאית. ההקלות יתבטאו בדרישות הון ונזילות (בנק ישראל בשלב זה לא קבע אותן), פטור מחובה להציע את כלל השירותים הבנקאיים, פטור לחמש שנים מחוק שכר הבכירים, מתן אפשרות לכניסה לפעילויות שלבנקים רגילים אסור ועוד.
בגופים החוץ־בנקאיים אומרים שבנק ישראל אומנם עשה כברת דרך, אך זה לא מספיק. מה שהם רוצים זה רישיון לגייס פיקדונות ולא רישיון בנקאי רגיל (גם אם יש בו הקלות). הגופים החוץ־בנקאיים לא רוצים להפוך לבנק רגיל. הם רואים, למשל, את הקשיים שעמם מתמודד הבנק הדיגיטלי החדש וואן זירו: עלויות רבות בהקמת התשתית והתפעול, קושי בגיוס לקוחות ועוד. כך שעסקית יש סימן שאלה גדול האם לגופים קטנים כדאי להפוך לבנק. מנגד, בנק ישראל מתנגד למתן רישיון לפיקדונות ללא רישיון בנקאי.
אין ספק שטיוטת הדו"ח של בנק ישראל תשמש כבסיס לעבודת הוועדה, אך סביר כי היא תהווה רק את נקודת הפתיחה לשורת ההקלות. האוצר, וככל הנראה רגולטורים נוספים כמו רשות ניירות ערך ורשות התחרות, צפויים לדחוף להקלות משמעותיות. מנגד נושא הרישיונות הבנקאיים הוא קו אדום בבנק ישראל, והנכונות שלהם להתפשר מוגבלת. אז אומנם אתמול הוציאו משרד האוצר ובנק ישראל הודעה משותפת ומתואמת בנושא, אך בהמשך עוד נכונו כיפופי ידיים רבים בין הצדדים. שאלת המפתח היא האם בסוף הם יצליחו להתפשר או שהצוות יתפזר כמו שקרה להם לפני שנתיים, בצוות המשותף שהקימו לבחינת מבנה הרגולציה הפיננסית.
הרבה מהלכים גדולים נעשו בשוק הפיננסי בעשור האחרון: ועדת שטרום להפרדת חברות כרטיסי האשראי של הבנקים, רפורמת הבנקאות פתוחה שאיפשרה גישה למידע על הלקוחות בבנקים, מערכת לניוד בין חשבונות בנק ועוד. למרות זאת המחט לא זזה: נתחי השוק של הבנקים שמרו על יציבות והרווחיות שלהם בשיא.
סמוטריץ' מיהר להצהיר אתמול כי הקמת הצוות היא "רגע מכונן במאבק להורדת יוקר המחיה", לא פחות. "פתיחת שוק הפיקדונות תביא בהכרח לתחרות על האשראי ותהיה צעד היסטורי שישפר את רווחתם של אזרחי ישראל", הוסיף.
נצנן קצת את ההתלהבות: ראשית, צריך לראות שאכן ייווצרו תנאים שבהם הגופים החוץ־בנקאיים ירצו לקבל רישיון בנקאי. כמו כן, גם אם זה יקרה, האם תהיה בשורה לציבור במחירים? האם מחירי הפיקדונות יטפסו והבנקים יתחילו לשלם ריבית על העו"ש? כלל לא בטוח. ייתכן שאותם גופים חוץ־בנקאיים יעדיפו להשתמש בפיקדונות כדרך לשיפור הרווחיות שלהם וכמנוע צמיחה לפעילות האשראי, ולא ירצו להביא לטלטלה ברמת הריביות בשוק האשראי והפיקדונות.
הוועדה השנויה במחלוקת לבחינת השקעות המוסדיים ירדה מהפרק
במסגרת חוק ההסדרים היתה אמורה לקום ועדה שתבחן את השפעות ניהול נכסי המוסדיים על המשק הישראלי. אלא שמתברר שבסופו של דבר הקמת הוועדה יצאה מחוק ההסדרים, שאושר בלעדיה לפני מספר שבועות בממשלה.
ועדה זו היתה שנויה במחלוקת. לכאורה הוועדה היתה לדון בריכוזיות של המוסדיים המנהלים יותר מ־2 טריליון שקל מכספי הציבור, אולם הניסוח של מטרות הוועדה היה עמום.
בטיוטת חוק ההסדרים נכתב: "במטרה לקדם את התחרות במשק הישראלי, בשים לב לרמת נזילות המסחר בבורסה הישראלית, תוך הבטחת טובת הלקוחות של הגופים הפיננסיים, יוטל על שר האוצר להקים ועדה ציבורית". כלומר, הדגש בטיפול בריכוזיות המוסדיים הוא בכלל בדגש על הצורך בשיפור הנזילות בבורסה הישראלית. מכאן החלו ספקולציות לאן פניה של הוועדה הזו, והאם היא תביא לצעדים אגרסיביים שיכפו על המוסדיים להגדיל השקעות במשק הישראלי.
כאמור, בסופו של דבר הקמת הוועדה ירדה מחוק ההסדרים, בין אם כתוצאה מעומס של ועדות וצוותים בתחום הפיננסים שכבר קיים במשרד האוצר, ובין אם בשל הביקורת שהושמעה על חשש להתערבות בניהול השקעות המוסדיים. בשוק ההון מעריכים, כי במקום זאת במשרד האוצר יקימו בעתיד צוות פנימי שיבחן את ריכוזיות המוסדיים, והאם המצב מצדיק הקמת ועדה ציבורית שתמליץ על צעדים אופרטיביים בעניין.
עירית אבישר ושלמה טייטלבאום
