המפקח לבנקים: לסייע לעולים בפתיחת חשבון
המפקח לבנקים: לסייע לעולים בפתיחת חשבון
בעקבות תלונות של עולים מאוקראינה ורוסיה, בנק ישראל הנחה את הבנקים: לא להימנע מפתיחת חשבונות ולהגביל לזמן סביר התייחסות לבקשות הפתיחה
"אין לנהל סיכונים באמצעות הימנעות גורפת ממתן שירותים", כך מנחה המפקח על הבנקים יאיר אבידן את הבנקים המסחריים בנוגע לפתיחת חשבונות לעולים חדשים שהגיעו באחרונה לישראל. בנק ישראל מוצף בשנה האחרונה בתלונות של עולים מרוסיה ומאוקראינה על סירוב לפתוח חשבונות חדשים בבנקים המסחריים או להעביר כספים מחו"ל לחשבונות קיימים. הסירובים ניתנים לעולים לרוב בעל פה וללא נימוק. ב־2022 הגיעו לישראל כ־70 אלף עולים, שיא של 25 השנים האחרונות בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה, כמחציתם הגיעו מרוסיה, יותר מ־10,000 מאוקראינה ועוד אלפים ממדינות כגון בלארוס.
"לקוחות רבים המבקשים להעביר כספים ממדינות הנמצאות תחת משטרי הסנקציות למערכת הבנקאית בישראל או להעביר כספים מישראל לבנקים במדינות אלה, נתקלים בסירוב לא מנומק מצד התאגידים הבנקאיים, וזאת גם בנסיבות שבהן העברת הכספים מתבצעת על ידי גוף פיננסי שאינו כלול ברשימת הסנקציות. היעדר ההנמקה יוצר אצל הלקוחות תחושה קשה של חוסר אונים וחוסר יכולת להתמודד עם ההחלטה של הבנק", כותבים בפיקוח על הבנקים.
אבידן כבר שיגר לבנקים המסחריים מכתב בנושא בקיץ האחרון, אך כעת הוא מעלה הילוך ומנחה את הבנקים המסחריים לגבש כללי התנהלות אחידים, שיגדילו את הוודאות בקרב העולים. אבידן מבקש מהבנקים לגבש רשימת מסמכים אחידה לכל בנק, הנדרשת לצורך בדיקת מקורות הכסף, הבנק שממנו הוא מגיע ובעל החשבון עצמו. כיום קיימים פערים גדולים בין סניפי אותו הבנק בדרישות למסמכים. כמו כן, הפיקוח מנחה את הבנקים לקבוע מגבלת זמן סבירה למתן תשובה למבקש השירות ובמקרה של סירוב לתת נימוק מפורט בכתב.
ברקע למכתב של אבידן לבנקים עומדת, בין היתר, פגישה שהתקיימה באחרונה בינו לבין תנועת ריבוט סטארט־אפ ניישן, שעוסקת בסיוע מקצועי והשמה לעולים שנמלטו ממדינות ברית המועצות לשעבר בעקבות מלחמת רוסיה־אוקראינה, ועו"ד אנה משה, שותפה בכירה במשרד עורכי הדין פרל כהן ושות' וחברה בהנהלה המצומצמת בארגון הגג של לשכות המסחר בישראל. בפגישה הוצגו בפני אבידן נתונים של סקר שערך ארגון ריבוט סטארט־אפ ניישן בינואר האחרון בקרב מאות עולים. התוצאות מראות כי חלק גדול מהם נתקל בקושי לפתוח חשבון בבנק ישראלי, כאשר הסירובים הרבים שמתקבלים כלל אינם מנומקים ולעתים קרובות אף נמסרו רק בעל פה ולא בכתב. גם במקרים שבהם ניתנו סיבות לסירוב בפתיחת חשבון חלקן היו תמוהות כגון: "אנחנו לא משרתים עולים", "מדובר במעט מדי כסף", "מדובר ביותר מדי כסף" או "היעדר היסטוריית אשראי בישראל".
אין מדובר באוליגרכים הנמצאים תחת סנקציות, אלא ברוב המקרים בעולים "רגילים" לגמרי שמכרו את דירת המגורים שלהם לפני שעלו וזקוקים לכספים האלה כדי לשלם על דירה שרכשו בישראל. במקרים אחרים מדובר גם בחברות הייטק שעזבו את אזורי המלחמה באוקראינה או רוסיה ורוצות להתחיל בפעילות בישראל, אך גם הן מקבלות סירוב לפתוח חשבון חברה. כך קרה, למשל, לחברת הייטק שחלק גדול מעובדיה היו זכאי חוק השבות, אשר הגיעו לישראל, אך לאחר סירוב מתמשך לפתוח חשבון בנק החליטו לעזוב.
באופן אבסורדי המדינה שבה מיהרו לפתוח עבור החברה חשבון בבנק היא דווקא ארה"ב שמובילה את מאמץ הטלת הסנקציות על רוסיה כתוצאה מפלישתה לאוקראינה לפני כמעט שנה. יתרה מכך, הנשיא ג'ו ביידן אף פנה ב־2022 לקונגרס האמריקאי בבקשה להקל את כללי ההגירה מרוסיה כדי להאיץ את תהליכי קבלת ויזות עבודה עבורם וזאת כדי לזרז את בריחת המוחות מרוסיה כחלק מהסנקציות. מבין העולים שהגיעו עד כה לישראל, קרוב ל־20% אוחזים במקצועות הקשורים להייטק, 7% הם רואי חשבון ומשפטנים, 6% בתחום הרפואה, 4% אנשי חינוך וכשליש מן העולים הם בעלי עסקים.
בינתיים בישראל הבנקים עדיין שרויים בטראומה של הסדרי הלבנת הון מול רשויות החוק האמריקאיות, שבמסגרתם שילמו קנסות של מאות מיליוני דולרים על סיוע בהתחמקות מתשלום מס והלבנת הון ללקוחותיהם. על רקע הקושי לפתוח חשבון התפתחה תעשייה ענפה של מאעכרים, אשר מציעים סיוע בהתנהלות מול הבנקים תמורת תשלום של אלפי דולרים ועוד אחוז מסוים מהסכום להעברה. מספרים אלה מגיעים גם לתשלום של 15 אלף דולר ועוד 1.5% מהכסף, כך על פי עדויות שהגיעו ל"כלכליסט", כאשר הסכומים שאותם עולים מבקשים להעביר נעים בין 5,000 דולר למיליוני דולרים.
מחר אמור להתקיים דיון בסוגיה בוועדת הקליטה והעלייה בכנסת בהשתתפות נציגות הפיקוח על הבנקים, עו"ד משה וסופיה טופולב־לוז, שעומדת בראש ארגון ריבוט סטארט־אפ ניישן, והוזמנו אליו גם כל הבנקים בישראל. "אנחנו שמחים שהמפקח על הבנקים שמע את קולות המצוקה מהשטח, אבל הדרך לשירות שוויוני בבנקים כלפי העולים החדשים עוד ארוכה", ציינה אתמול טופולוב־לוז בעקבות המכתב של בנק ישראל.
