רפורמת הבנקאות הפתוחה: דחייה של שלושה חודשים בהכללת ניירות ערך
רפורמת הבנקאות הפתוחה: דחייה של שלושה חודשים בהכללת ניירות ערך
הרפורמה, אחת מתכניות הדגל להגברת התחרות בשוק הבנקאות, הייתה אמורה לכלול החל מיוני הקרוב גם מידע על ניירות ערך. כפי שדווח בכלכליסט, בבנק ישראל ובאוצר ביקשו דחייה של ארבעה חודשים בנימוק של היעדר מוכנות של המערכת הפיננסית, ועתה אישרה זאת ועדת הכלכלה. גם מידע על תאגידים גדולים יידחה
ועדת הכלכלה אישרה לבקשת משרד האוצר ובנק ישראל דחייה של שלושה חודשים ביישום רפורמת הבנקאות הפתוחה בניירות ערך, ובמקום להיכנס לתוקף בעוד פחות בחודש, ב-14.6, כפי שתוכננה, היא תיושם רק בהמשך השנה ב-15.9.
הנימוק לדחייה הוא שהמערכת הפיננסית אינה ערוכה עדיין מבחינה טכנולוגית לאפשר בצורה חלקה את העברת המידע במסגרת רפורמת הבנקאות הפתוחה.
הבנקאות הפתוחה, או בשמה הרשמי - חוק שירות מידע פיננסי, היא אחת מתכניות הדגל של משרד האוצר ובנק ישראל להגברת התחרות בשוק הפיננסי. הרפורמה, שאושרה במסגרת חוק ההסדרים הקודם, הציעה שינוי פרדיגמה לפיו המידע הפיננסי שייך ללקוח ולא לגוף בו מנוהלים כספיו, ולכן נקבע כי הגופים הפיננסיים יהיו מחויבים לאפשר ללקוחות לשתף צד שלישי במידע אודותיהם. כך, אותם גופים שלישיים יוכלו לקבל מידע על ההתנהלות הכלכלית של הלקוחות, לערוך השוואות ולסייע בהוזלת עלויות.
העברת מידע שכזה אינה דבר פשוט, והרפורמה חולקה למספר סלי מידע לפי רמת המורכבות שלהם, ועד כה נכללו במסגרתה חשבונות העו"ש, כרטיסי אשראי, הלוואות ופיקדונות. כיום, כל לקוח יכול לאפשר לפינטקים שקיבלו רישיון מתאים כגון רייזאפ או פיננדה, וכן לבנק שלו או לחברת כרטיסי האשראי, לקבל מידע אודותיו הנמצא בגופים פיננסיים אחרים: הלקוח מחליט למי הוא מעניק גישה ולאיזה מהמידע.
במשרד האוצר הסבירו בדיון שהרפורמה היא למעשה ייבוא של רפורמה מקבילה באירופה, הכוללת את כל סלי המידע שצורפו עד כה. עם זאת, ההחלטה לכלול גם את ניירות הערך - שידועים כביצת זהב עבור המערכת הבנקאית בזכות העמלות הגבוהות שהם גובים עבור המסחר בהם - היא יוזמה ישראלית, אותה צפויים לאמץ בהמשך גם באירופה. עובדה זו הופכת את היישום למורכב יותר ולכן ביקשו דחייה של 4 חודשים, אך הוועדה אישרה דחייה של 3 חודשים כדי שבמידה ויחול עיכוב נוסף האוצר ובנק ישראל יצטרכו לתת דין וחשבון לוועדה.
נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, מיכאל בן דהן, הסביר כי באוצר ובבנק ישראל שאפו ליישם את הרפורמה במהירות האפשרית אך הדחייה "נדרשת כדי שהמערכות יתפקדו באופן מיטבי". עוד הוסיף בן דהן כי "המערכות מאוד מורכבות, ואנחנו מטילים חובות מרחיקות לכת על המערכת הבנקאית לפעול ולתת את המידע עבור הלקוחות והשחקנים האחרים ולכן הדחייה מחויבת המציאות, ומאזנת בין הצורך להנגיש את המידע כמה שיותר מהר לבין החשש שבעיות במערכת הממוחשבת תגרום לכך שהציבור יאבד אמון".
בנוסף לניירות ערך, הרפורמה כוללת גם סל מידע נוסף - מידע על תאגידים גדולים - שהיה אמור להיכנס לתוקף ב-14.12.23, ובאישור הוועדה כיום נדחה ב-4 חודשים כך שייכנס לתוקף רק ב-14.4.2024.
הדיון הציף גם את שאלת העמלות על ניהול תיק ניירות ערך, שכן רוב הציבור מנהל תיק נייירות ערך דרך הבנקים, זאת על אף שהעמלות שהם גובים גבוהות בעשרות עד מאות אחוזים מן העמלות שנגבות על ידי בתי ההשקעות. יו"ר הוועדה דוד ביטן הודיע שיקיים ישיבה ייעודית לבחינת הנושא בעוד כחודש, בנימוק ש"צריכים פתרונות ליוקר המחייה עכשיו, ולא רק רפורמות שיעבדו עוד כמה שנים".
