פרשנותמס על רווחי הבנקים? רק שלא ייבלע ככסף קואליציוני
פרשנות
מס על רווחי הבנקים? רק שלא ייבלע ככסף קואליציוני
למהלך שמציע שר האוצר יש היגיון מסוים של צדק חלוקתי, אך ראוי לתכנן אותו בשיקול דעת ולא בשליפה, כהרגלו. עדיף לייחד את הכספים לקרן לטיפול בנפגעי הריבית וצריך לקבוע רף גבייה שלא יגרום למחנק אשראי
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הטיל אתמול פצצה, כשהודיע שהוא תומך בהטלת מס עודף על רווחי הבנקים לאור העלייה החדה ברווחיותם כתוצאה מעליית הריבית והאינפלציה. "לבנקים רווחי עתק שהם זוכים בהם מן ההפקר ומפערי ריבית גדולים בין אשראי לפיקדונות. אני מוצא היגיון רב במיסוי רווחי היתר הללו", אמר אתמול סמוטריץ' בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה.
סמוטריץ' חושב שזה צריך להיות הפתרון לגידול החד ברווחי הבנקים, ולא הצעות חוק למיניהן שאותן כינה מזיקות, הקוראות להתערבות בתמחור הריביות בבנקים, כמו הקפאת הריבית על המשכנתאות שהגיש יו"ר ועדת הכספים משה גפני, או חיוב הבנקים לשלם ריבית על הכספים בחשבונות העו"ש. החשש מקידום מס עודף שיפגע בבעלי מניות הבנקים הכביד על מניות המגזר, ומדד הבנקים בבורסת תל אביב איבד אתמול 2.9%.
ההצעה של סמוטריץ' לא מגיעה בחלל ריק, הזינוק ברווחיות הבנקים הולך וצובר תאוצה ככל שעליית הריבית נמשכת. בשנה שעברה הרוויחו הבנקים 24 מיליארד שקל, וברבעון הראשון של 2023 מעל ל־6 מיליארד שקל, כאשר הבנקים הבינוניים הציגו תשואה על ההון בלתי נתפסת של מעל ל־20%. הגורם המרכזי לרווחיות הגבוהה היא עליית הריבית והאינפלציה שמשפרות דרמטית את הכנסות המימון של הבנקים. בעוד ברוב המקרים הבנקים גלגלו במלואה את הריבית בצד ההלוואות, בצד השני הבנקים גלגלו באופן מאוד חלקי את הריבית שהם משלמים על פיקדונות הציבור, כאשר בנוסף לכך מעל ל־400 מיליארד שקל שוכבים בחשבונות הבנקים, הבנק לא משלם עליהם ריבית, ויכול את רוב הכסף להפקיד בבנק ישראל ולקבל את ריבית בנק ישראל שעומדת כיום על 4.75%. התוצאה היא כאמור שיפור חד ברווחיות הבנקים, ותשואה על ההון גבוהה ברמה היסטורית.
הטלת מס עודף על רווחי הבנקים אינה נפוצה בעולם המערבי. מי שהובילה באחרונה מהלך שכזה היא ספרד, שהחליטה להטיל לתקופה של שנתיים מס עודף על הבנקים בגובה של 4.8% על רווחיהם מפעילות המימון והעמלות. המס נכנס לתוקף השנה, ועוד מוקדם ללמוד על השלכותיו. גם הונגריה הטילה מס דומה בגובה של 10%-8% לשנתיים.
להטלת מס עודף על רווחי הבנקים יש היגיון מסוים של צדק חלוקתי. עם זאת, גם אם הולכים על פתרון של מס עודף, צריך לעשות זאת בשיקול דעת. ראשית, צריך להחליט מה ייעשה עם הכספים שייגבו. אם הם ילכו לקופת המדינה, יהיה בכך פספוס אדיר, שכן סביר שהם ימצאו דרכם ככספים קואליציוניים המשרתים מגזרים מסוימים. במקום זאת עדיף לייחד את הכספים לקרן ייעודית, שתוקדש לטיפול בנפגעים מעליית הריבית, כמו למשל קרן הלוואות למודרי אשראי או קרן לעסקים קטנים, שהם מגזר מרכזי שנפגע מעליית הריבית וההאטה במשק.
שנית, צריך לקבוע רף נכון לגביית המס העודף. בסופו של דבר, רווחי הבנקים משמשים כמקור לחיזוק ההון שלהם, ומשפיעים על יכולתו במתן הלוואות. למרות הפיתוי, חיתוך חד מדי ברווחים עלול לפגוע בסופו של דבר ביכולתם לצמוח באשראי, ולהביא למחנק אשראי ולנזק במשק.
ישנם חסרונות נוספים להצעה הזו, שצריך לבחון. כך, למשל, בשיחה עם "כלכליסט" נשאל בשבוע שעבר המפקח על הבנקים יאיר אבידן האם יתמוך ביוזמה שתגדיל את המס על הבנקים בתקופות של רווחיות עודפת כמו היום, והביע הסתייגות מכך. "זו התערבות מאוד חריגה. אין הרבה מדינות שבהן זה קיים. בעיניי לא נכון לעשות כזה דבר". אבידן גם התריע שצעד שכזה עלול דווקא להביא לאפקט הפוך של עליית מחירים. "המערכת הבנקאית בנויה מבעלי מניות מקומיים וזרים והם מצפים לקבל תשואה מסוימת על השקעתם. הטלת מס עלולה לגרום לחלק מהמשקיעים להתרחק. לחלופין אותם משקיעים יישארו, אבל ידרשו מהבנקים תשואה על ההון נטו אחרי המס גבוהה יותר, ואז המערכת הבנקאית דווקא תעלה את המחירים והמרווחים בכדי שלבעלי המניות יישאר בנטו את מה שהם מצפים לקבל".
ייתכן שלהטלת מס יהיו גם השלכות שליליות. מנגד, ברור שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך. הרווחיות הגבוהה של הבנקים כבר יותר מדי צורמת: רשות התחרות פתחה בבדיקה על סוגיית הריבית בפיקדונות, חברי הכנסת מתחילים להעלות הצעות חוק להתערבות בריבית, והיום ועדת הכספים גם תקיים דיון בנושא.
בינתיים בבנק ישראל הודפים את הניסיונות לצעדים מהותיים, ומעדיפים להתמקד בשיפור השקיפות והמודעות של הציבור. ה"איום" היחיד שהשמיע אתמול הנגיד נגד הבנקים הוא שיאלץ אותם לפנות ללקוחות בצורה יזומה ולהציע להם מסלולי חיסכון אטרקטיביים יותר מחשבונות העו"ש. ספק אם בבנקים נבהלו מכך, וספק אם צעד שכזה ישנה את מאזן הכוחות. כעת גם מגיע סמוטריץ' עם הצעתו. מה מהדברים יבשיל? לא ברור, אבל כעת כאשר התקציב עבר, נראה כי נושא הריביות בבנקים שב אל סדר היום הציבורי, והפעם הוא לא יסתיים רק בכמה דיונים קולניים בכנסת.
