הגמישות שחרדים זוכים לה באישור המשכנתא ממזרחי טפחות - והתגובה הרפה של בנק ישראל
הגמישות שחרדים זוכים לה באישור המשכנתא ממזרחי טפחות - והתגובה הרפה של בנק ישראל
הבנק מאפשר ללקוחות מהמגזר החרדי תצהיר הכנסות לקבלת אישור להלוואה לדירה, חתום על ידי בית הדין הרבני. אלא שהחשש הוא שלעתים המקור של אותן הכנסות הוא כסף שחור או כסף המגיע מעולם הגמ"חים שהפיקוח עליו רופף למדי. בנק ישראל: "אם קיים מידע על מקרים שבהם קיים ספק בדבר אי עמידה בנהלים שנקבעו ניתן לפנות בצירוף אסמכתאות לפיקוח על הבנקים"
האם מזרחי טפחות, השחקן הגדול ביותר בתחום המשכנתאות, גילה גמישות כדי לסייע לאוכלוסייה החרדית לקבל אישור לקבלת משכנתא? היום חשף נאור נרקיס, יו"ר תנועת "ישראל נאורה", המתמודד למועצת עיריית תל אביב, בחשבון הטוויטר שלו מסמך ממזרחי טפחות ממנו עולה כי הבנק מאפשר ללקוחות מהמגזר החרדי להצהיר על הכנסות כדי לקבל אישור למשכנתא, כאשר הגורם המוסמך שערב לאמינות המידע יכול להיות דיין בבית הדין הרבני. במזרחי טפחות מדגישים כי הצהרה זו אינה המסמך הבלעדי הנדרש וכי הבנק דורש לקבל דפי חשבון מספר חודשים אחורה, כדי לוודא שההכנסות עליהן הלווים הצהירו אכן מופקדות בחשבון הלווים באופן קבוע.
הכוונה היא בעיקר להכנסות שמקבל נוטל המשכנתא שאינן עם תלושי שכר מוסדרים ושקשורים לעולם הדת כגון שכר של סופר סת"ם. אלא שהחשש העולה הוא שלעתים המקור של אותן הכנסות הוא כסף שחור או כסף המגיע מעולם הגמ"חים שהפיקוח עליו רופף למדי. הפרסום עורר סערה בשל העובדה שכשנוטל משכנתא חילוני צריך להצהיר על הכנסות, הוא חייב להתבסס על משכורות או הצהרה של רו"ח וכדומה.
מבדיקת "כלכליסט" בקרב שאר הבנקים הגדולים עולה כי בבנק הבינלאומי, לרבות פאג"י השייך לבנק ופעיל במגזר החרדי, בדיסקונט ובבנק לאומי לא מאפשרים שימוש באישור של תצהיר דיין מבית הדין הרבני, ואילו בבנק הפועלים מאפשרים זאת בהתאם למגבלות כגון היקף הסכום המוצהר.
לדברי גורמים בשוק המשכנתאות, השימוש בהצהרת דיין נוצר לפני כעשור לאחר שבנק ישראל החמיר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולפיהם ניתן לאשר משכנתא אם יחס ההחזר החודשי להכנסה עומד לכל היותר על 40%. בעקבות מגבלה זו יצר בנק ישראל נהלים המגדירים מה נחשב להכנסה ומה לא. אלא שהמגזר החרדי נחשב לבעל מאפיינים ייחודיים. חלקם עוסקים בעבודות בגינן לא יוצא תלוש משכורת מסודר. על כן הוחלט לאפשר מילוי טופס הצהרת הכנסות שנעשה באישור דיין מבית הדין הרבני.
עם זאת בחלק מהבנקים לא אוהבים את ההצהרה הזו, והם מוכנים להכיר בהכנסות כגון מלגות מהכולל, שמתקבלות על הצהרה של הכולל עצמו, ולא על תצהיר של גורם חיצוני.
כאמור, החשש הוא שמקורות ההכנסה הללו בתצהיר הדיינים אינם מדווחים כנדרש לרשויות המס, והם חלק מהכלכלה השחורה שנחשבת לנפוצה יותר במגזר החרדי, ואז הביקורת היא שהבנקים שמכירים בכך למעשה מבססים את אישור תהליך קבלת המשכנתא על הכנסות שייתכן שאינן מדווחות לרשויות המס כנדרש. לעומת זאת, במגזר החילוני לא קיימת תופעה מקבילה לכך, והכנסות הלווים במגזר זה הן תחת אישור נוקשה יותר של תלושי שכר או הצהרה של גורם מוסמך כגון רואה חשבון. גורמים במערכת הבנקאית טוענים כי מעמד הדיינים מקביל פחות או יותר לזה של שופט, ולכן אין להטיל בהם דופי. מנגד, בחלק מהבנקים כאמור נרתעים מאישור שכזה.
בתגובה נמסר ממזרחי טפחות: "מזרחי טפחות, כבנק הגדול והמוביל את תחום המשכנתאות בישראל, מקפיד לנהל תהליך חיתום יסודי ומקצועי בכל בקשה למשכנתה מהבנק, בהתאם להוראות החוק ולכללי הרגולציה. באשר לפרסום היום, המתייחס לתהליך אישור משכנתאות במגזר החרדי, חשוב להבהיר כי בשל מאפייני השתכרות ייחודיים שיש במגזר הזה, הבנק לוקח בחשבון את הכנסות משק הבית, בין השאר גם מלימוד בכולל של אבי המשפחה.
"כדי לוודא שמדובר בהכנסות קבועות ואותנטיות, הבנק דורש לקבל דפי חשבון מספר חודשים אחורה, כדי לוודא שההכנסות עליהם הלווים הצהירו אכן מופקדות בחשבון הלווים באופן קבוע. בנוסף נדרש אישור של הכולל, ובמקרה של הכנסה נוספת דורש הבנק לקבל גם תצהיר של הלווים בפני בית דין רבני או בפני עורך דין, שאלו אכן הכנסותיהם הקבועות".
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "הוראות הפיקוח על הבנקים מעגנות כללים להכרה בהכנסה חודשית לצורך נטילת הלוואה לדיור מבנק מסחרי. על פי אלו נדרשים הבנקים המלווים לקבוע מדיניות ונהלים ליישום ההוראות, לרבות בדבר האסמכתאות הרלוונטיות להכנסה. נהלים אלו נבחנים מעת לעת בתהליכי האכיפה השוטפים שמבצע הפיקוח על הבנקים, כפי שהיה גם במקרה זה. ככל שישנו מידע על מקרים פרטניים שבהם קיים ספק בדבר אי עמידה בנהלים שנקבעו ניתן לפנות בצירוף אסמכתאות לפיקוח על הבנקים והפנייה תטופל בהתאם".
