תחרות לא הוגנת? חברות האשראי משלמות כפול מהבנקים על גיוס ההון
תחרות לא הוגנת? חברות האשראי משלמות כפול מהבנקים על גיוס ההון
מניתוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בעוד הבנקים שילמו בממוצע 1.34% על גיוס ההון, בחברות האשראי משלמים 2.75%. עוד עולה כי גלגול העלאת הריבית אל הפיקדונות עבור משקי בית עומד על 60% בלבד - נמוך מכפי שסברו
חברות האשראי משלמות כפול מהבנקים על מקורות ההון שלהם, כך עולה מניתוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנערך לקראת הדיון היום בוועדת הכלכלה. הדיון התמקד בעלות מקורות ההון של חברות האשראי מול הבנקים, במטרה לבחון כיצד ניתן לצמצם את הפער ביניהם וכך לאפשר לחברות האשראי להציע הלוואות בריביות נמוכות יותר ולהגביר את התחרות מול הבנקים.
בסוף הדיון הודיע יו"ר הוועדה דוד ביטן (הליכוד) כי חברת הכנסת פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) תהיה אמונה על גיבוש צעדים למתן פיתרון מיידי מול בנק ישראל וחברות כרטיסי האשראי.
"אין ויכוח שההלוואות של חברות כרטיסי האשראי יקרות יותר", אמר ביטן בפתח הדיון. "רוב מקורות המימון של הבנקים הם הפיקדונות, ואת זה אין לחברות האשראי. אין ספק שמה שאנחנו צריכים לעשות כדי שתהיה תחרות זה לשפר את מקורות המימון של חברות האשראי, ועל כך הישיבה".
לפי הנתונים שהציג הכלכלן נועם בוטוש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, כ-87% ממקורות ההון בתשלום של הבנקים הם פיקדונות הציבור שהיקפם 1.2 טריליון שקל, ועליהם הם משלמים ריבית ממוצעת של 1.34% בלבד. הנתון הזה לא כולל את חשבונות העו"ש, בהם יש כחצי טריליון נוסף, עליו הבנקים לא משלמים ריבית, כך שבפועל העלות הממוצעת נמוכה בהרבה.
מנגד, לחברות האשראי אין אפשרות לגייס כסף באמצעות פיקדונות, והן מסתמכות על אשראי מהבנקים עצמם ומאג"חים, ועלות גיוס ההון שלהם עומדת בממוצע על 2.75%. המשמעות היא שהיכולת של חברות האשראי להתחרות בבנקים על-ידי העמדת אשראי זול יותר מוגבלת.
בחברות כרטיסי האשראי מבקשים לתקן את החוק כך שיותר להן לקבל פיקדונות מהציבור למנף אותן למתן אשראי, ולצד זאת הציעו פיתרון שאינו דורש שינוי חקיקה - לאפשר להן להיות חלק מהמכרזים המוניטריים של בנק ישראל, במסגרתם בנק ישראל מעמיד הלוואות לבנקים לטווחי זמן קצרים.
בבנק ישראל התנגדו נחרצות להצעות חברת כרטיסי האשראי. נציגת הבנק, מימי רגב, הסבירה ש"ההלוואות המוניטריות הן כלי שנועד לשלוט בעודפי נזילות במשק, ולא להגדיל את מקורות המימון של הבנקים, אלו כלים של יום ושבוע ואינם רלוונטיים כמקור מימון, מה גם שבעשור האחרון לאור רמת הנזילות הגבוהה במשק לא נעשה שימוש משמעותי בכלי זה".
נציג נוסף מבנק ישראל, יוסי ערדון, ביקש "לשפוך מים" על הבקשה של חברות כרטיסי האשראי לקבל פיקדונות ואמר "מי שמקבל היום פיקדונות זה רק הבנקים, כי אנחנו שומרים עליהם בצורה מיטבית. אם חברת אשראי רוצה לתת אשראי זול מפיקדונות היא צריכה להפוך לבנק". לכך השיבה סמנכ"לית רגולציה במקס, ליעד ברזילאי, "חברות כרטיסי האשראי מפוקחות על-ידי בנק ישראל ועומדות בכל הדרישות. אנחנו לא צריכים להיות בנקים: בשביל כוס חלב לא צריך את כל הפרה. תנו לנו גישה לפיקדון".
הניתוח של מרכז המחקר והמידע האיר נקודה מעניינת נוספת בנוגע לעלות גיוס ההון של הבנקים. לאחרונה פרסם בנק ישראל שיחס התמסורת - כלומר היחס שמציג כמה מהעלאת הריבית מגולגלת אל הפיקדונות - עומד על 74% עבור משקי בית ובנקאות פרטית. כלומר, על כל העלאת ריבית של 1%, הבנקים גלגלו כ-0.74% אחוז אל הפיקדונות, והרוויחו 0.26%. כעת מתברר שאם מבחינים בין משקי הבית ללקוחות בנקאות פרטית - כלומר לקוחות אמידים יחסית, יחס התמסורת עומד על 60% בלבד עבור משקי הבית, נכון לפברואר האחרון.
