ניתוחבינתיים אין קליק: פחות מ-1,000 בקשות למעבר בין בנקים
ניתוח
בינתיים אין קליק: פחות מ-1,000 בקשות למעבר בין בנקים
שבועיים מהשקת המערכת למעבר בקליק בין בנקים, הציבור כמעט לא משתמש בה. הסיבות הגלויות להיענות הנמוכה הן תקופת החגים, היעדר קמפיין הסברה מטעם בנק ישראל והרצון של הבנקים להימנע מקרבות על לקוחות. אבל הסיבה המרכזית היא ההמתנה לאישור רפורמת הבנקאות הפתוחה. רק אחרי חקיקתה יוכלו הלקוחות להשוות באמת בין הבנקים ועלויות המוצרים הפיננסיים ולקבל הצעות אטרקטיביות למעבר
שבועיים אחרי השקתה המדוברת של המערכת למעבר בין בנקים בקליק, נרשמו במערכת רק מאות בודדות של בקשות מעבר. בנק ישראל לא מפרסם עדיין נתונים רשמיים מתוך המערכת וכך גם הבנקים עצמם. מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי לכל בנק הגיעו בין עשרות למאות ספורות של בקשות בלבד, ובמצטבר מדובר במספר נמוך מ־1,000 בקשות למעבר. זאת בשעה שהציבור הרחב מנהל כיום למעלה מ־7.5 מיליון חשבונות עובר ושב בבנקים.
בין הסיבות להיענות הנמוכה של הציבור למהלך ניתן לציין את מועד השקת המערכת לפני כשבועיים במהלך חול המועד סוכות, בזמן שרבים נמצאים בחופש וכשחלק מהמערכת הבנקאית עצמה נמצא בהדממה. סיבה נוספת היא היעדר קמפיין הסברתי לציבור מטעם בנק ישראל, שבלעדיו המודעות למהלך מוגבלת.
3 צפייה בגלריה
המפקח על הבנקים יאיר אבידן. הסיבה לדחיית הרפורמה נובעת משינויים בחוק ההסדרים
(צילום: יריב כץ)
מבנק ישראל נמסר כי "שלב הגברת המודעות הציבורית תוכנן מבעוד מועד לאחר השגת יציבות תפעולית של המערכת ולא במקביל להשקתה. קמפיין הסברה נרחב מתוכנן לחודשים הקרובים, כך שכל אזרח במדינת ישראל ייחשף לקיומה ותועלותיה. ההחלטה להמתין עם קמפיין ציבורי נרחב היא החלטה מודעת, מושכלת ואחראית לטובת הלקוחות והצלחת המערכת. מדובר במערכת מורכבת מאוד, המתקדמת מסוגה בעולם, שפותחה במשך שנים והשקתה מצריכה בקרה הדוקה ואחראית טרם יציאה בקמפיין נרחב".
לכך אפשר להוסיף את העובדה שבמערכת הבנקאית מעדיפים לשמר את הסטטוס קוו. עד היום אף אחד מהבנקים הקיימים לא יצא בקמפיין שיווקי שמעודד לקוחות להשתמש במערכת כדי להעביר אליו חשבונות מבנקים אחרים. הקמפיין היחיד שהופיע בתקשורת הוא זה של הבנק הדיגיטלי החדש, בניהולו של גל בר דעה, שיצא בפרסום בתקשורת הכתובה והמשודרת בסוף השבוע האחרון. אך מכיוון שהבנק טרם החל לפעול רשמית, מדובר רק בהעלאת המודעות לנושא. בינתיים, הפרסום לא הצליח לייצר תנועה של לקוחות, בין היתר כתוצאה מכך שהוא לא מציע ללקוחות מעבר לבנק כזה או אחר.
לפי נתוני בנק ישראל, כ־285 אלף חשבונות - 2.5% מכלל החשבונות - מתניידים בין הבנקים מדי שנה בממוצע. מדובר בממוצע חודשי של 23,750 חשבונות, כך שכמות הבקשות למעבר דרך המערכת החדשה בשבועיים הראשונים להפעלתה נמוכה משמעותית אפילו מהממוצע.
עוד לפני שממהרים להספיד את המהלך שהוביל להשקת המערכת, עליה עבדו בבנקים ובחברת מס"ב בשלוש השנים האחרונות, ולהכריז עליו ככישלון ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, צריך להזכיר כי הוא מהווה מהלך הכרחי אך לא מספיק ליצירת התחרות בשוק. מתן האפשרות ללקוחות להעביר את חשבון הבנק שלהם בקליק, מבלי שיידרשו לגשת לסניף הבנק הישן, כולל מתן האפשרות לבצע "עקוב אחריי" לפעולות שונות בחשבון, הסיר את אחד החסמים המהותיים ביותר שמנעו תחרות בין הבנקים עד היום.
מדובר במהלך שאינו מספיק, שכן הוא עדיין דורש פעולה אקטיבית מצד הלקוחות וזאת בשל חוסר הנגישות למידע והיעדר היכולת לבצע השוואה אמיתית בין השירותים שמציעים הבנקים השונים. מאחר שלכל לקוח צרכים אחרים מהבנק שלו - פיקדונות, אשראי, ניירות ערך - יכולת ההשוואה בין העלויות דורשת מהלקוח לבצע סקר שוק עצמאי בין הבנקים השונים. הוא יכול לעשות זאת באמצעות תעודת הזהות הבנקאית שהבנק מחויב לספק לו באתר האינטרנט, אך פעולת ההשוואה עדיין נחשבת למסורבלת במיוחד.
"דאגה גדולה לגבי עתיד התחרות"
המהלך המשלים שאמור לפתור את הקושי הזה ולהסיר את החסם האחרון בשוק לקראת התחרות הוא רפורמת הבנקאות הפתוחה. הרפורמה נמצאת בימים אלה בדיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת אחרי שהוכנסה לתוך חוק ההסדרים שהוצמד לתקציב המדינה לשנים 2022-2021. הרפורמה אמורה ליישר את מגרש המשחקים הפיננסי ולאפשר לגופים בנקאיים וכן לחברות פינטק לקבל לידיהם, באישור הלקוחות, את כל המידע הפיננסי הקיים עליהם מהבנק שאליו משתייך החשבון שלהם. עם המידע הזה הם יוכלו לספק ללקוחות השוואה אמיתית של המוצרים שאותם צריך הלקוח.
בדרך זו יתאפשר לבנקים קיימים למשוך מידע על לקוחות של בנקים אחרים ולתת להם הצעת ערך עדיפה כדי לשכנע אותם לעבור אליהם. בבנק הדיגיטלי החדש שבשליטת אמנון שעשוע רואים ברפורמה הזו כהכרחית להצלחתו ביצירת תחרות אמיתית מול הבנקים הוותיקים. עבור חברות הפינטק תאפשר המערכת החדשה לבצע מיפוי של שירותים, כך שהם יוכלו להשוות ללקוחות עלויות של שירותים שונים אצל ספקים שונים — הלוואה מבנק אחד, פיקדון בבנק אחר וניהול תיק ני"ע בבנק שלישי - בדרך שתוזיל את העלויות ללקוח ועדיין תאפשר לו לקבל תמונה של כלל המוצרים שברשותו במקום אחד.
רפורמת הבנקאות הפתוחה נמצאת, כאמור, בחוק ההסדרים אך למעשה מקודמת על ידי בנק ישראל כבר למעלה משנה וחצי באמצעות נוהל בנקאי שפורסם ואף קבע לוח זמנים מדורג לכניסתה לתוקף. אלא שהכללת הרפורמה בחוק ההסדרים מייצרת דחייה של חצי שנה בלוח הזמנים שקבע בנק ישראל. יש לכך כמה סיבות: הראשונה היא הכללת האפשרות של בנקים לגבות תשלום בעבור משיכת מידע על לקוחותיהם, שלא נכללה בנוהל שפרסם בנק ישראל. בנוסף, בחוק ההסדרים מדובר על הרחבה של הרפורמה גם לגופים חוץ בנקאיים, שבניגוד לבנקים לא נערכו מראש למהלך שדורש בין היתר אבטחת מידע גבוהה, כדי לוודא שלא תהיה זליגה של נתונים פיננסיים של הציבור הרחב.
מי שתהיה אמונה על רישוי הגופים שיוכלו למשוך את המידע הפיננסי היא רשות ני"ע. אחרי העברת החוק בכנסת היא תידרש לפרסם את האסדרה של המהלך בטרם גופים שונים יוכלו להגיש בקשה לקבלת רישיון, מה שעשוי לקחת זמן נוסף ומסביר את הדחייה בחוק.
מי שמתנגד נחרצות לדחייה הוא הבנק הדיגיטלי החדש שנשען רבות על רפורמת הבנקאות הפתוחה כדי להצליח למשוך אליו לקוחות חדשים. במכתב ששלח בסוף השבוע האחרון יו"ר הבנק שוקי אורן, לשר האוצר אביגדור ליברמן, מנכ"ל משרדו רם בלניקוב, למפקח על הבנקים בבנק ישראל יאיר אבידן וליו"ר רשות ני"ע ענת גואטה, נכתב כי קיימת "דאגה גדולה לגבי עתיד התחרות במערכת הבנקאית בעקבות הדחייה בכניסה לתוקף של רפורמת הבנקאות הפתוחה".
אורן מציין כי חרף כניסת המערכת למעבר בקליק "מחקרים וסקרים הראו שהחסם העיקרי אינו רק הבירוקרטיה שבמעבר אלא היעדר התחרות שבא לידי ביטוי בהצעת ערך ובמחיר זהה של השירותים הבנקאיים בין הבנקים. לכן פשטות המעבר חייבת להיות משולבת בכניסת שחקנים חדשים שיציעו אלטרנטיבה אמיתית". הבנק הדיגיטלי ביקש וקיבל החרגה מהשתתפות במערכת המעבר בין בנקים עד לחודש אפריל 2022 וזאת מחשש שהביעו בבנק מחשיפה של סודותיו המסחריים בזמן שהוא נמצא בתקופת הרצה, מה שייתן יתרון למתחריו הוותיקים.
אורן טוען במכתב כי "הבנקים המסורתיים עושים כל שביכולתם לסכל את הרפורמה שתיקח מהם את השליטה במידע על הלקוחות ותכניס לראשונה תחרות מצד שחקנים חדשים". לדבריו, "בלחץ הבנקים הוכנסו ברגע האחרון ממש לוחות זמנים מעודכנים לתזכיר החוק שדוחים הלכה למעשה את כניסת הרפורמה לתוקף בשנה שלמה נוספת, כלומר לסוף 2022". אורן דורש משר האוצר ומחברי ועדת הכלכלה לעדכן את לוח הזמנים שנקבע בתזכיר החוק, כך שהוא יוקדם משמעותית — סל כרטיסי חיוב לינואר 2022 וסל אשראי ופיקדונות למאי 2022.
לא לתת לבנקים קדימות בכניסה לרפורמה
גורמים בסביבת בנק ישראל ציינו כי חרף הטענות להפעלת לחצים מצד הבנקים לייצר דחייה בלוחות הזמנים של יישום הרפורמה הסיבה לדחייה נובעת, כאמור, משינויים שהוכנסו לרפורמה במסגרת חוק ההסדרים שמחייבים היערכות נוספת ולאו דווקא כתוצאה מהפעלת לחצים כאלה או אחרים.
אותם גורמים לא שללו את האפשרות שינסו להקדים את לוח הזמנים, אך הזכירו כי ישנן גם פניות מגורמים שאינם נמנים על המערכת הבנקאית שלא לתת לבנקים קדימות בכניסה לרפורמה בזמן שהם עדיין לא ערוכים אליה, כדי למנוע מהם יתרון שעלול לפגוע בתחרות לפני שבכלל נוצרה.
במידה ולא יוקדם לוח הזמנים, לפי תזכיר החוק כיום התאריך המשמעותי ביותר לתחילת התחרות בשוק במסגרת רפורמת הבנקאות הפתוחה הוא ה־14 בדצמבר 2022, אז יחויבו הבנקים לשתף במידע אודות אשראי וחסכונות של הלקוחות שלהם. ב־14 ביוני 2023 יחויבו הבנקים לשתף במידע גם אודות תיק ני"ע של הלקוחות. ולגבי חשבונות של תאגידים, הכניסה לתוקף של רפורמת הבנקאות הפתוחה עבורם תהיה ב־14 בדצמבר 2023.
