העודף התקציבי נשמר, אך התכווץ לרמה של 0.5% מהתוצר
העודף התקציבי נשמר, אך התכווץ לרמה של 0.5% מהתוצר
לפי נתוני החשב הכללי באוצר, העודף התקציבי ממשיך לגדול ועומד על כ-30 מיליארד שקל. עם זאת, חודש אוקטובר עצמו הסתיים בגרעון של 3.1 מיליארד שקל. המדינה השלימה החודש 99.1% מתחזית ההכנסות המקורית לשנה זו והוצאות המדינה צמחו ב-6.2% לעומת אוקטובר אשתקד
בשנה האחרונה הכנסות הממשלה היו גדולות מההוצאות שלה ב-8 מיליארד שקלים, שהם 0.5% מהתוצר הישראלי, מצב זה מכונה 'עודף תקציבי', וישראל מצויה בו מזה חצי שנה ברציפות. אם מסתכלים רק על עשרת החודשים מתחילת השנה, הרי שהעודף התקציבי גדול יותר ועומד על כ-30 מיליארד שקל. עם זאת, חודש אוקטובר עצמו הסתיים בגרעון של 3.1 מיליארד שקל. נתונים אלו פורסמו היום במסגרת העדכון החודשי של אגף החשב הכללי באוצר על הכנסות והוצאות המדינה.
העודף התקציבי נובע מגידול משמעותי בצד ההכנסות, תקציב 2022 נבנה עם תחזית המניחה הכנסות בהיקף של כ-397 מיליארד שקל, אך התחזית העדכנית היא כי 2022 תסתיים עם הכנסות של כ-457 מיליארד שקל. הכנסות המדינה עד לסוף אוקטובר עומדות על כ-393.3 מיליארד שקל, כלומר, המדינה השלימה כבר כעת – חודשיים לפני תום השנה – 99.1% מתחזית הכנסות המדינה המקורית.
מנגד, הוצאות הממשלה (בניכוי הוצאות קורונה) עמדו עד כה על 357.4 מיליארד שקל לשנה זו, נתון המשקף גידול של 6.2% לעומת ההוצאה בשנה שעברה בזמן זה (אם כי שבפועל ההוצאה בשנה שעברה הייתה גדולה בהרבה בגלל הקורונה, שנוטרלה בחישוב הזה. ש"ט). כשמסתכלים על התפתחות ההוצאות במהלך השנה, ניתן לראות כי בחודש אוקטובר נרשם הגידול ביותר בהוצאה הממשלתית לעומת השנה הקודמת, גידול של 6.5% לעומת אוקטובר 2021. גידול זה נובע בחלקו מהוצאה חריגה של 5.1 מיליארד שקל שהייתה בחודש זה בגין הסדר הבראה עם קרנות הפנסיה הוותיקות. הגידול המשמעותי ביותר מתחילת השנה הוא בתקציבי מערכת הביטחון שגדלו ב-8.4%, אחריהם המשרדים המנהליים שההוצאות עליהם גדלו ב-7.8%. המשרדים החברתיים גדלו ב-5.4%.
בגזרת ההכנסות, באוקטובר נרשמו הכנסות של 38.3 מיליארד שקל, על פני השטח הנתון נראה כירידה חדה לעומת אוקטובר אשתקד בו נרשמו הכנסות של 41.2 מיליארד, אלא שזה כלל גם הכנסות של חודש ספטמבר שנדחו בשל החגים, ולכן נכון להשוות את ספטמבר ואוקטובר יחד, בהשוואה זו, השנה נגבו כ-78 מיליארד שקל בחודשיים אלו, לעומת כ-71.4 בשנה הקודמת.
ההכנסות ממסים רשמו גידול ריאלי של 11% בעשרת החודשים של שנה זו מול השנה שעברה, הגידול נובע מגידול של 17% במסים הישירים, וגידול של 4% במסים העקיפים. עם זאת, הסתכלות על חודש אוקטובר לבדו מלמדת על גידול מתון יותר של 9.2% לעומת אוקטובר שעבר. לדברי רשות המסים, למרות שיש ירידה בגבייה מאז השיא של מרץ האחרון, הרי שהגבייה בפועל מצויה מעל לקו המגמה שהיה חזוי עוד לפני משבר הקורונה, קו מגמה המעריך גידול של 5% בגביית המסים מדי שנה.
לסיום, כדאי לציין כי בחודש אוקטובר החל שינוי דרמטי בכל הקשור להנפקת האג"ח של ממשלת ישראל, חודש זה הוא החודש הראשון בו לא הונפקו אג"ח המיועדות עבור קרנות הפנסיה של אזרחי ישראל. מדובר במהלך שנחקק בחוק ההסדרים הקודם, ובו נקבע כי במקום הנפקה של אג"ח בריבית קבועה ומובטחת, הכספים יושקעו בשוק ההון, והמדינה תעניק רשת בטחון במקרה ששוק ההון יציג תשואות נמוכות מ-5.15% לשנה.
