בלעדירשות שוק ההון דורשת משמעון גולדברג להזרים מיידית 74 מיליון שקל לסלייס
בלעדי
רשות שוק ההון דורשת משמעון גולדברג להזרים מיידית 74 מיליון שקל לסלייס
המנהל המיוחד שמונה לחברת הגמל גילה במסגרת הכנת הדו"חות ל־2023 גירעון של 64 מיליון שקל בהון העצמי. לפי ההיתר, בעל השליטה גולדברג מחויב אישית שלסלייס יהיה הון עצמי מינימלי של 10 מיליון שקל
הקריסה של חברת הגמל הדיגיטלית סלייס לא מפסיקה לייצר דרמות. כעת נדרש שמעון גולדברג, בעל השליטה בחברה ואחד ממייסדיה, להכניס את היד עמוק לכיס ולהזרים לסלייס 74 מיליון שקל באופן מיידי.
לכלכליסט נודע כי רשות שוק ההון פנתה השבוע לגולדברג עם הדרישה הזו. אם גולדברג יסרב, הרשות תוכל לפעול בכמה אופנים, החל מהגשת תביעה לבית המשפט על מנת לחייב אותו לעשות זאת, ועד לנקיטת הליך דרמטי של שלילת היתר השליטה בחברה.
הדרישה הזו של הרשות, בראשותו של עמית גל, מגיעה על רקע הכנת הדו"חות הכספיים של סלייס לשנת 2023 על ידי המנהל המיוחד שמונה לה בסוף דצמבר האחרון, אפי סנדרוב. במסגרת הכנת הדו"חות התגלה כי לסלייס יש גירעון של 64 מיליון שקל לפחות בהון העצמי שלה. מכיוון שעריכת הדו"חות טרם הסתיימה, ייתכן שיתגלה שהסכום אף גדול יותר, ובהתאם, גולדברג עשוי להידרש להזרמה של סכומים גדולים יותר. ככל הידוע, רשות שוק ההון אף ציינה זאת בפניו.
רשות שוק ההון היא הרגולטור של עולם הביטוח, הגמל והפנסיה. בהתאם, כל גוף שפועל בתחום הזה פועל מכוח היתרים מתאימים שניתנו לו על ידי רשות שוק ההון. לפי ההיתרים שקיבלה ב־2013 סלייס מרשות שוק ההון, ולפי היתר השליטה שקיבל גולדברג, בעל השליטה התחייב שההון העצמי של סלייס לא יפחת מ־10 מיליון שקל, וככל שההון העצמי יהיה נמוך יותר הוא ישלים את הפער.
משום כך, הרשות דורש ממנו כעת להזרים לסלייס 74 מיליון שקל, כדי שהחברה תעמוד בהון העצמי המינימלי שלו התחייבה במסגרת ההיתרים שמכוחם היא פועלת. גולדברג מחזיק ב־25% ממניות סלייס. ילדיו, אסף גולדברג, שכיהן כמנכ"ל סלייס עד למינוי המנהל המיוחד, ושי גולדברג, מחזיקים כל אחד ב־13% מהמניות.
דני טוקטלי ודפנה זמיר־טוקטלי מחזיקים כל אחד ב־24.5%. בני משפחת גולדברג מנהלים את החברות הפרטיות שדרכן משפחת טוקטלי מחזיקה במניות, ובין בני המשפחה ישנו הסכם בעלי מניות, כך שבעל השליטה היחיד בסלייס הוא שמעון גולדברג, ומשום כך הדרישה של הרשות מופנית ישירות אליו. ככל הידוע, בעת שהתקבל היתר השליטה ב־2013 שמעון גולדברג לא העמיד ערבויות ממשיות למקרה שידרש יום אחד לתמוך כספית בחברה, אלא רק התחייב שיעשה זאת בעת הצורך.
גולדברג עשוי לטעון כי עם מינוי המנהל המיוחד, שקיבל לידיו את מלוא סמכויות הניהול, הוא הודר מהנעשה בסלייס והחברה הופקעה מידיו, ולכן האחריות אינה רובצת לפתחו. אולם, טענה כזו תתקשה לעמוד במבחן משפטי משום שהדו"חות שנערכים כעת מסכמים את 2023, שרק בסופה מונה המנהל המיוחד. כמו כן, הגירעון בהון העצמי, ככל הנראה, לא נוצר לראשונה ב־2023, וכבר בשנתיים שקדמו לכך לסלייס כבר היה בפועל גירעון בהון עצמי, מה שלא בא לידי ביטוי בדו"חות הרשמיים שלה, שעליהם חתם גם גולדברג.
כמו כן, באופן תיאורטי, לאחר שהמנהל המיוחד יסיים את תפקידו ואת המשימות שהוטלו עליו על ידי רשות שוק ההון, משפחת גולדברג עשויה לקבל לידיה את ניהול החברה בחזרה, כך שכל זמן שהיתר השליטה בידיה, מוטלת עליה גם האחריות לעמוד בדרישות ההון העצמי המינימליות. לפי בדיקת הרשות, מסתמן שגם כריות הנזילות של סלייס אינן מספיקות.
גולדברג הוא אדם בעל אמצעים. פרשת סלייס אמנם העלתה את שמו לכותרות, אך המקור להון שלו ושל משפחתו, שנחשבת לאחת המשפחות החזקות בשוק ההון הישראלי, הוא חברת FMR — חברת תוכנה שמספקת שירותים טכנולוגיים לרוב השחקנים הפיננסיים בישראל שהם גם חברי בורסה. כלומר, כאלו שקיבלו אישר לסחור בניירות ערך. כמו במקרה של סלייס, משפחת גולדברג מחזיקה ב־FMR יחד עם משפחת טוקטלי, בחלוקה כמעט שווה של מניות, אולם משפחת גולדברג היא שמנהלת את החברה.
כאמור, מאז דצמבר האחרון סלייס מנוהלת על ידי מנהל מיוחד שבודק לעומק את נסיבות קריסתה ומתחקה אחרי הכספים של הלקוחות. בתחילה, הבדיקות העלו חשש לגורלם של 800 מיליון שקל מכספי החוסכים שהושקעו בקרנות שאינן מותרות להשקעה לפי הכללים של רשות שוק ההון, אולם לפי הסטטוס הנוכחי של הבדיקה, כ־200 מיליון שקל ניתנו כהלוואות לחוסכים בסלייס, כך שהסכום שכעת נמצא בסכנה קרוב יותר ל־600 מיליון שקל, משום שהכספים שניתנו כהלוואה ללקוחות, על חשבון החסכונות של עצמם, נמצאים בידיהם בשלב זה.
הממצאים העדכניים של הבדיקה מבוססים על מספר פעולות שבהן נקט סנדרוב מאז מונה לתפקיד: הוא דרש מסוכנויות ביטוח שעבדו עם סלייס למסור לידיו את כל המידעים שברשותם, וכן להשיב את כל הכספים שנותבו לקרנות אסורות להשקעה לידי החוסכים, ובאמצעות פנייה לבית המשפט ניסה לכפות זאת גם על הקרנות עצמן, שלא ששו לשתף איתו פעולה. הקרנות שהוזכרו בעבר בתביעה משפטית נגד סלייס הן רויאל קפיטל, גלובל יוניברסל אינווסטמנט 360, מילאנו פאנד אינווסטמנט, טניקס, GLG, ספארק, סופרוויז'ן, יחד, דנה, מגה אור, NLI ו־LATN. ככל שתימצא דרך משפטית לאלץ אותן לכך, יתכן שסנדרוב יצליח להתחקות אחר נתח גדול יותר של הכספים.
סלייס היא חברת גמל שהוקמה ב־2013 תחת השם קל גמל. ב־2020 שינתה את שמה לסלייס והחלה לפעול באופן דיגיטלי, כשהיא מציעה לציבור פלטפורמה דיגיטלית לניהול חסכונות — קופות גמל, קרנות השתלמות, חיסכון לכל ילד, גמל להשקעה, קרנות השתלמות בניהול אישי וקופות גמל בניהול אישי (IRA). קופות בניהול אישי הן קופות שבאמצעותן הלקוחות מנהלים את החסכונות של עצמם, ומחליטים כיצד יושקע הכסף שלהם, תחת מגבלות רגולטוריות שונות. משום שהלקוחות מנהלים את הכסף בעצמם, דמי הניהול נמוכים משמעותית בהשוואה לקופות מסורתיות שמנוהלות אקטיבית על ידי מנהלי השקעות.
קופות הגמל בניהול אישי הן שפתחו את קן הצרעות של סלייס. בין השנים 2021—2023 משווקים פיננסיים למיניהם, כולל סוכני ביטוח, שיווקו ללקוחות את האפשרות לקבל הלוואות בריבית אטרקטיבית במיוחד של 1% למשך עשור, זאת בשעה שריבית הפריים במשק טיפסה מ־1.6% ל־6%. כדי לקבל את ההלוואות האלו, נדרשו הלקוחות להעביר נכסים וכספים לקופות הגמל בניהל אישי בסלייס, והמשווקים הבטיחו שיוכלו לקבל הלוואה בגובה של 30% מהסכומים שיעבירו. בפועל, כך חושדת הרשות, הכספים זרמו לקרנות השקעה אלטרנטיביות שלא עומדות בתנאים של הרשות ולכן אסורות להשקעה.
מימין: עמית גל, יו"ר רשות שוק ההון ואסף גולדברג, מנכ"ל סלייס לשעבר ובנו של שמעון גולדברג
אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמונה לסלייס
צילום: דרור יסתכהל
