ניתוחמלחמה? עמלות הבנקים נותרו יציבות, גבו 7.35 מיליארד שקל בחצי שנה
ניתוח
מלחמה? עמלות הבנקים נותרו יציבות, גבו 7.35 מיליארד שקל בחצי שנה
עמלות המט"ח ירדו ב־14% בשל התנודתיות בשער הדולר שהרחיקה משקיעים, והירידה בנסיעות לחול ובפעילות יבוא וייצוא. מנגד, עמלות ני"ע זינקו. הצמיחה הגבוהה ביותר מעמלות היתה בהפועלים, שהכנסותיו מסעיף זה עלו ב־3.2%
לקוחות המערכת הבנקאית שילמו סכום כולל של 7.35 מיליארד שקל בעמלות לבנקים במחצית הראשונה של השנה, כך עולה מדו"חות חמשת הבנקים הגדולים. מדובר בעלייה זניחה של 0.6% לעומת המחצית המקבילה אשתקד. אך הקיפאון לכאורה בהכנסות מעמלות לא משקף את התמונה המלאה. בחלק מהתחומים נרשמה עלייה חדה ובחלק ירידה - בעקבות המלחמה, והאפקט המקזז בין תחומי הפעילות השונים גרם לכך שסך ההכנסות נותר כמעט ללא שינוי.
הצמיחה הגבוהה ביותר בעמלות היתה בבנק הפועלים, שהכנסותיו מסעיף זה עלו ב־3.2% במחצית הראשונה ל־1.99 מיליארד שקל; מנגד הבנק הבינלאומי רשם את הירידה החדה ביותר של 3.8% בהכנסות מעמלות ל־727 מיליון שקל.
המלחמה השפיעה של שני מוקדי פעילות מרכזיים: הכנסות מעמלות מט"ח ועמלות עו"ש. ההכנסות מעמלת מט"ח ירדו במחצית הראשונה של השנה ב־14% ל־714 מיליון שקל. יש כמה סיבות לירידה זו. הסיבה הראשונה היא התנודתיות הגבוהה בשער השקל־דולר, שנע בין 3.57 ל־3.83 שקלים במהלך המחצית (פער של 7%). התנודתיות, שנמשכת גם אל תוך הרבעון השלישי, נובעת מהמצב הגיאופוליטי המתוח, כשכל החמרה במצב וחשש להתרחבות המלחמה מיד מחלישים את השקל, וכל תקווה לעסקה או להפסקת אש מחזקים במהירות את השקל מול הדולר. בבנקים מציינים כי התנודתיות הזו הרתיעה חלק מהמשקיעים והפחיתה את הפעילות בשוק המט"ח.
בנוסף ישנה ירידה במספר הנוסעים לחו"ל כך שהביקוש למט"ח ירד. כמו כן, בבנקים מציינים כי פעילות היבואנים והיצואנים השתבשה בשל השפעות המלחמה, מה שגם השפיע על היקפי הפעילות.
פעילות המט"ח היא מקור רווחיות לבנקים. התחרות בתחום זה עדיין נמוכה, והעמלות הנגבות על המרת מט"ח, בעיקר בקרב הלקוחות הקמעונאיים, נחשבות לגבוהות למדי ויכולות להגיע גם למעל 3%. כרגע הירידה בהכנסות מעמלות מט"ח נובעת בעיקר בשל השפעות המלחמה, אולם בטווח הארוך יותר, אם אכן תתפתח תחרות בעקבות כניסת חברות פינטק לתחום זה בישראל - פוטנציאל השחיקה יהיה משמעותי יותר. כך, למשל, השבוע נודע כי רבולוט, חברת הפינטק הגדולה הפעילה בתחום המט"ח, עשתה צעד נוסף לקראת כניסה לפעילות בישראל, כשקיבלה מבנק ישראל קוד זיהוי המאפשר לה לקחת חלק בתשתית התשלומים בישראל.
השפעה נוספת של המלחמה היא על הכנסות הבנקים מעמלות עו"ש. ההכנסות מעמלות אלה ירדו במחצית הראשונה של השנה ב־10.8% לעומת המחצית המקבילה ל־1.21 מיליארד שקל. הסיבה המרכזית לירידה נובעת ממתווה ההקלות של בנק ישראל שאליו הצטרפו כל הבנקים. מתווה זה, שפעיל עד היום, מקנה פטור מעמלות לאוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה כמו המפונים, חיילי המילואים ומשפחות החטופים והנרצחים.
לעומת זאת, בתחום עמלות ני"ע הכנסות הבנקים פרחו. סך ההכנסות מעמלות ני"ע עלה ב־11% במחצית הראשונה של השנה ל־1.41 מיליארד שקל. הקפיצה בהכנסות בלטה בעיקר בבנק הפועלים שם זינקו ההכנסות ביותר מ־17% ל־387 מיליון שקל. לעומת זאת, בבנק הבינלאומי שדווקא מתמחה בפעילות בשוק ההון העלייה היתה המתונה ביותר ועמדה רק על 6%.
בבנקים מציינים כי העלייה נובעת מכך שמחצית השנה המקבילה היתה חלשה למדי בשל השפעות ההפיכה המשטרית שהביאה ליציאת כספים משמעותית משוק ההון (כך, למשל, מקרנות הנאמנות באג"ח נפדו מיותר מ־10 מיליארד שקל בתחילת השנה שעברה).
במקביל לכך לאורך השנה האחרונה נמשכה מגמת כניסת הכספים לקרנות הכספיות. בכל חודש זורמים לקרנות האלה מיליארדי שקלים בזכות התשואה הטובה שהן מניבות ביחס לרמת הסיכון הנמוכה מאוד שלהן. הבנקים מקבלים עמלת הפצה שנתית של 0.1% בעבור מעבר הכספים לקרנות הכספיות.
גם תחום עמלות ני"ע נחשב לאחד מבורות השומן של הבנקים בתחום העמלות. בשנה האחרונה מנסה בנק ישראל לגבש רפורמה שתפחית את העלויות, בעיקר למשקיעים הקטנים, אך עד כה טרם פורסם מה יכלול המהלך - שבו נשקלה גם אפשרות להפחית עמלות קיימות לצד מתן אפשרות לבנקים לגבות עמלת ייעוץ.
מה שעוד סייע לבנקים למתן את הפגיעה בהכנסות מעמלות הוא תחום העמלות מעסקאות מימון. מדובר בעמלות הנגבות בעסקאות מימון מורכבות למגזר העסקי, כמו למשל עסקאות סינדיקציה הכוללות שילוב של בנקים או מוסדיים כנותני אשראי ביחד, כאשר מנהל הסינדיקציה גובה עמלה משותפיו על ניהול ההלוואה. העמלות מסוג זה גדלו ב־12.4% במחצית הראשונה של השנה ל־1.1 מיליארד שקל, כאשר הקפיצה בלטה בעיקר במזרחי טפחות שהכנסותיו מסעיף זה זינקו ב־38% ל־203 מיליון שקל.
