מכפיל התשואות: תוכנית חיסכון לכל ילד בדרך לשינוי דרמטי
מכפיל התשואות: תוכנית חיסכון לכל ילד בדרך לשינוי דרמטי
ועדת השרים לחקיקה תדון השבוע בשינוי שעשוי להקפיץ את התשואות לחוסכים הצעירים. במקום שברירת המחדל בתוכנית תהיה ביצוע הפקדות במסלולי השקעה בסיכון נמוך, יושקע הכסף במסלולים בסיכון גבוה, שמוכיחים את עצמם לאורך זמן. לדוגמה בשנים 2020-2017 השיגו מסלולים בסיכון נמוך 11% תשואה, לעומת תשואה של כמעט 22% בהפקדות בסיכון גבוה
ועדת השרים לחקיקה תדון בשבוע הבא בשינוי דרמטי שעשוי לחול בתוכנית חיסכון לכל ילד. במסגרת הדיון, שיתקיים ביום שני, תצטרך הוועדה להחליט אם לשנות את ברירת המחדל של התוכנית, כך שזו תהיה לביצוע הפקדות למסלולים בסיכון גבוה, במקום ברירת המחדל הקיימת כיום לביצוע הפקדות למסלול בסיכון נמוך.
הצעת החוק של ינון אזולאי ומשה ארבל (ש"ס) מבקשת לקבוע כי בהיעדר הוראה אחרת הכספים המופקדים בתוכנית עד גיל 15 יושקעו במסלול עם חשיפה מוגברת למניות. החל מגיל 15 יועבר המסלול באופן אוטומטי למסלול בסיכון מועט, בהנחה כי בגיל 18 יימשכו הכספים על ידי בעל הקופה.
עוד קובעת הצעה החוק כי החיסכון יתקיים רק בבתי השקעות בקופות גמל להשקעה, ולא כפי שנהוג כיום שחלק מהחשבונות מנוהלים בפיקדונות בבנקים.
תוכנית חיסכון לכל ילד הושקה בינואר 2017 בעידוד רשות שוק ההון, שר האוצר לשעבר משה כחלון והמוסד לביטוח לאומי. מטרת התוכנית היתה להבטיח לכל ילדי ישראל חיסכון ארוך טווח מינימלי שישמש אותם בהגיעם לגיל 18 ויעזור להם בתחילת דרכם כבוגרים. מטרתה המשנית של התוכנית היתה צמצום הפערים של הדור הבא בישראל.
על פניו התוכנית נחשבת להצלחה. מנתונים שפרסם הביטוח הלאומי בחודש יולי השנה לקראת דיון בוועדת הכספים עולה כי בשלוש השנים הראשונות לקיומה של התוכנית נפתחו ל-3.5 מיליון ילדים חשבונות, והיקף הנכסים המנוהל בה עמד על 12.9 מיליארד שקל. ב-2020 הועברו כספים בהיקף של 2.9 מיליארד שקל (שכוללים גם את העברות הכספים הנוספות שיכולים לבצע ההורים במסגרת התוכנית).
נתוני הדו"ח מציגים את חשיבות השינוי בתנאי התוכנית. הרווח הכולל מההפקדות המבוצעות בבנקים ובקופות הגמל החל מפתיחת התוכנית ועד סוף 2020 הסתכם ב-1.45 מיליארד שקל. מדובר בתשואה של 11% על פני ארבע שנים, או תשואה שנתית ממוצעת של 2.8% בלבד.
מדובר בתשואה נמוכה יחסית בתקופה שהתאפיינה בעליות שערים בשוק ההון. לשם השוואה, קופות הגמל במסלול הכללי, שרובן הושקו ב-2017 סמוך להשקת תוכנית חיסכון לכל ילד, הניבו תשואה כוללת של 21.7% בארבע השנים בין 2017 ל-2020, כמעט כפול מהתשואה של ההפקדות שבוצעו בבנקים ובקופות הגמל.
ככל שההורים אינם בוחרים מסלול השקעה עבור תוכנית החיסכון, ברירת המחדל של התוכנית היא מסלול עם סיכון מועט. זאת אף שמדובר בחיסכון ל-18 שנה עם הפקדות קבועות וחשיפה לנכסים עם סיכון גבוה יותר כמו מניות או אג"ח קונצרני, שהיו מגדילים את החיסכון לאורך זמן.
על פי הדו"ח של ביטוח לאומי, מתוך 3.48 מיליון הילדים שנפתחו עבורם תוכניות חיסכון, עבור 1.2 מיליון ילדים (35%) נבחרה תוכנית חיסכון על ידי המוסד לביטוח לאומי מכיוון שהוריהם לא בחרו תוכנית השקעה. על כן יותר משליש מהתוכניות מושקע במסלולים עם סיכון מועט, שבנויים מאג"ח ממשלתי שעלול בהמשך הדרך להביא להפסדי הון.
אלטשולר שחם מובילים
מבחינת העדפות של ההורים לגבי גופים מנהלים, רוב הכסף בתוכניות החיסכון, בשיעור של 73%, מנוהל בקופות הגמל כשהשאר מנוהל בבנקים. בדומה לדומיננטיות שלו בשאר ענף הגמל, אלטשולר שחם הוא הגוף המועדף על ההורים, עם 929 אלף תוכניות חיסכון (36.5% מהתוכניות בבתי השקעות). הגוף השני מבחינת פופולריות הוא פסגות, שמנהל 391 אלף תוכניות (15.3%). קופות אלו הועברו להראל כאשר פסגות פורקה לאחר מכירתה לאלטשולר שחם. מבין הבנקים בנק הפועלים הוא המוביל, עם חיסכון בהיקף של 348 אלף תוכניות (37.2%), ומרכנתיל מנהל 102 אלף תוכניות (10.8%).
