אחרי 20 שנה: תגדל תקרת ההפקדה לקרנות השתלמות?
אחרי 20 שנה: תגדל תקרת ההפקדה לקרנות השתלמות?
מאז העדכון האחרון ב־2003, תקרת הטבת המס של קרן ההשתלמות נשחקה בכ־35%. לפי הצעת חוק של ח"כ אתי עטייה, הטבת המס תוצמד למדד המחירים לצרכן. באוצר מתנגדים להגדלת הפטור, שפוגע בהכנסות המדינה; ההצבעה על ההצעה בוועדת השרים שהיתה מתוכננת להיום - נדחתה בשבועיים
ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה היום בשבועיים את ההצבעה על הצעת חוק של ח"כ אתי חוה עטייה (הליכוד) להצמדת תקרת המס של קרן ההשתלמות לשכירים למדד המחירים לצרכן.
בשונה מהטבות מס אחרות לחיסכון, כגון תקרות ההפקדה לקרן הפנסיה ולקופות גמל להשקעה שצמודות למדד וכך שומרות על ערכן הריאלי, תקרת ההפקדה של קרן ההשתלמות הוצמדה לסעיף ארכאי בהסכמי שכר מהמאה הקודמת שנקרא "תוספת יוקר". התוספת, שאמורה להיות פרי הסכמה משותפת של ההסתדרות, נשיאות המגזר העסקי והאוצר, לא עודכנה מאז 2003.
בהסבר להצעת החוק מציינת עטייה כי "היעדר העדכון גורם לשחיקת היכולת של ציבור השכירים בישראל לחסוך לטווח הבינוני, ובכך פוגע בזכויותיהם הסוציאליות ללא הצדקה". מאז 2003, ערכה הריאלי של קרן ההשתלמות נשחק בכ־35%. "בעבר, אחת לתקופה ובתדירות יחסית גבוהה היו מעדכנים את תוספת היוקר במשק וכך הייתה מתעדכנת גם תקרת המס של קרן ההשתלמות", מסביר אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות. "מ־2004, בעיקר בגלל הירידה בשיעורי האינפלציה ב־20 השנים האחרונות למעט בשנה האחרונה, לא היה שיח של תוספת יוקר ואז גם קרן ההשתלמות לא עודכנה".
תקרת השכר שממנה ניתן להפריש כספים לקרן השתלמות וליהנות מהטבות המס עומדת כיום ומאז 2004 על 15,712 שקל, מהם ניתן להפריש עד 10% לקרן ההשתלמות: 7.5% על חשבון המעסיק, ו־2.5% על חשבון העובד, ובסך הכל 1,572 שקל בחודש. הטבת המס היא כפולה: על הכספים המופרשים עד לסכום זה העובד לא משלם מס הכנסה, ואת הכספים בקרן ניתן לפדות לאחר שש שנים מבלי לשלם מס רווח הון. זה הופך את קרן ההשתלמות לאמצעי חיסכון משתלם במיוחד, ולדברי בלומנברג, "למנגנון החיסכון לטווח בינוני־ארוך האפקטיבי היחידי שקיים היום".
ואכן, הטבות המס המשמעותיות של קרן ההשתלמות הפכו אותה למכשיר השקעה פופולרי מאוד: תוך פחות מעשור היקף הכספים הכפיל עצמו, והוא גדל מ־112 מיליארד שקל ב־2010 ל-250 מיליארד שקל ב־2019, ובאותה שנה גם עקף את היקף החיסכון בקופות הגמל. בסך הכל, מדובר בכשמינית מתוך 2 טריליון שקלים הנמצאים בכספי החיסכון של הציבור (פנסיה וגמל). בתור מכשיר השקעה שבכלל היה אמור במקור לממן שנות שבתון לעובדי הוראה, מדובר בהיקף כספים עצום.
לו תקרת ההפקדה הייתה מוצמדת למדד המחירים ב־2004, ניתן היה להפקיד מידי חודש 2,122 שקל במקום 1,572 שקל - כלומר 6,600 שקל בשנה הוא הסכום הנוסף שעליו יהיה פטור ממס (הטבת המס הגלומה בו תלויה בשיעור המס שכל אחד משלם).
הצמדת תקרת ההפקדה למדד אינה המצאתו של מוח קודח: למעשה, עבור עצמאים, תקרת ההפקדה לקרן ההשתלמות צמודה למדד המחירים לצרכן, ותקרת ההפקדה השנתית עולה בהתמדה, ועודכנה בתחילת 2023 בכ־5% נוספים.
השחיקה הריאלית של ההטבה לשכירים היא לא תוצאה של חוסר תשומת לב. באוצר לא אוהבים, בלשון המעטה, את קרנות ההשתלמות, שעלותן מוערכת ב־5–5.5 מיליארד שקל בשנה (כל הכסף שמופקד מהמשכורות לקרנות ההשתלמות פטור ממס הכנסה. לו המדינה הייתה גובה מס הכנסה על הסכום הזה, הכנסותיה ממסים היו גדלות בסכום זה), ורואים אותן כהטבת מס רגרסיבית, ולכן צפויים להתנגד נחרצות להצעת עטייה. יותר על כן, באוצר אומרים כי עלות ההטבות במס הכנסה, בדמי ביטוח לאומי ובמס בריאות לקרנות השתלמות בשלב ההפקדה ובשלב הצבירה נאמדת בשנת 2023 ב־10.5 מיליארד שקל".
באוצר מבינים שביטול מוחלט של הקרנות אינו ישים פוליטית, כך שמבחינתם הקפאת התקרה לפחות מבטיחה את שחיקת ההטבה לאורך זמן. גם ב־OECD המליצו בעבר לבטל את ההטבה. על אף עמדת הדרג המקצועי, לא ניתן להתעלם מכך שמדובר בהטבה משמעותית לציבור העובדים, ששחיקתה, במיוחד באקלים הפוליטי הנוכחי והעברת מיליארדי שקלים במסגרת הכספים הקואליציוניים שאך זה אושרו למגזרים שאינם משתתפים בשוק העבודה, בעייתית במיוחד. במשרד האוצר אמרו בתגובה כי הם "מתנגדים להרחבת פטורים ממס, ובפרט פטורים שמפלים בין עובדים שונים, בהתאם להמלצות המוסדות הכלכליים הבינלאומיים".
