אולי בפעם השלישית יצליח? רשות המסים מקדמת מעקב אחר חשבונות עסקיים
אולי בפעם השלישית יצליח? רשות המסים מקדמת מעקב אחר חשבונות עסקיים
חוק ההסדרים מציע לחייב את הגופים הפיננסיים בישראל, ביניהם הבנקים ואפליקציות התשלומים, להעביר באופן שוטף מידע על כלל הפעילות העסקית בישראל במטרה להילחם בהעלמות מס
רשות המסים תקבל מידע פיננסי באופן שוטף על כלל הפעילות העסקית בארץ, כך עולה מסעיף שהתווסף לגרסה האחרונה של טיוטת חוק ההסדרים שהופצה בשבוע שעבר להערות הציבור. מטרת המהלך היא שיפור יכולת גביית המסים על־ידי צמצום העלמות מס והיקפי ההון השחור בארץ.
לפי ההצעה שמקדמים במשרד האוצר וברשות המסים, כלל הגופים הפיננסיים במשק, ביניהם בנקים, חברות כרטיסי אשראי ואפליקציות תשלומים, יעבירו בכל חודש מידע על הפקדות ומשיכות של כספים בחשבונות של עוסקים מורשים. מדובר בכלל החשבונות של עוסקים מורשים - עסקיים ופרטיים כאחד.
מעבר למידע שיועבר באופן שוטף לרשות המסים, הרשות תוכל גם לדרוש באופן יזום מידע על חשבונות פרטיים של אנשים שאינם עוסקים מורשים, לפי תבניות, כלומר, מידע על קבוצות של חשבונות לפי מאפיינים מסוימים ובהתאם לסימנים מחשידים. כך לדוגמה, הרשות תוכל לבקש מהגופים הפיננסיים, הכוללים את אפליקציות התשלומים, להעביר אליהם נתונים על קבוצת האנשים שקיבלו בשנה האחרונה מעל 700 העברות באפליקציות תשלומים בסכום מצטבר של מעל למיליון שקל. מידע זה יועבר רק על פי דרישת רשות המסים, ולאחר אישור ועדה ייעודית ואישור היועץ המשפטי לממשלה.
רשות המסים ניסתה לקדם את ההצעה כבר ב־2015, אך היא נפלה בעקבות התנגדויות מגורמים משפטיים שונים ובמרכזם הייעוץ המשפטי של ועדת חוקה, חוק ומשפט, במסגרתה נידון החוק.
ברשות המסים ביצעו ניסיון נוסף במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2021–2022. ברשות ניסו לקדם את החוק בשנית, כשהפעם נוספו מנגנונים לשמירה על פרטיות כמו הגבלה של הגורמים ברשות המסים שייחשפו למידע ועוד. בסופו של דבר במשרד האוצר, שאז עמד בראשו אביגדור ליברמן, החליטו לא לקדם את החקיקה.
כעת מנסים במשרד האוצר וברשות המסים להעביר את המהלך בפעם השלישית, כשבדומה ל־2021 גם הפעם הוא נכלל בטיוטת חוק ההסדרים, ולא נעשו בו עדכונים משמעותיים. הפעם ההצעה מקבלת גיבוי מהגורמים המשפטיים. באגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ציינו כי "הגורמים האמונים על פרטיות באגף הכפיפו את קידום ההצעה לכך שיוטמעו סעיפים מאזנים, שמטרתם תיחום הפגיעה בפרטיות".
גורמים המעורבים בתהליך מציינים כי לא מדובר בהצעה חסרת תקדים בראייה בינלאומית. בפרט, בדיון שנערך בכנסת רשות המסים הביאה את אנגליה כדוגמה למדינה בה לרשות המסים יש גישה (API) לכל חשבון עסקי. בנוסף, טוענים הגורמים, מדובר בדרישה לגיטימית, שכן בסך הכל מדובר בהעברת נתונים שכל עוסק חייב להעביר גם כך על פי חוק, רק שכיום הפרוצדורה לכך היא דיווח עצמי בלבד, ללא העברה משלימה של נתונים על ידי גופים פיננסיים.
בדיון בנושא המאבק בהון השחור בוועדת הכספים ב־2021 טען מנהל רשות המסים ערן יעקב כי לרשות אין כיום כלים חקיקתיים מספיקים ונגישות מספקת למידע, והעריך את היקף ההון השחור במיליארדי שקלים.
בהצעה הנוכחית מצוין כי המהלך צפוי להניב לממשלה כ־100 מיליון שקל ב־2024, ו־800 מיליון שקל לאחר הטמעה מלאה של החוק, כתוצאה מגביית מסים שכיום הם הון שחור. עם זאת, יש לקחת מספרים אלו בעירבון מוגבל שכן הם מופיעים גם בהצעה מ־2021, כך שסביר כי ההצעה הנוכחית מתבססת על הערכות ישנות.
התאחדות התעשיינים מסרה כי "מדובר בחוק מסוכן, שמהווה מדרון חלקלק לפגיעה בזכויות של אזרחי מדינת ישראל ואסור שהוא יקודם שוב".
