אתם שילמתם יותר: הכנסות הבנקים מעמלות טיפסו ל-6 מיליארד שקל ב-2022
אתם שילמתם יותר: הכנסות הבנקים מעמלות טיפסו ל-6 מיליארד שקל ב-2022
משקי הבית שילמו בשנה שעברה 27 שקל בממוצע בחודש לכל חשבון על ניהול חשבון העו"ש והחזקת כרטיסי אשראי - עלייה של 2.3 שקלים מ-2021. בין הסיבות להתייקרות - עלייה בשימוש במט"ח, העלאת תעריפים של בנק הפועלים ועלייה במספר כרטיסי האשראי הממוצע שכל משק בית מחזיק
העלות החודשית הממוצעת של הפעולות הבסיסיות בבנקים - ניהול חשבון עו"ש והחזקת כרטיס אשראי - טיפסה ל-26.9 שקל בממוצע בחודש - כך עולה מהדיווח התקופתי לשנת 2022 של בנק ישראל לוועדת הכלכלה. העלות החודשית זהה להיקפה ב-2019, אך מדובר בהתייקרות של 2.8-2.3 שקלים ביחס ל-2020 ו-2021, שבהן התפרצות הקורונה צמצמה את היקף הפעילות במערכת הבנקאית וכתוצאה מכך גם את העמלות הנגבות.
בין 2011 ל-2014 עלות ניהול חשבון עו"ש והחזקת כרטיס אשראי הייתה במגמת ירידה: בעוד שב-2011 העלות כחודשית עמדה על 32.4 שקל, ב-2015 היא הגיעה ל-27.1 שקל. מאז 2015, פרט לתקופת הקורונה, ניכר כי מגמת ההוזלה נעצרה. אמנם מבחינה ריאלית מחיר ניהול חשבון עו"ש והחזקת כרטיס אשראי ירדה, אך לצד זאת - עלייה משמעותית במודעות הצרכנית וכן בתחרות במערכת הבנקאית יכולות היו להביא להמשך מגמת הירידה, והסטגנציה ממחישה שלרגולטורים ולציבור הרחב נכונה עוד עבודה רבה.
בפילוח בין סוגי העמלות, העלייה המשמעותית ביותר היא בעמלות משיכה וגיהוץ במט"ח שעמדו על 4.5 שקלים, זאת לעומת 3.1 שקלים ב-2021 ו-4.2 שקלים ב-2019. העלייה לאו דווקא מייצגת התייקרות בתעריפונים והיא נובעת גם מעלייה בהיקף הרכישות במט"ח, בין אם לצרכי תיירות ובין אם ברכישות אונליין. יחד עם זאת, לציבור יש אלטרנטיבות שונות שמאפשרות להוריד את עלויות המט"ח - בהן שימוש בכרטיסים חוץ-בנקאיים שגובים עמלות מט"ח נמוכות יותר.
עמלות ניהול עו"ש עלו לראשונה מזה לפחות עשור, ועמדו על 11.5 שקל בממוצע בחודש - זאת בהשוואה ל-10.8 שקל ב-2021. בבנק ישראל מציינים שהעלייה נובעת בעיקר מהעלאת תעריף עמלת ערוץ ישיר בבנק הפועלים מ-1.35 שקל ל-1.75 שקל לפעולה. בנוסף, עלות החזקת כרטיסי אשראי עלתה מ-10.7 שקל ל-10.9 שקל, בעיקר בשל עלייה במספר הכרטיסים הממוצע שכל משק בית מחזיק, שהגיע ב-2022 ל-1.79 כרטיסים בממוצע למשק בית, בהשוואה ל-1.24 לפני עשור.
מאז 2014, כלל הבנקים מחויבים להציע מסלול עמלות בסיסי ומורחב, שבו משלמים מראש סכום קבוע שאינו יכול לעלות על 10 שקלים על מספר פעולות מוגדר מראש. מנתוני בנק ישראל עולה שב-29% מחשבונות הבנק סכום העמלות החודשי הממוצע גבוה מ-10 שקלים, אך הם אינם שייכים למסלול בסיסי או מורחב, שיכול היה להוזיל את העלות, ובפיקוח על הבנקים קוראים לבנקים "לבחון את כדאיות המסלולים עבור כלל לקוחותיהם ולהציע להם באופן יזום להצטרף לשירות", וכן גם לציבור עצמו.
ההכנסות מעמלות במערכת הבנקאית ב-2022 הסתכמו ב-6 מיליארד שקל, זאת לעומת 5.81 מיליארד שקל ב-2021, כאשר היחס בין ההכנסות מעמלות לנכסי הבנקים עלה מעט ביחס ל-2021 מ-0.73% ל-0.74% - בעוד שההכנסות מעמלות עלו ב-9.1%, נכסי הבנקים עלו ב-7.5%. בראייה ארוכת טווח מדובר בנתון נמוך יחסית, הנמוך ב-46% מהיחס שעמד ב-2009 על 1.37.
עיתוי פרסום הנתונים עשוי להיות מקרי, אך הוא מתרחש יום לפני פתיחת שבוע דוחות הבנקים, שבמהלכו צפויים להציג הבנקים רבעון נוסף עם רווחים גבוהים, בין השאר בזכות עליית הריבית והאינפלציה.
מרכיב משמעותי בהכנסות הבנקים מעמלות הוא עמלות ניירות ערך, ששיעורן עומד על 26% מסך העמלות. בהשוואה ל-2021 מדובר בירידה, אז שיעורן עמד על 31% מסך ההכנסות מעמלות, כשהירידה מוסברת בצמצום הפעילות של הציבור במהלך 2022.
אחת העמלות המרכזיות מכונה "דמי ניהול פיקדון". בבנק ישראל מציינים שעמלה זו אמנם ירדה מ-2021 ב-3%-7% במרבית הבנקים (פרט לבנק ירושלים), אך עדיין מדובר בעמלה שיכולה להביא את עלות ניהול התיק למאות אחוזים יותר מבתי ההשקעות. בבנק ישראל מציינים שדמי הניהול הנמוכים ביותר נגבים בבנק ירושלים ובבנק יהב, והיקרים ביותר בבנק מסד ובבנק הבינלאומי.
המפקח על הבנקים שנכנס לתפקידו ביוני האחרון, דני חחיאשוילי, מסר: "הדיווח לוועדת הכלכלה הוא גם הזדמנות להביא לתשומת לב הציבור את החשיבות להתנהלות בנקאית נכונה, לרבות בכל הקשור להשוואת מחירים. במסגרת זו אני קורא לציבור לעשות שימוש בכלים המפורסמים באתר בנק ישראל מעולם הבנקאות לרווחת הציבור, ולהכיר את הכלים ומדריכים שמנגישים מידע וידע רב כמו מחשבון מסלולי עמלות, תעודת הזהות הבנקאית ועוד. כלים אלו מסייעים במשא ומתן מול המערכת הבנקאית על תנאי ומחירי השירותים הבנקאיים".
