בנק ישראל נגד רשות ני"ע והפיקדונות של חברות פינטק
בנק ישראל נגד רשות ני"ע והפיקדונות של חברות פינטק
החל מיוני חברות התשלומים יפוקחו ע"י רשות ני"ע ויוכלו להציע ריביות זכות כדי להתחרות בבנקים. בבנק ישראל מתריעים מהסיכון שבהבטחת ריבית ומציעים מנגנון מורכב יותר, אך ברשות חושבים שהתיקון ירוקן מתוכן את התחרות מול הפיקדונות
רגע לפני שחברות תשלום חוץ־בנקאיות יוכלו להציע פיקדונות בריבית מובטחת, בנק ישראל מנסה לבלום את המהלך ולהתריע מפני השלכותיו. "מחובתי להתריע בפניכם כי אם חברה כלשהי לא תעמוד בהבטחת התשואה שלה ותקרוס, הדבר עלול להוביל לאובדן אמון של הלקוחות בכלל החברות בענף, ולהתמוטטות מהירה של הענף כולו. אין צורך לומר כי בכך תאבד גם התרומה המיוחלת לתחרות מול הבנקים במקטע זה. יתרה מזאת, אירוע כאמור עלול להיות מידבק ולהשפיע על האיתנות של המערכת הפיננסית כולה", כותב במכתב חריף ד"ר יוסי סעדון, מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר בבנק המרכזי, לקראת דיון שנערך אתמול של מליאת רשות ניירות ערך כדי לדון בסט ההנחיות בנושא זה.
בחודש הבא ייכנס לתוקף חוק שירותי תשלום, שגובש במסגרת חוק ההסדרים האחרון, והוא מגדיר את הליך הרישוי לחברות העוסקות בתחום התשלומים. מדובר בחברות העברת תשלומים חוץ־בנקאיות כמו Neema, ולא בביט ופייבוקס הבנקאיות.
במסגרת החוק נקבע כי רשות ניירות ערך היא הרגולטור שתפקח על אותם גופים, כאשר הכוונה היא מצד אחד להטיל עליהם הליך רישוי והסדרה, ומנגד להרחיב ולגוון את פעילותם, כך שיוכלו להתחרות בגופים הפיננסיים המסורתיים ובראשם הבנקים. אחד הנושאים המהותיים בתחום זה הוא האפשרות שאותם גופים יוכלו להציע ללקוחותיהם ריבית על כספיהם.
החקיקה קבעה את עקרונות הליך ההסדרה והרישוי, ובשנה האחרונה הכינה הרשות סט של הוראות שמסדירות את כל התהליך וכוללות, בין היתר, הנחיות בנושאים כמו הון עצמי, ניהול סיכונים, אבטחת מידע ועוד. גיבוש עקרונות אלה נמצא בישורת האחרונה, והם אמורים להיות מאושרים במליאת הרשות עד לכניסת החוק לתוקף ב־6 ביוני, כדי שלאחר מכן יוכלו חברות התשלומים להתחיל ולבקש רישיון בהתאם.
כאמור, הנקודה המהותית בהליך הרישוי היא סוגיית תשלום הריבית ללקוחות. הכנסת החליטה שכדי לשפר את התחרות בתחום הפיקדונות, שוק הכולל כספים בהיקף של יותר מטריליון שקל, יוכלו חברות התשלומים להציע ללקוחותיהן ריבית בעבור כספיהם.
ליוזמה זו התנגד בנק ישראל עוד בהליך החקיקה, בנימוק שהבטחת תשואה מראש כמו בפיקדונות צריכה להתאפשר רק לגופים תחת רישוי בנקאי, כשם שמקובל בעולם. בכנסת לא התרגשו מהתרעות בנק ישראל בדבר מתן אפשרות לגופים חוץ־בנקאיים להבטיח ריביות על כספי הציבור, והחקיקה אושרה. עם זאת, נקבע כי כספי הלקוחות בחברות הללו יישמרו בנפרד ולא ישמשו כמקור להעמדת אשראי, כפי שקיים בבנקים, מה שכרוך בסיכון.
אלא שנראה שמגבלה זו, כמו מגבלות נוספות שרשות ני"ע קבעה במסגרת התקנות החדשות בנושא, לא מספקת את בנק ישראל. במכתב חריף שנשלח אתמול למליאה מתריעים בבנק ישראל מפני הכוונה לאפשר לחברות התשלומים להציע פיקדון בריבית קבועה ומובטחת מראש. במקום זה מציעים בבנק ישראל כי חברות התשלומים אכן ישלמו תשואה ללקוחות בעבור כספיהם, אך לא יבטיחו מראש את גובהה, אלא ישלמו אותה בכפוף לתשואה שישיגו על הכספים.
בבנק ישראל מתנגדים למתן רשות לחברות התשלומים להציע פיקדונות בריבית קבועה, שכן מדובר בסיכון שמורכב מאוד לנהל. למשל, אם מובטח ללקוח פיקדון בריבית של 4% לשלוש שנים, בעוד בפועל ייתכן שריבית בנק ישראל תרד במהלך התקופה, עלול להיות לחברת התשלומים קושי לעמוד בהתחייבות ללקוח.
"פער בין הריבית שהובטחה לתשואה שהושגה יסכן את יכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה ובכך יסכן את כספי לקוחותיה", כותב סעדון, ומוסיף: "חזינו בשנים האחרונות בהתמוטטות חברות חוץ־בנקאיות שלא התנהלו באחריות והותירו את לקוחותיהן עם הפסדים".
אלא שברשות ניירות ערך נחושים להמשיך ולקדם את התקנות כמתוכנן. ברשות חושבים שאם במקום ריבית ברורה שתוצע ללקוחות, תוצע מעין נוסחה מורכבת של מתן חלק מהתשואה שתשיג חברת התשלומים מהשקעת כספי הלקוחות, הדבר יהפוך את הכלי הזה למורכב יותר, יקשה את ההשוואה לריבית המוצעת בפיקדונות הבנקים, ירתיע את הלקוחות ויוציא את העוקץ מהחוק, שמטרתו היא לייצר מוצר מתחרה לפיקדונות.
גורמים בסביבת הרשות מציינים כי הם מתייחסים בכובד ראש לנושא ניהול הסיכונים, אולם מרגישים בנוח עם התקנות הנוכחיות, שכוללות לא מעט מגבלות, בהן צמצום רשימת הנכסים שבהם יוכלו החברות להשקיע את כספי הלקוחות ויהיו נכסים סולידיים.
מגבלות נוספות הן, למשל, אישור מראש של הרשות את מדיניות הריבית שתקבע כל חברת תשלומים, וכן זכותה להתערב בריביות שיוצעו אם לא יתאמו את המדיניות שנקבעה. גורמים שהיו מעורבים בגיבוש התקנות מציינים כי הרשות נקטה קו שמרני, וכי היתה קשובה להערות של בנק ישראל בעניין, ואף אימצה חלק מהן, אולם ביטול הבטחת הריבית יביא לאובדן המנוע התחרותי של המוצר, ותחליש אותו משמעותית באפשרות להתחרות בפיקדונות הבנקים.
