נדחה קיצוץ מסגרות האשראי למחזיקי כרטיסים של הפועלים ולאומי
נדחה קיצוץ מסגרות האשראי למחזיקי כרטיסים של הפועלים ולאומי
ועדת הכלכלה האריכה את הוראת השעה שלפיה מסגרות כרטיסי האשראי לא יקוצצו מעבר לצמצום של 2021; מחלקת המחקר והמידע של הכנסת: היקף המסגרות הבנקאיות ירד בכמעט 10% בשנה שעברה
הבנקים הפועלים ולאומי לא יצטרכו לבצע כעת קיצוץ נוסף במסגרות כרטיסי האשראי; זאת, לאחר שוועדת הכלכלה אישרה את הצו של שר האוצר ונגיד בנק ישראל, והאריכה את הוראת השעה בנושא.
החוק המקורי קבע כי בין פברואר 2021 לפברואר 2024 יצומצמו מסגרות כרטיסי האשראי של הפועלים ולאומי, ויעמדו על כ-50% מהמסגרות בסוף 2015. החוק קבע כי מסגרות אשראי של עד 5,000 שקל לא יובאו בחשבון. הרעיון מאחורי החוק היה להביא לעלייה בכרטיסי האשראי שמונפקים על ידי חברות כרטיסי האשראי ולקדם בכך את התחרות בענף.
החוק היה אמור להיכנס לתוקף בעיצומו של משבר הקורונה, ועלה חשש כי קיצוץ המסגרות עשוי להביא לפגיעה בצרכנים החלשים, אשר לא יבינו כי הם יכולים לקבל כרטיס מחברת כרטיסי אשראי, או לא יצליחו לקבל כרטיס כזה. לכן הוחלט בנובמבר 2020 לקבוע כי הקיצוץ יחול רק על מסגרות מעל 7,500 שקל, וכי הקיצוץ יהיה רק 45% לעומת 2015. החלטה זו ניתנה לשנה אחת בלבד.
בחודשים האחרונים הופעלו לחצים מכיוון הבנקים, הח"כים וארגוני חברה אזרחית על האוצר ובנק ישראל להאריך את תוקף הוראת השעה. הלחץ עשה את שלו, והיום (א') הוחלט כי מסגרות כרטיסי האשראי לא יצומצמו מעבר לצמצום של 2021, כך שמסגרות עד לסכום של 7,500 שקל לא יובאו בחשבון.
לגבי 2023 הוחלט כי לא יצומצמו מסגרות עד לסכום של 8,500 שקל. המשמעות היא שהבנקים יוכלו להתחיל להגדיל את המסגרות בשנת 2023. עם זאת, הבנקים יחויבו להגדיל את הצמצום ל-49% לעומת המסגרות ב-2015.
יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון שכינה בדיון הקודם את סעיף המסגרות "סעיף דבילי", בירך על הצו ואמר: "אני בעצמי קיבלתי מכתב מבנק הפועלים על צמצום מסגרת האשראי ולא עשיתי עם זה כלום. צרכנים רבים מתנהלים כך". כמו כן הוסיף ביטון כי בכוונתו לקיים דיון נפרד ברפורמה בבנקאות.
"צמצום המסגרות הגיע בעיקר מבעלי המסגרות הגבוהות"
במקביל לדיון בוועדת הכלכלה, פירסם הממ"מ (מחלקת המחקר והמידע של הכנסת) מסמך המפרט את הנתונים על מסגרות האשראי, המסמך מציג כי היקף המסגרות הבנקאיות עומד על כ-56 מיליארד שקל, לעומת כ-62 מיליארד שקל בשנת 2020. ירידה של כ-9.7%, המלמדת על צמצום המסגרות על פי החוק. חשוב לזכור כי נתון זה כולל גם את הבנקים הקטנים שלא חויבו לקצץ את המסגרות. לעומת זאת, ישנה עליה של כ-5.1% בלבד במסגרות כרטיסי האשראי של הגופים החוץ בנקאיים וכעת מסגרות כרטיסי האשראי שלהם עומדות על כ-48.2 מיליארד שקל.
אחת השאלות החשובות בנוגע לצמצום מסגרות כרטיסי האשראי היתה שיעור הניצול שלהם. אם שיעור הניצול גבוה מאוד, הרי שמדובר בצעד שיורגש באופן מיידי ומהיר על ידי הרבה אזרחים. שיעור הניצול של מסגרות כרטיסי האשראי בבנקים עלה באופן משמעותי בעקבות הצו והגיע ל-36.2%.
בממ"מ מסבירים כי השאלה החשובה היא שאלת הניצול במהלך השנה. כלומר, לא מספיק להגיד כי הניצול הוא 36%, מאחר שמדובר בממוצע, צריך לבדוק כמה פעמים במהלך השנה מישהו נוגע בתקרת הכרטיס שלו. בהקשר זה ניתן לראות כי יש עליה במספר הלקוחות שנגעו ברף העליון של המסגרת הבנקאית במהלך השנה, מ-29% ל-32%.
אחד הנתונים המעניינים בדו"ח הממ"מ הוא האופן בו הבנקים בחרו ליישם את הקיצוץ. מתברר כי יש ירידה של 20% במספר הכרטיסים הבנקאיים עם מסגרת של מעל 30 אלף שקל בחודש, מ-619 אלף כרטיסים ל-497 אלף. לעומת זאת יש עלייה משמעותית של 67% במסגרות שנמצאות ברף של בין 5,000 שקל ל-7,500 שקל.
