10 פעמים מאז 2002: ישראל - אלופת שינויי המע"מ ב-OECD
10 פעמים מאז 2002: ישראל - אלופת שינויי המע"מ ב-OECD
בשנה הבאה, או אף מוקדם יותר, צפוי המע"מ לעלות ב-1% - מאז 2002 הוא כבר השתנה 9 פעמים, בעוד ברוב מדינות ה-OECD ואירופה הוא השתנה עד שלוש פעמים; אחרי שנתיים של ירידות, שוב גדל הפער בין פוטנציאל גביית המע"מ לגבייה בפועל
בשנה הבאה אמור המע"מ בישראל לעלות ב-1% ל-18%, כדי להתמודד עם העלייה בגירעון שנגרמה מהמלחמה. זו תהיה הפעם העשירית שהמע"מ בישראל ישתנה מאז שנת 2002. היום פרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר את פרק מע"מ מתוך דו"ח הכנסות המדינה. מהמסמך עולה כי שינוי המע"מ בישראל נעשה בתדירות חריגה בהשוואה בינלאומית. מבין 42 המדינות שב-OECD והאיחוד האירופי, 7 מדינות לא שינו כלל את המע"מ בשנים אלה, ו-30 מדינות שינו את שיעור המע"מ עד שלוש פעמים בלבד, בעוד שכאמור, בישראל הוא השתנה 9 פעמים - הכי הרבה במדינות אלה.
באגף הכלכלן הראשי מציינים כי ב-2002 וב-2023 עמד המע"מ על 17%, וזה היה גם השיעור הממוצע לאורך השנים. "שינוי בשיעור המע"מ משית עלויות התאמה לעסקים ועלויות היערכות לרשות המסים, ולכן יש לתהות אילו עדיף היה להימנע משינויים ולהשאיר את המע"מ על 17% במשך כל התקופה", נכתב במסמך.
כאמור ב-2025 יעלה המע"מ ב-1% ל-18% (ייתכן אף שהעלאת המע"מ תוקדם ותתבצע עוד השנה). העלאה זו אמורה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ב-7.2 מיליארד שקל.
נטל המע"מ בישראל נחשב לגבוה לעומת מדינות ה-OECD. הנתונים העדכניים בנושא מתייחסים ל-2021, ומהם עולה כי נטל מע"מ עוסקים (מע"מ על המגזר העסקי למעט מוסדות פיננסיים ומלכ"רים) עמד ב-2021 על 7.5% מהתוצר לעומת 6.9% במדינות ה-OECD. באגף הכלכלן הראשי מסבירים זאת בכך שבאירופה על חלק ממוצרי הצריכה מוטל מע"מ בשיעור מופחת, בעוד בישראל תופעה זו מצומצמת יותר.
במשרד האוצר מציינים כי לפי התחזיות שיש להם, סך ההטבות בתחום המע"מ לשנת 2023 יסתכמו ב-7.7 מיליארד שקל. ההטבה הגבוהה ביותר על הפטור ממע"מ על פירות וירקות, שבאוצר מעריכים ששוויה עמד אשתקד על 4 מיליארד שקל. ההטבה השנייה בגודלה היא בתחום שירותי התיירות, ושוויה מוערך ב-1.8 מיליארד שקל. באוצר מציינים כי אם היו מבטלים את ארבע הטבות המס העיקריות בתחום המע"מ (פירות וירקות, תיירות, אילת ורכישות מחו"ל באינטרנט) הדבר היה יכול לממן הפחתת שיעור מע"מ ביותר מ-1%. כלומר היה יכול להחליף את העלאת המע"מ ב-1% הצפויה בשנה הבאה.
עוד עולה מהנתונים המוצגים כי אחרי שנתיים של ירידה, חלה אשתקד שוב עלייה בפער בין פוטנציאל גביית המע"מ (לפי נתוני החשבונאות הלאומית ושוק הדירות למגורים) לגבייה בפועל. לפי אומדן ראשוני פער זה עמד על 8.9% ב-2023, המשקף סכום של 11.6 מיליארד שקל. ב-2021-2022 עמד הפער על 5.5% בלבד.
עם זאת נציין כי החריג הוא ב-2021-2022, שכן ממוצע הפער בשנים 2010-2020 עמד על 9.4%, דומה לנתוני השנה שעברה. במשרד האוצר מודים כי אין להם הסבר מלא לירידה החדה בפער בשנים 2021-2022, ומעריכים כי ייתכן שהדבר קשור לתגובה מאוחרת למשבר הקורונה או לשינויים חדים במכירת דירות חדשות.
כצפוי, נטל המע"מ אינו נחלק באופן שווה על האוכלוסייה. לפי נתוני האוצר, המתבססים על סקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס, בשנת 2021 העשירון העשירי אחראי ל-16% מתשלומי המע"מ, לעומת 7% בשני העשירונים התחתונים. עם זאת, נטל המע"מ על העשירונים התחתונים משמעותי יותר לעומת נטל מס הכנסה: חלקם של שני העשירונים התחתונים במס הכנסה עומד על 2%-3.1% בלבד.
