ניתוחהיום שאחרי הפתרון למשבר הסיעודי: "למוצר שנותר קשה לקרוא ביטוח"
ניתוח
היום שאחרי הפתרון למשבר הסיעודי: "למוצר שנותר קשה לקרוא ביטוח"
הקשחת תנאי הזכאות לקצבת סיעוד תאט את קצב העמקת הגירעון בענף הביטוח הסיעודי, אבל לא תפתור את הבעיה. כדי להבטיח שכל אדם יוכל לקבל סיוע מתאים אם יהפוך לסיעודי, נדרשים שינויים דרמטיים
ארבעה חודשים לאחר שפורסם בכלכליסט שאף חברת ביטוח לא ניגשה למכרז לתפעול הפוליסה של קופת חולים כללית, שהיא פוליסת הסיעוד הקבוצתית הגדולה בעולם, הושג השבוע באופן רשמי פתרון זמני למשבר הסיעוד.
הממונה על רשות שוק ההון עמית גל פרסם את השינויים בביטוחי הסיעוד של קופות החולים, בהם מבוטחים כ־5 מיליון איש. שינויים אלו כוללים את ביטול הסעיף שמבטיח את המשכיות הפוליסה אם קופת חולים לא מצליחה למצוא חברת ביטוח לתפעול ביטוחיה, וכן הקשחה משמעותית של מבחני הזכאות לקצבת סיעוד.
לאור השינויים, חברת הביטוח הראל וקופ"ח כללית הודיעו על הארכת ההסכם ביניהן בשנתיים, עד לסוף 2026. בכך תמו חודשים של חוסר ודאות שטלטל את הענף. המשבר חשף את המציאות שהממשלה מעדיפה להדחיק: כדי להבטיח שכל אדם יוכל לקבל סיוע מתאים אם יהפוך לסיעודי, נדרשים שינויים טקטוניים בביטוחי הסיעוד. המדינה נדרשת לקבל החלטות קשות ולא פופולריות כמו מיקוד הסיוע במי שנזקק לו יותר מכל. השינויים שקידמה הרשות צפויים לייצר שקט לשנתיים, ולהפנות את תשומת לב הממשלה לחשוב על היום שאחרי. אולם כלל לא בטוח שסאגת החודשים האחרונים תדחף את הממשלה לייצר פתרון ארוך טווח בענף. מספיק להביט שנה אחורה, אל סוף 2023: גם אז ביטוחי הסיעוד ניצלו מקריסה, לאחר שרשות שוק ההון הרעה את תנאי הביטוח, והראל הסכימה ברגע האחרון להאריך בשנה את ההסכם עם כללית. המדינה קיבלה חלון זמן של שנה, שבמהלכו היא לא קידמה אף שינוי מהותי וקיוותה לשווא שהמכרז של כללית יצליח.
כעת ציבור המבוטחים מוצא את עצמו עם מוצר אחר לחלוטין מזה שרכש לפני כמה שנים: הפיצוי הכספי נחתך בכ־20% ל־5,000 שקל בחודש, מחירי הפרמיות עלו בעשרות אחוזים, והאחריות של חברות הביטוח לשלם אחוז מסוים מהתביעות, או להמשיך לתפעל את הפוליסה אם אין חברת ביטוח שמחליפה אותה - התפוגגה.
על אף הרעת התנאים, המדינה עלולה להתפתות שוב להישאר עם הפתרון הנוח ביותר מבחינתה: השארת המצב הקיים. הקשחת תנאי הזכאות תאט את קצב העמקת הגירעון בענף, וביטול המחויבות של חברות הביטוח להמשכיות הפוליסה תגדיל את הסיכוי שהחברות יסכימו להישאר כגורם תפעולי. המחיר הוא אי־ודאות גדולה מאוד, ופגיעה נוספת בתנאים בהמשך.
אפשרות נוספת היא איחוד הקרנות של ארבע קופות החולים באופן שירחיק את קריסת הפוליסה של כללית שנמצאת במצב הגרוע ביותר מבין הקופות. פתרון זה יפגע במיוחד במבוטחי מכבי, שיתרת הקרן שלה היא הגדולה ביותר. אך גם כאן, לא מדובר בפתרון שישנה משהו לטווח הארוך.
"למוצר שנותר קשה לקרוא ביטוח", אמר לכלכליסט מנכ"ל מרכז טאוב ניר קידר. "חברות הביטוח הן רק גורם מתפעל, וכעת גם אין מנגנון המשכיות. זו לכל היותר תוכנית ערבות הדדית. זה שממשיכים לשווק את המוצר הזה, שעבר כל כך הרבה טלטלות, כביטוח, זו בעיה".
פתרון אפשרי נוסף הוא שינוי מהותי של המוצר - ממוצר ביטוח למוצר חיסכון. למשל חיסכון חובה בדומה לחיסכון הפנסיוני, חיסכון וולונטרי, חיסכון עם מנגנון ערבות הדדית או כמנגנון אינדיבידואלי. עם זאת, מדובר ביצירת מוצר חדש לחלוטין, שאינו חף מחסרונות. אם החיסכון ימומן מהשכר, לא ברור מה הפתרון שיינתן לאוכלוסיות עם שכר נמוך, וכן עלול להיווצר מצב של חיסכון יתר.אפשרות השלישית היא ביטוח סיעוד ממלכתי, בדומה לביטוח הבריאות שכל אזרח זכאי לו. כלומר, מתן מענה מלא על ידי המערכת הציבורית.
הכיסוי הביטוחי לתחום הסיעוד בישראל בולט בכך שהוא רחב בהיקפו ומצומצם בגובהו. כלומר אנשים רבים מקבלים סיוע מסוים, אך הסיוע עצמו נמוך ולא מספק. בשנים האחרונות, בשל רפורמות בביטוח לאומי שהביאו לעלייה מטאורית במספר האנשים שמוגדרים כסיעודיים, ההוצאה של ביטוח לאומי על סיעוד הכפילה עצמה בתוך 6 שנים: מ־9.1 מיליארד שקל ב־2017 ל־18.5 מיליארד שקל השנה.
כל פתרון של הממשלה שמתבסס על הרחבת הביטוח הציבורי יחייב רפורמה משמעותית בביטוח לאומי שמתנהל כבר שנתיים ללא מנכ"ל קבוע, וכן חלוקת משאבים שונה המתבססת על מיקוד באנשים שהכי זקוקים לסיוע.
גם אם יוחלט שלא להרחיב את הסיוע הקיים, קיים קונצנזוס רחב בקרב גורמי המקצוע כי נדרשים שינויים במודל הנוכחי של ביטוח לאומי. בלעדיהם, לא יהיה פתרון מלא לענף הסיעוד. "הממשלה לא נגעה בשער הכניסה לעולם הסיעוד, שהוא ביטוח לאומי", אומר קידר. "בשנה שעברה שמו פלסטר והשנה שמו תחבושת טובה, אבל הפצע נשאר".
