נמשכת חגיגת העמלות ממסחר והחזקה בני"ע
נמשכת חגיגת העמלות ממסחר והחזקה בני"ע
לפי בנק ישראל, מספר כרטיסי אשראי לחשבון עולה ואיתו גם העמלות שאנחנו משלמים. הבשורה הטובה: העמלות על חשבון עו"ש יורדות
הציבור בישראל שילם לבנקים יותר עמלות במחצית הראשונה של 2021. כך עולה מהדו"ח שפרסם אתמול הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. העלייה נובעת בעיקר מצמיחה של 18% בתשלומי עמלות בכרטיסי אשראי במחצית הראשונה של 2021 לעומת השנה הקודמת.
על פי בדיקת הבנק, במחצית הראשונה של 2021 עמדה עמלת כרטיס אשראי ממוצעת על 13.1 שקל בחודש לעומת 11.1 שקל בשנה שלפניה. עלייה זו נובעת ככל הנראה מריבוי הישראלים שנסעו לחו"ל ב־2021 לעומת 2020, שכן ההכנסות נובעות בעיקר מעמלות "עסקאות ומשיכות במט"ח". בתקופה הנסקרת חברת ישראכרט, לדוגמה, העלתה ביוני 2021 את תעריף העמלה בגין עסקאות במט"ח מ־2.7% ל־2.9% (מקס גובה 3% וכאל גובה 2.8%).
1 צפייה בגלריה
במחצית הראשונה של 2021 עמדה עמלת כרטיסי אשראי ממוצעת על 13.1 שקל בחודש
(צילום: שאטרסטוק)
על פי בנק ישראל, הכמות הממוצעת של כרטיסי אשראי בישראל ללקוח ממשיכה לעלות ועומדת היום על 1.7 כרטיסים ללקוח לעומת 1.67 ב־2020 ו־1.18 לפני עשור ב־2011.
מבחינת העלות הכללית של ניהול חשבון, העמלות עומדות בממוצע על 8.2 שקלים לחודש (לעומת 7.7 שקלים ב־2020 ו־9.2 שקלים ב־2019). עלות ניהול העו"ש הסתכמה ב־10.7 שקל בממוצע לחודש, ירידה של 5.5% בהשוואה ל־2020. לפי בנק ישראל, הירידה נובעת מכך שנרשמה ירידה של 35% בקנסות שקיבלו ישראלים על הצורך להחזיר חיובים בחשבונות, שבהם לא נעשה כיסוי מספיק. פעולה שאפיינה חשבונות רבים יותר בתקופת הקורונה.
התחום שמניב הכי הרבה עמלות הוא מסחר והחזקה של ניירות ערך - 33% מסך העמלות. מדובר באותו שיעור עמלות כפי שנמדד ב־2020. לבנק ישראל חשוב לקדם את המודעות של לקוחות לעמלות מסחר בניירות ערך, מאחר שפעילות זו, למשל קנייה ומכירה של מניות ואג"ח, היא זולה יותר אצל המתחרים של הבנקים - בתי ההשקעות. הבנקים למעשה מרוויחים מחוסר הידיעה של הציבור.
בשלושת הרבעונים הראשונים של 2021, למשל, הסתכמו ההכנסות של חמשת הבנקים הגדולים מפעילות ניירות ערך ב־1.9 מיליארד שקל — עלייה של 12% לעומת התקופה המקבילה ב־2020. הכנסות אלה היוו 4.1%% מהכנסות הבנקים בתקופה הזו, שהסתכמו ב־4.4 מיליארד שקל לעומת 5.2% בתקופה המקבילה.
בנוגע לניהול השקעות בבנק נהנים הבנקים מעמלה כפולה, שכן הם גובים עמלת קנייה ומכירה של ני"ע ישראליים בשיעור של 0.3%-0.2%, וגם דמי ניהול ני"ע (בעבר דמי משמרת) בהיקף של 0.5%-0.3%. מדובר בעמלות גבוהות מאלה שגובים בתי ההשקעות, שעמלות הקנייה והמכירה שלהם 0.09%-0.07%.
על פי בנק ישראל, הבנקים צומחים בקצב מהיר יותר מאשר קצב גביית העמלות. יחס ההכנסות מעמלות לנכסים בבנקים הישראליים עומד היום בענף על 0.75, לעומת 0.76 ב־2020. ב־2019 היחס עמד על 0.92 וכך גם ב־2018. על פי בנק ישראל, הירידה ביחס נבעה מעלייה בסך נכסי המערכת הבנקאית בשיעור של כ־6.5% במונחים שנתיים, אשר עלה על הגידול בהכנסות מעמלות שעמד על כ־6%.
מאז 2008 ועד אמצע 2021 ירדו הכנסות הבנקים מעמלות ב-45%. ב־2008 נחקקו כללי הבנקאות שקובעים תעריפון אחיד לכלל התאגידים הבנקאיים בישראל. האחידות ופרסומה ברבים, על פי בנק ישראל, דחפו את המחירים למטה.
