הפנסיונרים ישלמו פחות דמי ניהול והמוסדיים יאבדו כ־2.6 מיליארד שקל
הפנסיונרים ישלמו פחות דמי ניהול והמוסדיים יאבדו כ־2.6 מיליארד שקל
החלטתו של שר האוצר על הקטנת תקרת דמי הניהול לפנסיונרים, צפויה להוות בטווח הארוך מכה לא קלה למוסדיים. מספר הפנסיונרים עולה ב־25% בשנה, וההכנסות הצפויות מהם הולכות להתכווץ
בשבוע שעבר יצרו שר האוצר אביגדור ליברמן והממונה על שוק ההון משה ברקת מפץ קטן בשוק הפנסיה, כשהחליטו שתקרת דמי הניהול שישלמו הפורשים לפנסיה תעמוד על 0.3% מהצבירה, זאת לעומת תקרה של 0.5% כיום. כדי שהמפץ ייצא מהכוח אל הפועל, יש צורך בקבלת אישור ועדת הכספים של הכנסת, אולם, לפי ההערכות, התיקון יקבל את אישור הוועדה ללא בעיות מיוחדות.
כיום, מרבית הפנסיונרים משלמים את דמי הניהול המקסימליים. כפי שנחשף ב"כלכליסט", מתוך 600 אלף פנסיונרים שקיבלו קצבה חודשית ב־2019 מקרנות הפנסיה החדשות, 99.5% מהם שילמו את דמי הניהול המקסימליים. הדבר מתרחש משום שלא ניתן לעבור קרן פנסיה לאחר הפרישה, מה שהופך את הפנסיונרים לקהל שבוי שניתן להעלות לו בקלות את דמי הניהול. וכך, פלח בציבור לא נהנה מהירידה בדמי הניהול בענף שהגיעו לממוצע של 0.22%. לפי ההערכות, לאחר התיקון, הקצבה החודשית של חוסך שצבר מיליון שקל אמורה לגדול ב־114 שקל - ל־5,240 שקל - תוספת של 22 אלף שקל לפי משך החיים הממוצע לאחר הפרישה.
מי שייפגעו מהמהלך אלו חברות הביטוח והגופים המוסדיים שמנהלים את חסכונות הציבור. "הוצאות הניהול של כספי החוסכים בשנות העבודה גבוהות יותר לעומת התקופה שלאחר הפרישה" אמר ל"כלכליסט" בכיר באגודת האקטוארים, שמייעץ לקרנות הפנסיה הגדולות. "בתקופת העבודה דמי הניהול שהחברות גובות מהעמיתים הינם נמוכים יחסית לרמת ההוצאות שלהן. לכן, דמי הניהול שנגבים על ידי החברות בתקופת הפרישה מפצים על דמי הניהול הנמוכים שגבו בתקופת העבודה של החוסך. ברפורמה המוצעת תקרת דמי הניהול תופחת משמעותית ולכן קיים פוטנציאל לשחיקה מהותית בהכנסות של גופי הפנסיה בעתיד".
שינוי זה מהווה בשורה חיובית ובשורה שלילית עבור מנהלי הפנסיה. הבשורה החיובית היא שהרפורמה בדמי הניהול תפגע פגיעה מינורית מאוד בהכנסות בטווח הקצר. הבשורה השלילית היא שפוטנציאל הפגיעה גדל מעריכית עם השנים ובתוך עשור הוא אמור להיות מכריע עבור הכנסות האפיק. הכנסות 7 קרנות הפנסיה הקיימות בשוק מדמי ניהול לפנסיונרים עמדו על 137 מיליון שקל בינואר־ספטמבר השנה והם צפויים להגיע ל־183 מיליון שקל ב־2021 כולה. תחת דמי הניהול המקסימליים החדשים, סכום זה אמור להצטמצם ל־110 מיליון שקל. כלומר פגיעה של 73 מיליון שקל בהכנסה מדמי ניהול. לתעשיית הביטוח שמגלגלת הכנסות של עשרות מיליארדי שקלים מדי שנה אפילו לא מדובר על מכה קלה בכנף.
ההכנסות הנמוכות נובעות בעיקר בשל השיעור הנמוך, שנאמד באחוזים בודדים, של פורשים מכלל העמיתים בכל קרן פנסיה. אם כי בהתאם לדמוגרפיה הישראלית, שבה מספר הפנסיונרים עולה בקצב של 25% מדי שנה, מספרם אמור לגדול בקצב אקספוננציאלי. בהתאם, הכנסות המוסדיים מדמי הניהול לפנסיונרים עמדו על 96 מיליון שקל ב־2018; ב־118 מיליון שקל ב־2019; ועלו ל־150 מיליון שקל ב־2020. בהינתן המשך צמיחה בשיעור של 25%, בתוך עשור ההכנסות של חברות הפנסיה מדמי ניהול של פנסיונרים היו אומרות לצמוח ליותר מ־5.9 מיליארד שקל. על כן ההפסד המצטבר מהחלטת האוצר אמור לעמוד על כמעט 2.6 מיליארד שקל.
