בלעדיזינוק מפתיע של 16% בהוצאות הישראלים באשראי
בלעדי
זינוק מפתיע של 16% בהוצאות הישראלים באשראי
למרות השפעת עליות המחירים, העלאת הריבית והחורף, מגמת העלייה בהוצאות באשראי, שהסתכמו בינואר ב-39.29 מיליארד שקל, נמשכת. מדובר בהיקף ההוצאות החודשי השני בגודלו, אחרי השיא שנשבר בנובמבר האחרון. האם ההפיכה המשטרית תקטע את חגיגת הקניות?
הוצאות הישראלים באשראי במהלך ינואר היו גבוהות מהצפוי, ועמדו על 39.29 מיליארד שקלים. כך עולה מנתוני שב"א, מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי האשראי, שהגיעו לידי "כלכליסט". מדובר בהיקף ההוצאות החודשי השני בגודלו, אחרי השיא שנשבר בנובמבר האחרון, אז עמד היקף ההוצאות על כמעט 40 מיליארד שקל.
ינואר ופברואר הם חודשים חלשית יחסית מבחינת היקף הרכישות בהם, כשהפעם, בשונה מהשנה שעברה, הריבית הגבוהה מייקרת את ההלוואות הצרכניות ובמרכזן המשכנתא ומצמצת את ההכנסה הפנויה של משקי הבית. הריבית הגבוהה היא תגובה להתיייקרות המחירים, שאמנם גורמת לכמעט כל הוצאה באשראי להיות גבוהה יותר בהשוואה לאשתקד אך גם מתמרצת להפחית בצריכה.
לכן, הנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" מפתיעים: עלייה של 16.2% בהיקף ההוצאות באשראי בהשווואה לינואר אשתקד ושל 50% ביחס לינואר 2019. אמנם יש לזכור שבינואר הקודם היו על המשק עוד מגבלות שונות בשל התפשטות זן האומיקרון, אך הנתונים גבוהים ב-7% מממוצע ההוצאות החודשי ב-2022.
נתוני שב"א מספקים פילוח בין הוצאות בבתי העסק להוצאות אונליין. לפי פילוח זה, ניכר כי העלייה החדה ביותר ביחס לדצמבר 2022 נרשמה בעסקאות אונליין, שעמדו על 23.56 מיליארד שקל - עלייה של 11%. היקף הרכישות אונליין מסך הרכישות עמד על 60% - נתון הגבוה מכל ממוצע חודשי של שנה קודמת. כך לדוגמה, ב-2022 הממוצע החודשי עמד על 57.4%. בעסקות הפיזיות נרשמה עלייה של כ-5% ביחס לדצמבר. לעומת זאת, המשיכות בכספומטים עמדו על 5.24 מיליארד בלבד, שמגלמים ירידה של 2.3% ביחס לדצמבר.
בהמשך החודש צפוי בנק ישראל להעלות את הריבית בפעם השמינית ברציפות, לרמה של 4%-4.25%, כשההערכה היא שהריבית תישאר לאורך 2023 ברמה זו. עד כה נראה כי 10 חודשים של העלאות ריבית לצד עליית מדד המחירים ב-5.3% במהלך 2022 לא דיכאו את התיאבון הצרכני. יחד עם זאת, ייתכן שהעלאת הריבית הנוספת והישארותה ברמה גבוהה במשך השנה תביא לבסוף למגמת ירידה יחסית בהיקף הצריכה. ברקע כל זה ישנה גם ההפיכה המשפטית שמערערת את חוסנה הכלכלי של ישראל ועלולה להביא לירידה בדירוג האשראי וליציאת חברות, תהליך שיביא לגלים נוספים של פיטורים והעלאות מחירים. במצב זה ניתן לצפות לירידה משמעותית בהיקף הרכישות של הישראלים.
סמנכ"לית שב"א, טלי הולנברג, קושרת את המשך הזינוק בהוצאות לשינויים בהרגלי הצריכה של הישראלים: "מדובר בשינויים עצומים בהרגלי הצריכה שמאמץ הציבור הישראלי ונמשכים לכל אורך התקופה האחרונה מאז משבר הקורונה ואחריו – המעבר המואץ לרכישות באונליין, הרחבת השימוש באמצעי התשלום המתקדמים, בארנקים דיגיטליים ושעונים חכמים, על חשבון המזומן".
