4.59 מיליארד שקל בפברואר: נסיקת הארנקים הדיגיטליים
4.59 מיליארד שקל בפברואר: נסיקת הארנקים הדיגיטליים
תשלומים דרך הטלפון או השעון החכמים נכנסו לישראל לפני פחות משלוש שנים, אך חולשים על 27.8% מהעסקאות הפיזיות בכרטיסי אשראי. רוב התשלומים עוברים דרך אפל או גוגל, שנחשפות להרגלי הצריכה
בעוד הצמיחה בשימוש בכרטיסי אשראי קרטעה במהלך המלחמה, השימוש בארנקים הדיגיטליים (תשלום באמצעות הסמארטפון והשעון הלביש) ממשיך לצמוח במהירות. לפי נתוני שב"א, המפתחת ומנהלת את מערכת התשלומים בכרטיסי אשראי, השימוש בארנקים דיגיטליים מתוך כלל העסקאות הפיזיות בכרטיסי אשראי כבר הגיע בחודש פברואר ל־27.8% לעומת 20% ביוני אשתקד. הארנקים הדיגיטליים בישראל נשלטים על ידי ענקיות הטכנולוגיה אפל וגוגל עם נתח שוק מוערך של מעל ל־95%, כך שרבע מהעסקאות הפיזיות בכרטיסי אשראי עוברות דרך הארנקים הדיגיטליים שלהן.
בחודש מאי ימלאו שלוש שנים לכניסת הארנק הדיגיטלי של אפל לישראל, כאשר כמה חודשים לאחר מכן נכנס גם הארנק הדיגיטלי של גוגל. מהר מאוד שני הארנקים צברו תאוצה, וגופים פיננסיים נוספים שניסו להיכנס לתחום נדחקו הצידה. ענקיות הטכנולוגיה נחשפות כך למידע על הרגלי הצריכה של המשתמשים, ואפל גם מקבלת עמלה ממנפיקי כרטיסי האשראי בגין השימוש בארנקה.
חודש אוקטובר, שבו פרצה המלחמה בדרום, היה החודש היחיד שהראה ירידה בשימוש בארנקים הדיגיטליים, של 9.2% לעומת נתוני ספטמבר 2023, על רקע שיתוק חלקים גדולים מהמשק בשבועות הראשונים של המלחמה. אולם כבר בנובמבר חזר תחום זה לצמוח עם ממוצע שימוש יומי של 130 מיליון שקל לעומת 127 מיליון שקל בספטמבר.
סך השימוש בארנקים דיגיטליים הגיע בפברואר ל־4.59 מיליארד שקל, זינוק של 87.3% לעומת פברואר אשתקד. השימוש בארנקים דיגיטליים היווה קרוב ל־30% מהעסקאות הפיזיות ו־11.9% מסך העסקאות בכרטיסי אשראי באותו חודש.
״למרות המלחמה, השימוש בארנקים הדיגיטליים ממשיך לצמוח. נתוני חודש פברואר שלפיהם קרוב לשליש מהעסקאות הפיזיות מתבצעות בארנקים דיגיטליים מעידים על היקף ועומק החדירה של הטכנולוגיה לשוק הישראלי", אומרת סמנכ״לית פיתוח עסקי, שיווק ומכירות בשב"א טלי הולנברג.
לפי נתוני שב"א, נראה כי השימוש בארנקים דיגיטליים בולט בעיקר ברשתות המזון, עם קרוב ל־30% מסך השימוש בארנקים הדיגיטליים לעומת משקל פחות מ־15% לענף זה מסך השימוש בכרטיסי אשראי. השימוש בארנקים הדיגיטליים גם תופס תאוצה בענף המסעדות ובתי הקפה, כאשר נכון לחודש פברואר מעל ל־40% מהרכישות הפיזיות בענף זה התבצעו באמצעות ארנקים דיגיטליים.
אומנם המלחמה לא פגעה בסך צמיחת הארנקים הדיגיטליים, אך כמובן שיש ענפים שהושפעו, כמו מלונאות: משימוש חודשי של 40-20 מיליון שקל ובחודשי הקיץ אפילו 90 מיליון שקל, צנח השימוש בארנקים הדיגיטליים בבתי המלון ל־20-10 מיליון שקל בלבד מאז החלה המלחמה. הסיבה לכך היא שהשימוש בארנקים הדיגיטליים במלונות נעשה בעיקר על תשלומים לשירותי אקסטרה (רכישות בבר וכדומה), ואילו המפונים למלונות לא באו לנפוש, ולכן נמנעים מרכישות שכאלה.
תחום נוסף שבו יש שימוש מועט בארנקים הדיגיטליים הוא התחבורה הציבורית, כאשר תחום זה זוכה ל־0.5% בלבד מהרכישות בארנקים דיגיטליים. זאת מכיוון שרשות התחבורה הציבורית מעודדת תשלום באמצעות רב־קו.
