ניתוחהקפאת מדרגות המס בימי אינפלציה היא העלאת מסים עם סיכוי קטן שתופשר
ניתוח
הקפאת מדרגות המס בימי אינפלציה היא העלאת מסים עם סיכוי קטן שתופשר
אם הממשלה לא תעדכן את מדרגות המס באופן שמפצה על ההקפאה המתוכננת ל-2025, הציבור יפסיד יותר מ-20 מיליארד שקל ב-10 השנים הקרובות; ההקפאה תפגע באחד הצדדים החיוביים במערכת המס - ההצמדה למדד; פרופ' איתן ששינסקי: "זה מכשיר לא ראוי"
בתחילת החודש הציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את מסגרת תקציב 2025 והודיע על קיצוצים של 35 מיליארד שקל. בין המהלכים המתוכננים ציין סמוטריץ' גם הקפאה של מדרגות מס הכנסה ונקודות הזיכוי מס ב־2025, אך הדגיש שלא יהיו העלאות מסים. "אף אחד לא יקבל במספרים מוחלטים פחות, אבל יש פה שחיקה של ערך הכסף", אמר סמוטריץ', והוסיף: "כל החלקים בחברה הישראלית נכנסים פה תחת האלונקה, לכולם כואב, אבל אף אחד לא קם בבוקר ואומר 'אני לא יודע לחיות עם זה'".
נגד סמוטריץ' נמתחה ביקורת על כך שהקפאת מדרגות המס בתקופת אינפלציה משמעותה בפועל היא העלאת מסים. מערכת המס בנויה כך שככל שההכנסה גבוהה יותר, שיעור המס שמשלמים על ההכנסה הנוספת גבוה יותר. כיום, עד לשכר של 7,010 שקל בחודש משלמים מס של 10%. על כל שקל נוסף עד לשכר של 10,060 שקל, שיעור המס עולה ל־14%, וכך הלאה.
מדרגות המס מתעדכנות מדי שנה בהתאם לאינפלציה בשנה החולפת. זאת לא הטבה שהממשלה נותנת, אלא דרך להבטיח שמערכת המס תותאם להכנסה הריאלית של משקי הבית, כלומר שנטל המס יישאר זהה. כשמקפיאים את המדרגות, בהנחה שהמשכורת שלנו לא השתנתה, אנחנו ממשיכים לשלם את אותו המס ששילמנו, אבל מכיוון שהכסף שלנו שווה פחות, המס שאנחנו משלמים "מרגיש" יקר יותר. אם השכר עולה, נקפוץ למדרגות מס גבוהות יותר, באופן שאינו פרופורציונלי לעלייה הריאלית בשכר. בכל תרחיש, נטל המס גדל.
הרטוריקה של סמוטריץ' אכן ממחישה את העניין הרב שפוליטיקאים רואים בכלי של הקפאת מדרגות המס. בקרן המטבע הבינלאומית, אחד הארגונים הבינלאומיים החשובים, כתבו לאור עליית האינפלציה בעולם בשנה שעברה כי הקפאת מדרגות מס עשויה "להיראות כדרך נוחה מבחינה פוליטית להעלות מסים בהיחבא". הפעם היחידה והאחרונה מאז שנות ה־80 שהצעד בוצע בישראל היתה ב־2013.
הבעיה עם הקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי היא שהעלות המלאה של המהלך לציבור, שמוערכת בכ־2.4 מיליארד שקל בשנת 2025, גדולה בהרבה מכך. "גם אם הקפאת מדרגות המס תהיה לשנה אחת בלבד, ההשפעה על הציבור תהיה לאינסוף", אמר לכלכליסט פרופ' איתן ששינסקי, שעמד בראש ועדות ציבוריות למדיניות מיסוי, בהן הוועדות למיסוי רווחי הנפט והגז הטבעי. "אני מניח שבשנים הבאות המדרגות יוצמדו שוב לאינפלציה, אבל ההצמדה לא תשלים את הפער של השנה הנוכחית, והפער הזה, אם ניקח אותו על פני כמה שנים, הוא סכום מאוד גדול".
כלומר, גם אם ההקפאה תופשר ב־2026, מה שלא ודאי כלל כרגע, עדכון המדרגות ייעשה על בסיס האינפלציה של 2025 בלבד, מבלי לפצות על האינפלציה ב־2024, שלפי התחזיות כרגע תעמוד בסוף השנה על 3.3%.
כל עוד הממשלה לא תעדכן בהמשך את המדרגות באופן שמפצה על אובדן ה־3.3%, את ה־2.4 מיליארד שקל שהמדינה תחסוך ב־2024 היא תחסוך על פני כל שנה ושנה. המשמעות היא שבעשור הקרוב, עד 2034, הצעד יסיט כ־20.4 מיליארד שקל מהציבור אל הממשלה (בהיוון לשנת 2025, תחת הנחת אינפלציה של 3%). ב־25 השנים הקרובות, מדובר ביותר מ־40 מיליארד שקל.
ההיסטוריה של ישראל בנושא לא יוצרת שום סיבה לחשוב שהממשלה תפצה על ההקפאה. ב־2013 המדינה החליטה, כאמור, על הקפאת עדכון מדרגות המס ב־2014, שהיו אמורות לעלות ב־1.3%. בשנה שלאחר מכן הוחלט על ביטול ההקפאה וחזרה לעדכון מדרגות בהתאם לאינפלציה, אך מבלי לפצות על ההקפאה, ואף גרוע מכך: מכיוון שב־2014 האינפלציה היתה שלילית ועמדה על מינוס 0.2%, גובה המדרגות קטן בהתאם.
בעוד התמריץ הפוליטי לעדכן רטרואקטיבית את גובה מדרגות המס הוא נמוך, במקרה של הורדת מסים הסיפור הוא שונה: כל שר אוצר רוצה להיות האדם שחתום על הורדת מסים, ולכן העלאת מסים היא צעד קשה יותר פוליטית, אך הסיכוי שבהמשך המסים יירדו בחזרה גבוה משמעותית. לא כך הדבר עם הקפאת המדרגות, שמנציחה עלייה בנטל המס שנים קדימה.
"הממשלה עושה זאת רק כי זה יותר קל פוליטית, ומפני שלציבור קשה יותר להבין את המשמעות המלאה, וזה מונע בעיה פוליטית", מסביר ששינסקי. "אבל זה לא מכשיר ראוי. מדיניות פיסקאלית מוטב שתהיה ישירה ושקופה, תוך שמירה על כך שמערכת המסים תהיה בנויה על בסיס של הכנסות ריאליות".
סיבה נוספת שמדובר במהלך בעייתי היא שהוא פוגע דווקא באחד המקומות שבהם ישראל בולטת לטובה ביחס לעולם. ישראל, לצד ארה"ב, קנדה, אוסטריה והולנד, היא אחת המדינות הבודדות בעולם שבהן מערכת המס מתעדכנת אוטומטית בהתאם לאינפלציה. זאת, הודות ללקחים שהופקו מהאינפלציה הגבוהה בשנות ה־80, וכחלק מתכנית הייצוב של המשק ב־1985. עד שמשהו אחד אנחנו עושים נכון, גם בזה פוגעים.
האוצר אוהב להקפיא מקצבאות ועד לקרנות השתלמות
ההקפאות הן לא מנת חלקן של מדרגות המס בלבד. זהו כלי שהמדינה עושה בו שימוש כדי להגדיל הכנסות, אך גם כדי להקטין הוצאות. ההקפאה המשמעותית ביותר מהבחינה הזו, שעליה הכריז סמוטריץ', היא הקפאת השכר הממוצע במשק, שממנו נגזרת קצבת נכות ועל בסיסו מחושב שכר המינימום. בנוסף, סמוטריץ' הודיע על הקפאת ההצמדה למדד של שאר קצבאות ביטוח לאומי, כגון קצבת זקנה, דמי לידה ועוד. הפעם האחרונה שהקצבאות הוקפאו היתה ב־2021, בעקבות התפרצות הקורונה.
המשמעות של כל הקפאה היא שחיקה ריאלית בערך הקצבה. בהנחה שקצבת זקנה נועדה לסייע לאדם מבוגר להתמודד עם העלייה בהוצאות הבריאות, שהתייקרו במהלך 2024, המשמעות היא שב־2025 הוא יוכל לרכוש פחות שירותי בריאות עם אותה הקצבה. עם זאת, לאור התנגדות מצד גורמים פוליטיים שונים להקפאת הקצבאות, לא ברור עוד אם ההקפאה בכלל תצא לפועל.
הקפאה משמעותית נוספת במשק היא הקפאת תקרת ההפקדה על קרן השתלמות, שלא עודכנה מאז 2003, ונשחקה בקרוב ל־40%. במקרה הזה, לא קיים מנגנון עדכון אוטומטי ולכן זו לא הקפאה אקטיבית, אלא מדיניות פסיבית מכוונת של האוצר, במטרה לשחוק את ערך הטבת המס, שאותה רואה האוצר כרגרסיבית.
לצד זה, במקרה הנוכחי לפחות הפוליטיקאים מפגינים דוגמה אישית, והקפאת שכר השרים, חברי הכנסת ובעלי תפקידים בכירים נוספים, שבוצעה בסוף השנה שעברה, תימשך גם אל 2025.
